הפצת מידע והגנה על הפרטיות

לא מתקבל על הדעת שהמשטרה ורשויות האכיפה בכלל יעמדו אין אונים מול חשוד – נאשם כזה כשבידם ראיה ניצחת להוכחת אשמתו, ולא ניתן יהיה להעמידו לדין אך ורק בשל פגיעה וירטואלית בזכותו להגנה על פרטיות מידע מסוים שכלל לא הופץ ברבים ולא הוצא מתוך מסגרת המאגר אלא בהקשר לזיהויו כמבצע העבירה.

...

החלטת בית המשפט העליון ומשמעותה בעקבות הדיון בערר יצאה מלפני בית המשפט העליון החלטה קצרה שניתן להציגה ככתבה וכלשונה: נראה לי שבנסיבות המקרה, וכוונתי לראיית ה-D.N.A שמעוררת שאלה מורכבת, ראוי היה לו לבית המשפט קמא לידון בראיות האחרות ולומר את דברו אף בשאלה האם די בראיות האחרות, בהתעלם מראיית ה-D.N.A, כדי להצדיק מעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום א' באדר, תשס"ז (19 בפברואר 2007) במעמד הצדדים דר' עודד מודריק, שופט הסניגורית: גם בדיון הקודם נראה לנו שכאילו ניסגרה ההחלטה וחלופת המעצר נתבקשה.

באורח עיקרוני כתבתי את מה שכתבתי בשולי החלטתי ואם החלטתי אינה נושאת חן – ואיננה מיועדת לשאת חן בעיני מישהו – שיבחר את הדרך החוקית להיתמודד עם ההחלטה.

בשים לב למהות העבירות, ריבוי העבירות, לרקע הפלילי הקודם של הנאשם, אני סבור שלא ראוי לנקוט בחלופת מעצר בעניין הזה.

הטענה לשימוש במידע אודות התובע פרק ב' לחוק הפרטיות שכותרת "הגנה על הפרטיות במאגרי מידע" קובע הוראות בדבר הגנה ואבטחה של מאגר מידע ובדבר פנייה בדיוור אישי באמצעות נתוני "מאגר מידע". סעיף 7 לחוק מגדיר "מאגר מידע" כדלקמן: "מאגר מידע - " אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט - אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי היתקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובילבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; "מידע"- נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צינעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו" סעיף 17ג' לחוק מגדיר "דיוור ישיר" - פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע; סעיף 17ד לחוק הגנת הפרטיות קובע "לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשם בפנקס ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור"; בהתאם לסעיף 17ו(א) לחוק "כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט - (1) ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצרוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע; (2) הודעה על זכותו של מקבל הפניה להמחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב); בצרוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך; (3) זהותו ומענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה". בהתאם לסעיף 31ב לחוק "מעשה או מחדל בנגוד להוראות פרקים ב' או ד' או בנגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]". התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבעת מחזיקה במידע אישי אודותיו, לרבות מספר טלפון ותעודת זהות ולא ציינה בהודעות שנשלחו אליו שמדובר בדיוור ישיר, את מספר הרישום של המאגר ואת זכאות הנמען להמחק מהמאגר.

רשימה להפצת מסרים הכוללת מספרי טלפון בלבד, שלא על סמך אפיון ובלא כל "מידע" כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, אינה מהוה "מאגר מידע" כהגדרתו בחוק ואינה כפוף לחובות הקבועות בחוק (ראו; סעיף 7(2) לחוק הגנת הפרטיות; רע"א 3351/16 וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים נ' קליין (פורסם בנבו, 21.7.2016).

...

הנתבעת הסכימה לוותר על הבאת עדים, ואין בידי לקבל את טענתה שבשל חלוף הזמן, יש קושי באימות הנחתה ותשובתה בשנת 2019 למקור המידע בדבר מספר הטלפון של הנתבע.

משהתובע לא השכיל להוכיח קיומו של "מאגר מידע" וכי פניות הנתבעת אליו במסרונים, נעשו בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין שנקבע על פי אפיון הכלול במאגר מידע כהגדרת "דיוור ישיר" בסעיף 17ג' לחוק, טענתו כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק בכל הנוגע להחזקה ושימוש ב"מאגר מידע" דינה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית, על כל רכיביה.

כלשון פסק הדין: "לטעמינו, כאשר בוחנים את השאלה אם ההשעיה (או אירועים דומים לה) מהוה ארוע מיוחד עקב העבודה יש לבחון את ארוע ההשעיה גם בהיבט של ארוע היסוד שהביא לה. בחינה משולבת זו עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית ראויה כיוון שבאמצעותה ניתן לפרוש את ההגנה הסוציאלית במידה העולה בקנה אחד עם תכליותיה החברתיות. מיקוד הזרקורים בארוע היסוד בלבד עלול להביא לצימצום יתר של ההגנה הסוציאלית, וזאת כאשר ארוע היסוד אינו אוצר חומרה המצדיקה את שלילתה. ואילו, מיקוד הזרקורים בארוע ההשעיה עלולה להביא להרחבת יתר של ההגנה הסוציאלית, וזאת כאשר חומרתו של ארוע היסוד מצדיקה מן ההיבט המשפטי את שלילתה. הבחינה המשולבת מאפשרת נקודת מבט רחבה שכזו, ולכן היא הראויה בעינינו. לאור בחינה משולבת זו במקרים מסוימים, משיקולים של מדיניות משפטית, ניתן להגיע למסקנה כי ארוע יסוד פלוני מוציא את ארוע ההשעיה מכדי ארוע מיוחד שהוא עקב העבודה."(דגש ש.ש.) באבחנה מנסיבות המקרה בפנינו , בפס"ד פלוני נקבע כי לא ידע שעושה מעשה שלילי או לא ראוי כאמור שם :"בהתאם לקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי מסירת המידע כפי שנעשתה על ידי המשיב "היתה נהוגה בקרב עובדי אל על"; בעת שהמשיב ביצע את העבירה "הוא לא סבר כי הוא מבצע עבירה והוא פעל בהקשר זה באופן תמים"; באותה תקופה לא היה קיים נוהל כתוב המסדיר ומבהיר את אופן הטיפול במאגרי המידע ואת ההגנה על פרטיות הלקוחות; המידע שמסר המשיב "לא היה מידע ברמת סיווג גבוהה והוא לא כלל מידע אודות מצבו האישי או הרפואי של איש"; המשיב לא ידע שהמידע אותו הוא מוסר יעשה שימוש לצורך ביצוע עבירה של סחיטה באיומים".

התובע צירף מכתב של עו"ד משה קשלס מיום 23.2.22 ובו נכתב: "הנידון: פגישה עם מרשי אבישי ביבי ביום 9.1.17, הריני לאשר כי ביום 9.1.17 בשעות הבוקר סיימתי פגישה עם מר אבישי ביבי תעודת זהות... במשרדי אשר נמצא בפקולטה למשפטים באונב' ת"א. הפגישה הייתה סביב הייצוג שלי בת"פ 34159-06-15 (בית משפט שלום ת"א) מטעם הסנגוריה הציבורית. בהליך זה ייצגתי את מר ביבי בתיק פלילי במסגרתו הוגש כנגדו כתב אישום בו נטען כי סייע בהפצת תוכנה בשם ספייפון שנועדה להאזנת סתר לטלפונים סלולרים".(דגש ש.ש.) הוכח איפוא כי ארוע היסוד בגינו נפגש התובע עם עו"ד קשלס היה עבירה פלילית שנזקפה לחובתו בקשר לתוכנה להאזנת סתר.

...

סוף דבר דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

דין התביעה להידחות גם לגופו של עניין .התאונה לא אירעה בדרך ממעונו או ממקום בו לן לעבודתו ואינה עומדת במבחני לשון החוק ואף לא בהרחבות הפסיקה.

לפיכך התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.

חיסיון בהתייחס לפניית הנישומים לרשויות קיים לדברי בית המשפט גם בהיתחשב בכך שלא ניתן על-ידם לרשות כל היתר להפיץ את המידע שמסרו ובהנתן האיסור הקבוע בחוק הגנת הפרטיות על מסירת מידע הנוגע לענייניו הכלכליים של אדם.

...

סבורני כי עדיין, גם עם פרסום השם, יעדיף מי שברי לו כי עבר עבירת מס חמורה (ובאלה בלבד עסקינן כיום, כמתואר על-ידי חברתי) שלא לעמוד למשפט, שאז ממילא יתפרסם שמו - אך גם יימשכו הליכים, ויהיו הוצאות משפטיות; ואם הערכתו בדבר סיכוייו נמוכה, פשיטא איפוא כי יבחר בכופר.

ואשוב ואומר, הסיכוי לצמצום משמעותי אם בכלל ב"הכנסות הכופר" אינו נראה לי ריאלי, ותסיר רשות המס דאגה מלבה.

סוף דבר, הכרעתה של חברתי, אליה אני מצטרף, חשובה בראש וראשונה במימד הערכי.

עוד נטען כי במסגרת הכתבה הובאו עדויות לכך שאין לקבל את הטענה כי לא נעשה שימוש בפרצת האבטחה בארץ או בחו"ל. הוסיף המבקש וציין כי עד למועד הגשת בקשת האישור, המשיבה לא הביעה היתנצלות כלפי המשתמשים ביישומון על הארוע, לא שלחה הודעה על המחדל ולא יידעה את המשתמשים אודות המידע אשר דלף, כמו כן המשיבה לא דיווחה לרשות להגנת הפרטיות על הפרצה שהתגלתה.

עוד נטען כי היתנהלות המשיבה עולה כדי רשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") שכן על המשיבה כחברה גדולה היה לדעת אודות הסיכונים שבפרצת האבטחה ולעשות הכול כדי למנוע את הפצת המידע.

...

דין טענה זו להידחות.

סוף דבר בקשת ההסתלקות המוסכמת מתקבלת.

הנני מורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.