מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפקעת קרקע בבעלות משותפת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כן ציין, כי הוא היתחשב ברמת מחירי הנכסים בעלי אותם מאפיינים בסביבת הנכס הקרובה שנה אחר שנה בתקופות החישוב, בדמי השכירות הראויים למשרדים, מסחר ומגורים ברבות השנים החל מהיום הקובע ועד ליום מתן חוות הדעת, וכי לא ניתנה הפחתה בגין היותם של המקרקעין בבעלות משותפת, בשים לב לכך שהמקרקעין הופקעו בשלמותם.
...
הטענה החלופית נדחית על כן. לסיכום: דין התביעה להתקבל.
אני קובע כי שיעור דמי החכירה יעמוד על 3.5%- 5% כמפורט בחוות דעתו של מר ויסבלום, ויעמוד על 667,774 ₪ (שהינו מחצית מהסכום חוות דעתו, לאור זאת שהתובעים היו בעלי אך מחצית מהזכויות בחלקה עובר להפקעתה).
בהתחשב בכך כי התביעה החלקה הגדול לא נתקבלה, בכך שחוות הדעת שהציגו התובעים נדחתה, ובמשך הדיון הקצר שנתקיים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות התביעה (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מומחה התובעים הוסיף כי בבואו לאמוד את זכויות הבעלים במקרקעין, הוא הביא בחשבון את מיקומן וגודלן של כל אחת מהחלקות, את רמת מחירי המקרקעין לאורך פרק הזמן החל מהיום הקובע ועד למועד עריכת חוות הדעת, וכי לא ניתנה הפחתה בגין היותם של המקרקעין בבעלות משותפת, בשים לב לכך שהמקרקעין הופקעו בשלמותם.
...
דין טענה זו להידחות, שכן לאחר אותה החלטה הודיעו הצדדים כי הגיעו ביניהם להסדר דיוני ולפיו "הסוגיה היחידה שנותרה שנויה במחלוקת היא שיעור דמי החכירה". משכך, ניתן היה להניח כי הנתבעת זנחה את טענותיה בכל הנוגע לזכויות הבעלות של התובעים, בין על שום שהוצגו בפניה מסמכים המאוששים את זכויותיהם של אלה ובין אם מטעמים אחרים.
לסיכום, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, תוך 30 יום, פיצויים בגין הפקעת המקרקעין נשוא הדיון, בהתאם לסעיף 13(1) לפקודת הקרקעות, המחושבים לפי דמי חכירה אבודים בשיעור 6% משווים המשתנה של המקרקעין.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור 15% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ. ניתן היום, ז' חשוון תש"פ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

] לעומת זאת, כאשר מופקעים בשלמות מקרקעין בבעלות משותפת, או כאשר מופקעים חלקיהם של כל הבעלים המשותפים, אין להעריך את שוויים כמקרקעין בבעלות משותפת, אלא יש להעריכם כמקרקעין בבעלות נפרדת, כאשר כל הבעלים מקבלים פיצויים בהתאם לחלקיהם היחסיים, ללא הפחתה בגין השתוף, והעובדה שהמקרקעין שייכים לכמה בעלים, או אף לבעלים רבים, אינה רלוואנטית לצרכי הערכה זאת" (קמר, בעמוד 774).
...
" ביום 16/4/96 הוסכם על שינוי הפשרה כדלקמן : "ב"כ הצדדים; מסכימים כי הסכסוך הנוכחי יסתיים בכך שהנתבעת תשלם לתובעים את שווי החלק ממגרש שמשמש היום לצרכי הכביש שנסלל . לפי שוויו שייקבע ע"י שמאי מוסכם בהתאם לתוצאות המדידה שבוצעה או זו שיזום בעצמו , אם ייקבע שנלקח חלק כלשהו מהמגרש לטובת הכביש ושוליו . שווי זה יכלול את שווי המקרקעין , שווי הגריעה ממחירה של החלקה כולה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון והשפעת הגריעה על אפשרות הבניה בחלקה , וכל שיקול נוסף שימצא לנכון השמאי לקחת בחשבון לצורך הערכת שווי זו .... ". במקביל, מינה בית המשפט הנכבד את שמאי המקרקעין כמומחה מוסכם לצורך כמומחה מוסכם, אלא שניתנה לנתבעת זכות להודיע האם מקבלת היא את הצעת הפשרה אם לאו, תוך 7 ימים ממועד הדיון, כאשר ברי כי מינוי המומחה היה חלק מהסדר הפשרה.
לסיכום דרישת התובע לפיצוי מלוא הנזק שנגרם לו בגין המגרשים אותם הוא מחזיק בפועל,  ניתן לקבוע, כי לכל היותר- גם לו היתה מתקבלת תביעת התובע, היה התובע זכאי לקבל פיצוי כדי חלקו בכלל המקרקעין, קרי- 1/50, זאת כל עוד לא בוצעה תוכנית חלוקה ואושרה.
בש"א (עכו) 2783/05 נתיבי הגליל בע"מ נ' טאהא מנד'ר (פורסם בנבו, 19.02.2006) סוף דבר: מכל הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, הנני מורה על מחיקת תביעתו של התובע.
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהסכם אובליגאטורי לא יכולים שותפים להפקיע בעלות במקרקעין משותפים.
...
עתירות 8.3 ו-8.6 לתביעה נדחות על הסף מכוח תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 – מחוסר סמכות.
סוף דבר [א] עתירות 8.3 ו-8.6 לכתב התביעה נדחות על הסף מכוח תקנה 101 (א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 – מחוסר סמכות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באותה פרשה דובר בבעלים משותפים של חלקת מקרקעין ששיטחה 1,500 מ"ר, אשר במסגרת חכירה צולבת, כל אחד חכר למשך 99 שנים את זכויותיו של האחר במחצית בה הוא מחזיק, וזאת - כפי שנירשם בהסכם החכירה - "הואיל ואין לצדדים אפשרות לחלק את החלקה לחלקות נפרדות". בשלב מסוים הפקיעה הערייה 150 מ"ר מחלקו של אחד השותפים ופרסמה ב"רשומות" את כוונתה להפקיע 336 מ"ר נוספים מחלקו.
...
התוצאה מכלל הטעמים שצוינו לעיל - מאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיבים, היעדר קשר הדוק בין הסעד הזמני המבוקש לבין הסעד בתובענה העיקרית (לאור ההלכה באשר להפקעות במקרקעין משותפים) ושיהוי בלתי מוסבר בהגשת הבקשה או למצער היעדר הסבר לגבי מידת דחיפותה - הגעתי למסקנה כי אין מקום לאסור עבודות בנייה של המשיבים באותו שטח שבחלקה אשר בו הוקנו להם זכויות החזקה ושימוש יחודיים, על-פי הסכם שיתוף.
אשר על כן, הנני מורה כדלקמן: הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו