הפקעת מקרקעין בשכונת גבעת עמל

בסיכום הישיבה (צורף כנספח 18 לבקשת האישור) צויין לאמור: "הערייה קבלה לתשומת ליבה כי חברת סולל בונה בע"מ רכשה מהרשות לפיתוח את קרקעות ג'מוסין המזרחית...מתוך מגמה לעודד פעולות לחיסול משכנות עוני ושיפור העיר מסכימה הערייה לעזור למו"מ בבצוע מיפעל השיכון על הקרקע הנ"ל כמפורט לעיל: 1. לאחוז בכל האמצעים העומדים לרשות הערייה לשם מניעת כל אפשרות בנייה ללא רישיון על הקרקע הנ"ל ונקיטת פעולות משפטיות נגד העבריינים. 2. להמשיך בגביית הארנונות מן המחזיקים בהתאם לשומה הקיימת עד לפינוים מן הקרקע. 3. במקרה של היתנגדות בלתי סבירה מצד המחזיקים לפינויים להמליץ בפני הממשלה על הפקעת הקרקע לטובת סולל בונה 4. להמליץ בפני המוסדות המוסמכים על מתן הקלות בבניה בבצוע תכנית בנין עיר מאושרת". בסיכום הישיבה שנערך בחברת סולל בונה (צורף כנספח 19 לבקשת האישור) צויין לאמור כי: "הערייה תידאג לכך שהתוכנית הנ"ל תאושר הן על ידי מוסדות התיכנון שלה והן על ידי המוסדות המוסמכים הנוגעים בדבר. ייחתם חוזה בין הערייה וסולל בונה שבו בנוסף למפורט לעיל יכללו פרטי ההקלות בבנייה וההתחייבויות של הצדדים". מעיון בסיכום ישיבה זה עולה כי לא אוזכרה בה כלל אחריות החברה לבניית דיור לתושבים במקום, וכל שצויין הנו אך עלויות אחזקתו של השטח וההוצאות הנדרשות לפינוי "הפולשים". באותו פרוטוקול (נספח 19) נאמר: "הואיל והעירייה מעודדת פעולות לחיסול משכנות עוני ושיפור העיר ולאחר שסולל בונה רכשה מאת הרשות לפיתוח את קרקעות ג'מוסין הנ"ל ותאלץ להשקיע הוצאות מרובות הקשורות בפנוי הדיירים, הריסת מבנים, החזקה ופיתוח, מסכימה בזאת הערייה בתור פיצוי נאות לקשיים וההוצאות הנ"ל". בהמשך לכך, ביום 7.11.1960 התקבלה במינהל מקרקעי ישראל החלטה המתירה לרשות לפיתוח למכור 83.5 דונם מקרקעות מיתחם גבעת עמל (גושים 6107 ו- 6108) לחברת "סולל בונה" (העתק ההחלטה צורף כנספח 2 לתגובת המשיבות 1-2 מיום 13.7.16, להלן: תגובת המשיבות 1-2).

שנת 2013- מכר הקרקע לאלעד מגורים ולקבוצת אברמוביץ בישיבת ועדת הכספים של עריית תל אביב יפו בתאריך 17.2.2013 הוחלט לאשר הסכם שנערך בין עריית תל אביב לחברות היזמיות אלעד מגורים והשקעות בע"מ (לשעבר דנקנר השקעות בע"מ, להלן: אלעד מגורים) וקבוצת אברמוביץ, אשר עיקרו הבטחת פינוי השטחים הציבוריים ע"י היזמים כתנאי למתן היתרי בנייה, וזאת לצורך יישום תב"ע 1770 א' בבלי דקל (שכונת גבעת עמל ב').

...

על רקע האמור, ומשהתייתר הצורך בהמשך ניהול ההליך הייצוגי, הגישו המבקשים, תושבי השכונה, בקשה להסתלק מן ההליך הסתלקות מתוגמלת.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

אני מורה על מחיקת בקשת האישור בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

כמו כן, נדחית התובענה האישית של התובעים נגד המשיבה, ללא צו להוצאות.

רקע עובדתי; התובעים הנם הבעלים הרשומים של המקרקעין (להלן:"התובעים") ושל חלקות נוספות הנמצאות גם הן בגוש 6107 בשכונת גבעת עמל ב' בתל אביב .

ההלכה הנוהגת באשר לביטול רישיון הניתן ללא תמורה נאמרה בע"א 96/50 יעקב צינקי אוח' נ' ויקטור ע.כיאט ואח', פ"ד ה[1], 474: "רישיון הניתן חינם ללא כל תמורה, איננו הסכם במובן החוקי של המילה. רישיון כזה מתפרנס מידי רגע ברגע מרצונו החופשי של המרשה והוא מתבטל כהרף עין עם גילוי דעת זה כי אין ברצונו להמשיך בהענקת הרישיון". הגשת התביעה נגד הורי הנתבע 1 יותר מ-4 שנים טרם ניבנה חלקו הארי של המבנה החדש, מהוה גילוי דעת מצד התובעים המבטלת ומפקיעה את ההרשאה להחזיק במקרקעין ולהתגורר בשטחם.

...

אני סבורה, כי יש לאמץ את מסקנותיה של כב' השופטת ריבה ניב בעניין שיעור דמי השימוש ביחס למקרקעין בסכום של 100$ לחודש, בלבד.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובעים דמי שימוש ראויים שיחושבו לפי סכום של 100$ לחודש , החל מיום 27.2.03 לפי שער של 4.84 ₪ לדולר, ויישאו הפרשי הצמדה ללא ריבית עד למתן פסק דין זה .

התובעים ישלמו לנתבעים סכום של 50,000 ₪ לצורכי פינוי והעברה.

תוכניות תיכנון עיר וביצוען בראשית שנות התשעים של המאה שעברה, ובמגמה לשים קץ לנחשלותה ולעליבותה של השכונה, החלה עריית תל-אביב מקדמת תוכנית "פינוי-בינוי" לשכונת גבעת עמל א'.

על-פי אותה הלכה, שומה עליו על מבקש להוכיח ארבעה תנאים אלה כדי לזכות בצו בית-משפט לפי סעיף 8 שלפקודה: אחד, כי פורסמה ברשומות הודעה על הכוונה להפקיע את המקרקעין לפי סעיף 5 לפקודה; שניים, כי פורסמה ברשומות הודעה למסירת החזקה במקרקעין לפי סעיף 7(1) לפקודה; שלושה, כי הגיע המועד שנקבע בהודעה שניתנה לפי סעיף 7(1) לפקודה לתפיסת החזקה; וארבעה, כי הבעלים או המחזיקים מסרבים להרשות לרשות המפקיעה לתפוס את החזקה.

...

טענות נוספות המערערים העלו לפנינו טענות עוד ועוד, אך במיסגרת הדיון שלפנינו – דיון בפינוי כהוראת סעיף 8 לפקודת ההפקעות – לא מצאנו כי יש מקום להידרש להן.

אחרית דבר למעט בנושא שעניינו תוספת תשלום למערערים כאמור בפיסקה 32 לעיל, לא מצאנו כי יש בטענות המערערים כדי לפגום בפסק-דינו של בית-משפט קמא: לא בנושא ההפקעה, לא בנושא הזכות לפיצויים, לא בנושא הדיור החלוף ולא בכל נושא אחר.

הערעור נדחה.

וכך סוכמה ההלכה בע"א 618/05 גדליהו דיאמנשטיין נ' מחלקת עבודות ציבוריות – מדינת ישראל (21.03.2007): "האם המערער זכאי לקבל פיצויים בגין ההפקעה בהיותו בר-רשות בעל רישיון הניתן לביטול? הלכה היא, כי רישיון הניתן לביטול אינו מקנה לבעליו זכות לקבל פיצויים בעקבות ביטול הרישיון, אלא פיצויים בגין השבחת הקרקע בלבד ואף זאת מכוח שקולי צדק" (פסקה 14 לפסק הדין).

התובעת מפנה למספר מקרים בהם לטענתה שולמו פיצויים למחזיקים שפונו, והם: פינוי שכונת הארגזים, גבעת עמל, וכפר שלם בתל אביב, פינוי כפר ליפתא בירושלים, והסדרת הזכויות בכפר אריה ובכפר נופך.

...

לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הגעתי למסקנה כי בענייננו, אין לפסוק לתובעת פיצוי בראש נזק זה. מצאתי כי השיקול היחידי שיכול לתמוך בפסיקת פיצויים בגין אבדן השקעות הוא משך הזמן שבו התובעת החזיקה במקרקעין כבת רשות מכללא.

לארכה זו ולהוצאות הפינוי משמעות כספית, ואני סבורה כי גם להם משקל עת באים לבחון אם יש לפסוק פיצוי משיקולי צדק.

מכל האמור התביעה נדחית.

חלקה 939 רשומה בשלמות בבעלות הערייה מכוח הפקעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות.

נזכיר כי הנתבעים שבים וטוענים שאין מקום לידון במעמד התכנית במסגרת תובענה זו. הנתבעים טוענים שהם זכאים לפצוי כנגד פינוי על דרך של השוואה למצבם של בני שכונות אחרות בתל אביב שזכו לקבל זכויות בקרקע כתנאי לפינוים: שכונת גבעת עמל ב' (כעולה מפסק הדין בע"א (מחוזי ת"א) 6097-09-18 דיור ב. פ בע"מ נ' עיזבון בן נון (23.12.2019)) ושכונת הארגזים (כעולה למשל מפסק הדין בע"א (מחוזי ת"א) 17401-01-17 רשות מקרקעי ישראל נ' לוי (1.2.2018), שהנתבעים לא הפנו אליו).

...

כתב ההגנה הנתבעים טוענים שיש לדחות את התביעה משום שמשנת 2006 העירייה שותפה מלאה, פעילה ומממנת אישור תכנית חדשה שבמסגרתה יוסדרו הזכויות הקנייניות בשכונה, ובכלל זה זכויות הנתבעים בנכס.

מן הכלל אל הפרט: יישום הלכות אלו בענייננו מוביל למסקנה שהנתבעים הם לכל היותר בני רשות מכללא במקרקעין.

אני סבור שדין התובענה להיחתך אך ורק על סמך שאלת מעמדם של הנתבעים בקרקע הקונקרטית, בלא קשר לשאלה אם הם יהיו זכאים לרכוש זכויות בקרקע חליפית, אם וכאשר התכנית לשיקום השכונה אכן תקרום עור וגידים, תקודם על ידי רמ"י, תפורסם למתן תוקף, ותעגן את זכויותיהן של אותן 90 משפחות שנכללו בתכנית שהעמותה פעלה לקדם.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התובענה מתקבלת.