מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפצת מחלת האיידס כעבירה פלילית

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 11699/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר המערער: כריס סרפו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 8.11.05, בת.פ.ח. 1137/03, שניתן על ידי כבוד השופטים ש' טימן, ת' שפירא ו-ש' ברוש תאריך הישיבה: כ"ז באדר ב התשס"ח (03.04.08) בשם המערער: עו"ד לרנאו חגית; עו"ד קרן מכלוף-טליס בשם המשיבה: בשם הוועד למלחמה באיידס: מתורגמן: עו"ד בת-עמי ברוט עו"ד דורי ספיבק מר יהודה ברומברג ][]פסק-דין
זאת, היות ומעיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי קשה שלא להתרשם כי אחת הסיבות שהביאו אותו להשית על המערער עונש כה חמור בגין העבירות הנוגעות להפצת המחלה, הנה תפיסתו את מחלת האיידס כמחלה סופנית וחשוכת-מרפא, ומכל מקום, כי תפיסה זו עמדה ביסוד בחינתו את הדברים.
...
(ב) אף האמירה בגזר הדין (שם בפיסקה 17) הקוראת כך: "יגענו וניסינו למצוא, ולו קרן אור אחת באפלת חייו של הנאשם. יגענו – ולא מצאנו" – קשה היא.
לסיכום, על אף שבצדק מתבקש כאן עונש מצטבר, שכן כל מתלוננת כשלעצמה היא בבחינת עולם ומלואו – מצטרף אני, כאמור, לתוצאה בדבר קבלה חלקית של הערעור ביחס לחומרת העונש, כמפורט בפסק דינה של חברתי, השופטת ע' ארבל.
מאידך, מתקבל הערעור כנגד העונש ברוב דעות, ותקופת המאסר בה ישא המערער בפועל תהיה של 22 שנות מאסר.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

"העלול להפיץ מחלה" - מבוא: ניתוח הסתברותי וניתוח נורמאטיבי במישור המשפטי, בבואנו לנתח את יסוד העבירה שעניינו "מעשה העלול להפיץ מחלה" יש להתייחס הן לשאלה המדעית-הסתברותית בדבר סכויי ההידבקות, והן לשאלה הנורמאטיבית שעניינה מתי יבוא מעשה מסוים בגדרי העבירה הפלילית.
כן יש ליתן את הדעת לערך המוגן העומד ביסוד העבירה, ולהשלכות העשויות להיות למתן פרשנות מרחיבה או מצמצמת לחזוק ההגנה עליו (לדוגמה, בכמחצית ממדינות ארצות הברית נחקקו חוקים פליליים שמטרתם מניעת הפצת HIV, אך האופן בו השפיעו - לחיוב או לשלילה - על היתנהגות הציבור אינו ברור ולעתים נטען, כי דווקא הטלת האיסור יצרה תמריצים שליליים; ראו L. A. David, "Knowingly Transmitting AIDS", 19 Law & Psychol.
...
סוף דבר - סעיף 218 לחוק העונשין לא אכחד, סעיף 218 לחוק העונשין מציב שאלות משפטיות מורכבות.
ברם, סבורני כי תיק זה אינו מחייב הכרעה בשאלות מורכבות אלה.
סוף דבר, אציע לחברי להיעתר לבקשת רשות הערעור, אך שלא להיעתר לערעור לגופו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

העורר, אזרח גאנה, חולה במחלת האיידס, והואשם בעבירות של אינוס, מעשה העלול להפיץ מחלה, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות.
לאחר עיון מפורט ביומנה של ל.ע., החליט בית המשפט המחוזי כי המידע שעשוי להיות רלבאנטי להליך הפלילי בעיניינו של העורר מרוכז בדפי היומן שהועברו לידי בא כוחו, וכי חשיפתו של היומן כולו, העוסק בחייה האישיים של ל.ע., לא יתרום דבר להגנתו של העורר.
...
לאור דברים אלה, דין הערר להידחות.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לדבריו, הייתה הטרדה בצ'אט-באתר האינטרנט 'תפוז', שם הפיץ שי שמועה שהמתלונן חולה באיידס, אך הם לא נפגשו והכל היה בצ'אט. הנאשם הכחיש כל סיכסוך עם סאמר, לדבריו, הוא לא רצה קשר איתו ולכן התנתק ממנו, ולא עשה לו כל דבר רע. ביום הארוע, הוא קרא לסאמר שיבוא ליד המקלחת, אמר לו שאינו מעוניין בסקס, ולאחר מכן סאמר והנאשם החליטו לבצע את המעשים המיוחסים להם, בלי שקדמו לכך ויכוח או אלימות.
בעימות שנערך בין המתלונן לבין סאמר ביום 5.9.07, תיאר המתלונן, כי הנאשם אחז אותו מלפנים ושיתף פעולה עם סאמר, והוסיף: "עכשיו לא זכור לי שהיו אגרופים באיזור הזה (הצביע על אזור העיניים), אבל זכור לי שהרגשתי את הידיים של ההוא, הבחור השני (הנאשם) מחזיק אותי באיזור הקידמי של הגוף". בקשר לכך אמר ב"כ הנאשם, כי כשמונה עשר יום לאחר הארוע, "לא זכר" המתלונן שהנאשם הכה אותו באגרופים, וההתפתחות בגרסתו נבעה מהתפכחות שהוא ביצע עבירה פלילית ביחס לנאשם, ורצה להכין קו הגנה.
...
לאור האמור, אני ממליץ לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירה זו. עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות נראה לי כי בנסיבות העניין, עבירה זו, לפי סעיף 333 + 335(א)(2) לחוק, נבלעת בעבירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק, אשר על כן, איני סבור כי יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות.
לאור האמור, אני ממליץ לחבריי לזכות את הנאשם מעבירה זו. עבירת השהיה הבלתי חוקית הנאשם הודה כי הודה בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בעל היתר כניסה לישראל כדין, לאור האמור, נראה לי שיש להרשיע את הנאשם בעבירת כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.
הואיל ולא הוכח שהנאשם הוא שביצע את עבירת הגניבה בעצמו, אך היה מודע לכך שסאמר גונב את הכסף, בהמשך לאירוע האלים, נראה לי כי יש להרשיעו בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי ס' 412 לחוק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להכרעת הדין עבר הנאשם שמונה עבירות של מעשה סדום בקטינים מתחת לגיל שש עשרה ומעל גיל ארבע עשרה (להלן: "מעשה סדום בקטין"); שתי עבירות של סחיטה באיומים כלפי קטינים; שתי עבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה, האחת כלפי קטין והאחת כלפי בגיר, ושבע עבירות של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.
לעניין האפשרות להפצת מחלת האיידס הדגיש את סבירות ההדבקה הזעירה ואת העידר ההדבקה בפועל.
למסקנה זו הגעתי בהתחשב בחומרת העבירות, אופיין, ריבוין, וכמות הקורבנות מצד אחד, ובהודיה, חסכון הצורך בעדות וחשיפה של המתלוננים, חיסכון בהליך ראייתי ארוך ומורכב, התיקון לקולא של כתב האישום, והיעדר העבר הפלילי מצד שני.
...
בהתייחס לנסיבות הקשורות להסדר הטיעון ולהודיית הנאשם, אני לוקחת בחשבון את העובדה שכתב האישום במתכונת שקדמה להסדר הטיעון כלל שישה עשר אישומים, ועבירות לא מעטות נוספות על אלה שבהן הורשע בסופו של דבר במסגרת הסדר הטיעון.
חמישית, נטען לפני בית המשפט כי עקב עיסוקו של הנאשם היו פרסומים רבים בעניינו באינטרנט לאחר מעצרו ובאלה תואר בצורה מפלצתית שאינה משתקפת בעובדות כתב האישום בו הודה בסופו של דבר – נ/2.
אשר על כן אני גוזרת עונשים כדלקמן: 63 חודשי מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו