הפקדת ערבות להוצאות במשפט

לעניין הפקדת הערבות לתשלום הוצאות המבקשת, נקבע כי בית המשפט המחוזי הדן בתביעה כבר דחה בקשה דומה של המבקשת, לאחר שבחן את סכויי התביעה, ולפיכך, שומה היה על המבקשת לנקוט בהליך ערעורי מתאים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, כפי שיפורט להלן.

אשר להחלטה בבקשה החלופית להשית על החייב הפקדת ערובה לצורך תשלום הוצאות המבקשת – בדומה לבית המשפט המחוזי, אף אני שוכנעתי כי המבקשת משיגה, למעשה, על החלטת הערכאה שדנה בהליך העיקרי, וכי היה עליה לנקוט הליך ערעורי מתאים, בגדרי המועדים הקבועים לכך בדין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ערבות אישית של בעל השליטה הדין מקנה לבית המשפט שיקול דעת ואפשרויות שונות באמצעותן ניתן להבטיח את הוצאותיהם של נתבעים, על כך פירט בכל הכבוד השופט עופר גרוסקוף, בפסק דין שיצא תחת ידיו בעת האחרונה: "הערובות להבטחת ההוצאות יכולות להיות מסוגים שונים: החל בהפקדה בקופת בית המשפט, עובר בערבות בנקאית וכלה בערבות צד ג' (כגון, ערבות אישית של בעל מניות או נושא משרה). כן רשאי בית המשפט להורות על תמהיל ערובות, כגון שתבוצע הפקדה של מזומן או ערבות בנקאית בסכום נתון בקופת בית משפט, ובנוסף תופקד ערבות צד ג' עד לסכום מסוים. לבסוף, יכול גם בית המשפט להציע מספר חלופות, כגון הפקדת ערבות צד ג' בסכום נתון על ידי לפחות שני ערבים, ולחילופין הפקדת פקדון בסכום מוגדר" (רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ, בפיסקה 12 לפסק דינו (פורסם באתר הרשות השופטת, 14.2.2019)) בעניננו, התובעת אמנם הבהירה כי מר שטרום מוכן לערוב אישית לתשלום הוצאות משפט, וניתן היה לשקול הצעה זו, אלא שאפילו בדל של ראייה למצבו הכלכלי או למסכת נכסיו לא הוגשה בעיניין זה. אשר על כן, לא נותר אלא לדחות בקשה זו של התובעת.

...

בה"פ 102/56 פריצקר נ' "ניב" אגודה חקלאית שיתופית של קצינים משוחררים בע"מ בפירוק, פ"ד י' 1222, 1223 (1956)), ייוצגו ארבע נתבעים יחד, על ידי בא כוח אחד, ובכל זאת מצא בית המשפט לדחות את בקשתם של שניים להפקדת ערובה ולקבל את בקשתם של השניים האחרים, כך במקובץ: "נראה לנו, כי אין להיעתר לשני המערערים הראשונים. שני המערערים הראשונים הם חברים באגודת המשיבה. אחריותם לתשלום חובות האגודה מגיעה עד – 1,800 לירות. זהו חוב פוטנציאלי שהמערערים האלה חייבים לאגודה המשיבה, ואין לנו כל סיבה להניח שהמפרקים לא ישתמשו בכוחם לדרוש מאת חברי האגודה כולם לשלם את סכום הערבות שהתחייבו בו, כדי לסלק את חובות האגודה או שלא יסלקו את החוב למערערים, אם יזכו אלו בדין, או שלא יהיה בידי המפרקים סכום כסף מספיק כדי לסלק להם חובם. לא כן הדבר ביחס לשני המערערים האחרים, שני אלה אינם חברים לאגודה המשיבה. העובדה שעורך-דין אחד מייצג גם אותם במשפט, מטיבה שתקטין את הוצאותיהם אך אין היא עשויה לשמש גורם מכריע, לפי שטיעוניהם וענייני המערערים האחרים כלפי האגודה שונים אלה מאלה. לפיכך הוחלט לדחות את ערעורם של המערערים מס' 1 ומס' 2. ולהטיל על המשיבה להפקיד בבית המשפט ערבות, להבטחת הוצאותיהם של מערערים מס' 3 ומס' 4." אמנם בעניין פריצקר דובר על ההסדר שבסעיף 253 לפקודת החברות, 1929, שאומץ בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.

מכל האמור, בתובענה דכאן, סבורני שיש לגזור סכום ערובה שונה, להוצאותיו של כל נתבע, כאחוז מתוך שיעור הסעד הכספי הנטען כלפיו.

בכך סבורני, בא לידי ביטוי האיזון שבין שמירה על קניינם של הנתבעים לבין זכותה של התובעת לערכאות וכן מכלול השיקולים אשר פורטו לעיל.

בתיק בית משפט השלום הופקדה ערבות בנקאית שהוצאה על ידי הבנק להבטחת כל סכום שייפסק לחובת המשיבה.

...

אני דוחה את טענת המשיבה שהערבות לא חלה בהליכי הערעור.

לאור דברי המשיבה כי בנק לאומי הודיע על "סילוק מלא" של הערבות ביום 16.3.21, 28 ימים לאחר מתן פסק הדין, אני מורה על צירוף בנק לאומי לבקשה, על מנת שימסור לידי מי סילק באופן מלא את הערבות הבנקאית, ועל פי איזו דרישה, קודם לתום תוקפה, או יטען כל טענה רלוונטית אחרת, קודם שתינתן החלטה העשויה לפגוע בו. לפיכך, ימציא המערער לבנק לאומי סניף ראשי חיפה את בקשתו, תגובת המשיבה והחלטה זו, על מנת שבנק לאומי ישיב לבקשה בתוך 14 יום" בנק לאומי טען שבשעה שניתן פסק דין הדוחה את התביעה סבר כי משמעות הדבר ביטול של ערבות, שכן בית המשפט הורה על ביטול הבטחונות בתיק.

יתר על כן, המילה "כאמור" מפנה לאמירה קודמת שלפיה תוקף הערבות פוקע, ומכיוון שהאמירה הקודמת היא סעיף 3 המדבר על 90 יום לאחר קבלת פסק הדין, צירוף כל אלה מלמד על הפרשנות היחידה האפשרית שהיא שהמילים "עד לקבלת העתק מאושר של פסק הדין שלאחריו כאמור תוקף הערבות פוקע" משמעו "עד 90 יום לאחר קבלת העתק מאושר של פסק הדין שלאחריהם תוקף הערבות פוקע". אני דוחה את טענת הבנק כאילו הערבות אינה כפופה לפסק דין בערעור המשנה את פסק הדין של בית משפט השלום.

בעיניין זה, פרט בית המשפט העליון את מסגרת השיקולים אותם אמור בית המשפט לקחת בחשבון בעת הפעלת שיקול דעתו, כדלקמן: "בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).

זאת ועוד - על פי הפרשנות שהייתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר - על דרך ההקש - כי שאלת סכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להשקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה.

...

אקדים ואבהיר, כי מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף ולהיעתר לבקשה להפקדת ערובה, מהטעמים שיפורטו להלן.

בנסיבות אלה, בפרט לאור השלב המקדמי בו מצויה התביעה, אין מקום להיעתר לבקשה לסילוק על הסף, אלא יש להמתין לבירור עובדתי של טענות הנתבעת, בדבר "הפרדת הזהויות" לכאורה בינה ובין הנתבעת.

בהתחשב בכל השיקולים הנ"ל ולאור סכום התביעה והיקף ההתדיינות הצפוי, אני קובע את שיעור הערובה שתידרש מהתובעת, בסך של 50,000 ₪.

סיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן: א. הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

ביום 19.3.2023, ולאחר שבקש את תשובת המשיבה לתגובת העותר, קיבל את בית הדין הגדול את הבקשה, בקובעו כי "יש לתת לאישה את יומה לשמיעת טיעוניה במסגרת ערעור בזכות, אך יחד עם זאת לחייב בהפקדת ערבות להבטחת הוצאות משפט ככל שיתברר לבית הדין כי העירעור הנו ערעור סרק". מכאן העתירה שלפניי, בגדרה התבקשנו להורות על ביטול החלטת בית הדין הגדול.

...

לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

חרף טענות העותר, לא מצאנו כי המקרה שלפנינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי לדחות את העתירה.

טענות העותר בדבר חוסר סבירות קיצוני נטענו בעלמא וללא כל ביסוס; והגם שההחלטה אכן מנוסחת בתמציתיות רבה, לא כל מקרה של העדר הנמקה יוביל להתערבות שיפוטית בהחלטות בתי הדין הדתיים, ולא מצאנו כי בנסיבות דנן מדובר בפגם המצדיק לעשות כן (ראו בג"ץ 1986/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת ארבל, וכן פסק דינה של הנשיאה בייניש (27.05.2008) (להלן: עניין פלונית); בג"ץ 6324/22 פלונית נ' בית הדין הדרוזי בעכו, פסקה 5 (6.10.2022)).

סוף דבר, העתירה נדחית.