מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפקדת ערבון וזכות הטיעון

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

העירעור הוגש לפני כשנתיים, וטרם הוגשו בו סיכומי הטענות, משום שראשית התבררה בקשה מקדמית של המערער למחוק את העירעור על הסף, שעה שהערעור הוגש על ידי באת-כוחו, חרף היתנגדותו (ראו החלטת כבוד הרשמת ש' עבדיאן מיום 4.10.2020) ולאחר מכן נדונה בקשה לפטור מהפקדת ערבון.
בין היתר, ראוי לבחון את מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים; הסיבה שבעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב העירעור המקורי; הטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת העירעור; האם הבקשה לתיקון הודעת העירעור הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בדין, או מחוצה לו; השלב הדיוני שבו הועלתה הבקשה והאם העתרות לה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכות הטיעון של יוזם העירעור, ומנגד – האם העתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הצד שכנגד (ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2010)).
...
יישום קריטריונים אלה על המקרה דנן, מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
גם מטעם זה, לא ראיתי להיעתר לבקשה (השוו, ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009)).
הבקשה נדחית, אפוא.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן נטען, כי לערעור יש סכויים טובים להיתקבל, נוכח העובדה שבהחלטתו של בית המשפט קמא נפלו פגמים מהותיים, ובכלל זה, שלילת זכות הטיעון מהמערער.
עוד אוסיף, אשר לטענה בדבר פגיעה בזכות הגישה לערכאות, כי הכללים הנוגעים לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון משקפים את האיזון שערך מחוקק המשנה בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (ראו: בש"א 7030/20 אוזן נ' זיגדון (18.10.2020) והאסמכתאות שם).
...
בקשתם להצטרף כעת להליך הערעור כמערערים אכן יש בה משום עקיפה של החלטתי האמורה, ושל המועדים הקבועים בדין להגשת ערעור, וזאת אין לאפשר.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

על פי תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), היותו של המבקש בהליך חידלות פרעון הנו ראיה לחוסר יכולתו לתשלום אגרה, ולכן הוא זכאי לפטור מהפקדת עירבון.
לעניין זכות הטיעון, כנדרש בסעיף 229(ב), מבלי שקבעתי דעתי באופן סופי, לאחר עיון בהחלטות שניתנו על ידי בית המשפט קמא, לא נראה שיש ממש בטענות החייב בעיניין זה. ביחס לטענה שבית המשפט לחדלות פרעון אינו מוסמך לידון בפרוק שתוף – סעיף 279 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית משפט לחדלות פרעון מוסמך להחליט בכל שאלה הכרוכה להליך חידלות הפרעון.
...
לאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים, לרבות פרוטוקול הדיון מיום 22.11.22, החלטות בית משפט קמא וטענות המערער, אינני סבור שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים.
נוכח האמור, על פי שני המבחנים שנקבעו בפסיקה לא זכאי המערער לפטור מהפקדת ערובה ולכן דין הבקשה להידחות.
התוצאה הבקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערובה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

העירבון הופקד וצו המניעה עדיין עומד בתוקף, אף שהמשיב על פי הנטען ניסה להפר אותו, והוגשה בקשה בהתאם לפקודת הביזיון.
לטענת המבקש ההבהרה ניתנה שלא במעמד הצדדים ומבלי שניתנה לו זכות טיעון, ועל כך רק אוכל להוסיף שהיא ניתנה מספר שנים לאחר פסק דין אחר בבוררות שלכאורה לא קבע את אותן קביעות.
...
על כן אני קובעת כי המשיב ישיב במסגרת צו המניעה את מצב המדרגות לקדמותו שכן הצו הוגש בסמוך מאוד למועד ההריסה, ודין ההבניה במקרה זה כמוהה כמניעה של ההריסה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מכל מקום טענה המדינה, כי למצער, אין מניעה בדין לעשות כן לאחר שאף למשיב (שהעירבון הופקד להבטחת תשלום הוצאותיו), ניתנה זכות טיעון בעיניין.
כך כאמור, לשיטת המדינה, לנוכח תכלית הפקדת הערבון, אשר נועד גם להבטחת תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב וגם לשם מניעת הליכי סרק (עניין אברך, כבוד השופט ד' לוין), ולנוכח תכלית הסמכות לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו לעניין זה בין השאר: עניין האגודה לזכויות האזרח, כבוד השופט י' דנציגר, פסקה 38(ד); רע"א 1513/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול (24.4.2006), כבוד השופט א' גרוניס, פסקה 5).
...
לגופם של דברים טענה המדינה, כי מאחר שהמבקש אינו תושב ישראל ולפיכך מרכז הגבייה אינו יכול לגבות ממנו את חובו, התוצאה היא כי אפשרות המדינה לגבות את הסכום שנפסק לקופתה נפגעת באופן משמעותי ואף לחלוטין.
דיון והכרעה - הערות כלליות בעניין טענותיו של המבקש לאחר בחינת מכלול הדברים ובכלל זה בחינת טענותיהם של המבקש ושל המדינה, הגעתי לכלל מסקנה כי חרף הקושי הנעוץ בגביית הוצאות לאוצר המדינה מכספי עירבון שמפקיד מערער – שעליו נעמוד בהמשך הדברים – בנסיבותיו של המקרה הנדון ניתן לקבל את עמדת המדינה.
ראו לעניין זה בין השאר, את ההחלטות הבאות (אלו שהוזכרו בתגובת המדינה וכן החלטות נוספות (ההדגשות שלהלן אינן במקור)): "המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח, אשר יגבו מתוך הפיקדון שהפקיד" (עניין צפירה, כבוד השופט ע' גרוסקופף, פסקה 5; "המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. הסכום ייגבה מן העירבון שהפקיד המערער" (עניין פלוני, כבוד הנשיא א' גרוניס, פסקה 6); "... אנו מחליטות להטיל על המערערת הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 50,000 ש"ח, שיחולטו מן הפיקדון" (ע"א 4461/08 שיא ייזום ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (20.7.2015), כבוד הנשיאה מ' נאור וכבוד השופטות א' חיות וע' ברון); "אני מחייב את המבקשת בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 7,500 שקלים והעירבון שהופקד יחולט למטרה זו" (רע"א 825/92 מקור פיתוח עירוני בע"מ נ' סוויד (29.04.1992)‏‏, כבוד השופט ש' לוין, פסקה 3); "עוד אנו מורים... כל אחד מהצדדים ישלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסכום של 20,000 ₪ (...). ככל שהופקד עירבון בערעור, יש להעבירו למרכז לגביית קנסות על חשבון ההוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה" (עניין חאג', פסקה האחרונה).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו