על פי הנתונים שהוצגו בפני משיבה 1 והמצב התיכנוני במיקום הספציפי, השטח המיועד להפקעה לחניה ציבורית ושצ"פ נידרש גם היום למטרה ציבורית מוצדקת זו, צורך זה גבר עם השנים בשל אישור תכניות אשר הגדילו את אחוזי הבניה והצפיפות באיזור ולא מצאתי כי ניתן היה למצוא חלופה אחרת, ממילא המיגרש משמש היום כחניון פרטי ומן הראוי כי השליטה בו תהיה על פי הוראות התכנית בדרך של הפקעה ושימוש בשטח למטרות ציבורית (ולא להתיר הקביעה אשר לשימוש לגורם פרטי ששיקוליו אינם בהכרח תואמים או יתאמו בעתיד את האנטרס הצבורי).
בהקשר זה נקבע בפסיקה כי על הרשות הציבורית לקבוע בעצמה את סדר העדיפות לעמוד בחובות שהוטלו עליה לטובת כלל הציבור, ובמידת יכולתה, הנקבעת במסגרת התקציב העומד לראשותה (ראו לעניין זה בגץ 10759/05 רינאוי נ' שר התחבורה (10.8.2008)).
ראו למשל עע"מ 8499/16 מ.ו.השקעות נגד עירית תל אביב יפו (21.1.2018).
...
בפועל בחלק מהמגרשים מומשה הפקעה, אך לא בחלקת העותרת, בקשת העותרת לביטול ההפקעה נדחתה וכך קבע בית המשפט העליון:
"הלכה פסוקה היא כי שיהוי בלתי סביר של הרשות במימוש מטרת ההפקעה, עשוי להצדיק את ביטול ההפקעה [...] ברם, ביטולה של הפקעה בגין השתהות של רשות במימושה, הוא צעד חריג ומרחיק לכת שיינקט רק במקרים שבהם השתהות הרשות עולה כדי השתהות קיצונית...בנוסף, כפי שצוין לעיל, נטל ההוכחה להראות שלא נעשה שימוש במקרקעין שהופקע לאחר השלמת ההפקעה מוטל על כתפי בעל המקרקעין".
בנוסף אפנה לעע"מ 5158/14 חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ נגד עיריית חולון (29.10.2017) בו נקבע כך :
"השתהות של רשות בביצוע הפקעה, אף במשך עשרות שנים, לא תגרור בהכרח את ביטול ההפקעה.... על בית המשפט לשקול את מידת הנזק שצפוי להיגרם לציבור במידה וההפקעה תבוטל, ולאזן בינו ובין הנזק שצפוי להיגרם כתוצאה מההפקעה ומההשתהות בהוצאתה לפועל".
כמו כן בעניין השיהוי שבמימוש יעדי ההפקעה אפנה לעע"מ 3202/05 עיריית רמת השרון נ' גנין (24.5.2010), הקובע:
"ייתכנו מקרים בהם אף שיהוי של עשרות שנים לא יגיע כדי סטייה ממתחם הסבירות המצדיקה את ביטול ההפקעה... לעומת זאת, במקרה בו הנסיבות הקונקרטיות הצביעו על כך שהרשות זנחה את מטרת ההפקעה, ראה בית המשפט להורות על ביטולה בחלוף 19 שנים".
לסיום נושא זה, אפנה לעניין בראל, בו נקבע:
"גם אם יגיע בית המשפט למסקנה שמדובר בשיהוי בלתי סביר שבו לקתה התנהלותה של הרשות, אין להורות על ביטול ההפקעה בטרם יערוך בית המשפט איזון בין הנזק העלול להיגרם לנפקע באם לא תבוטל ההפקעה מזה, ובין הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי בעטיו של ביטול מעשה ההפקעה מזה".
הנזק שייגרם לציבור הזקוק לחניה ציבורית וגינה ציבורית במקרקעין בשטח מרכז העיר גדול בצורה משמעותית מהפגיעה בזכות הקניינית של העותרת, ועל פי הנתונים החלקות נמצאות באזור הסובל מצפיפות בניה והאינטרס הציבור עדיף במקרה זה על הפגיעה בזכות העותרת שעושה במקום שימוש כחניון והיא מוזמנת להציע שירותיה כמפעילת החניון שיהיה בבעלות המשיבות (כמובן כפוף לדיני המכרזים).
גם אם היא עומדת על טענה זו דינה להידחות.
סיכום
לאור האמור לעיל אני דוחה את העתירה.
