הפעלת תקנה 15 ברבע בעניינו של המנוח

במקרה שבפנינו, תיקון טעותה של הועדה אינו מצריך ידע או שיקול דעת רפואי, שכן כבר נקבע, כי יש להפעיל את תקנה 15 בעיניינו של המנוח, הועדות הרבות בעיניינו של המנוח כבר קבעו את מצבו הרפואי ואת אחוזי נכותו, נקבעו כבר כל העובדות הרלבנטיות ואף נקבע, כי הנכות הנובעת מהתאונה בעבודתו של המנוח הגבילה אותו בעבודתו.

בנסיבות האמורות, מצאנו מקום להפעיל את תקנה 15 ברבע, אך ורק על סעיף 9(2)(א) למבחנים, באשר לתעוקת הלב.

...

בנסיבות האמורות, מצאנו מקום להפעיל את תקנה 15 ברבע, אך ורק על סעיף 9(2)(א) למבחנים, באשר לתעוקת הלב.

בנסיבות אלה מצאתי, כי דין הערעור להתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתשוב ותשקול עמדתה ביחס להפעלת תקנה 15, תוך התייחסות מפורטת ומנומקת לטענות המערער כפי שאלה עלו בנימוקי הערר מיום 13.11.18 וכן בשים לב לנכות המערער המשוקללת העומדת על 24%.

סוף דבר על יסוד האמור, הערעור מתקבל בהתאם כמפורט בסעיף 23 לעיל.

ביום 6.7.17 נקבע בהסתמך על חוות דעת ועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15 כי יש להפעיל את תקנה 15 לתקנות המל"ל ברבע, לאור הפגיעה בכתף הפוגעת ביכולתו לבצע עבודתו כספר, ולפיכך הועמדה נכותו של התובע על ידי המל"ל על 30% (במעוגל).

כך, בין השאר יש לתת משקל להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע תוך היתחשבות בגילו השכלתו וכישוריו .משקל ממשי יינתן לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, למשל – שינויים שחלו בשכר הנפגע (ע"א 3049/03 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3)792 [1995]; .

בנסיבות אלו אני סבור כי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי המבוסס על שכרו הפוטנציאלי של התובע כנגזרת של הישתכרותו עובר לתאונה וההשבחה המשוערת של הישתכרותו לאורך השנים, ועל פי אחוזי הנכות התפקודית כפי שנקבעה לאחר התאונה )השוו: ת"א 1714/04 עיזבון המנוח תומר נעים ז"ל נ' קיינר יזהר (18/11/09 .

...

סבורני כי יש בשיעור נכות זה לשקף את השפעת הנכות הרפואית של התובע על יכולת השתכרותו ותפקודו בנסיבות מקצועו, הכשרתו וניסיונו.

בנסיבות אלו אני סבור כי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי גלובלי המבוסס על שכרו הפוטנציאלי של התובע כנגזרת של השתכרותו עובר לתאונה וההשבחה המשוערת של השתכרותו לאורך השנים, ועל פי אחוזי הנכות התפקודית כפי שנקבעה לאחר התאונה )השוו: ת"א 1714/04 עזבון המנוח תומר נעים ז"ל נ' קיינר יזהר (18/11/09 .

לאחר שעיינתי בפסיקה שהובאה על ידי הצדדים, אני מבכרת את עמדת הנתבעת לעניין זה. סבורני כי בנסיבות תיק זה עת לא מדובר ברכב בשירות המעביד, ולא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות פסיקת פיצוי בגין הטיפול בתביעת התובע במל"ל, אין מקום לפסוק לתובע גם את שכר טרחת עורך דינו בהליכים במל"ל ובכך הלכה למעשה לעקוף את הוראות הדין באשר לשכר הטרחה הנפסק בתביעות פלת"ד. ראו לעניין זה את האמור בת.א. (מחוזי - י-ם) 24758-03-11 עידו אהל נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (21.5.2015), ת"א 58163-07-17 פלוני נ' ש.שלמה ( 13.2.20), וכן 21111-05-10 כהן נ' עזבון טורק (13.8.12).

עוד קבעה הוועדה, כי את תלונותיו יש לייחס לתאונת עבודה קודמת שעבר בשנת 1984 במסגרתה ניחבל גם כן בברך ימין, ואשר בעקבותיה נקבעה לו ע"י וועדות המל"ל נכות צמיתה בשיעור 20% לפי סעיף 35(1) ג לתקנות המל"ל עם הפעלת תקנה 15 ברבע (להלן: "תאונה קודמת").

הן טוענות, כי בנגוד לטענת התובע, הוועדה שדנה בעיניינו בגין התאונה סיכמה את החלטותיה וקבעה את קביעותיה רק לאחר שעמד בפניה מלוא תיקו הרפואי, לרבות תיקו הרפואי מהמל"ל בנוגע לתאונה הקודמת ולאחר שהתובע נבדק ומצבו הרפואי נבחן ע"י נוירולוגית מטעם המל"ל. למעשה, התובע מבקש מבית המשפט להתערב בשקול הדעת של הוועדה הרפואית לעררים כמו גם בהחלטות רפואיות גרידא שנתקבלו לאחר עיון במסמכים רפואיים ובדיקות רפואיות שנערכו לתובע.

עוד נקבע, כי במקרה בו החומר הרפואי הרלוואנטי עמד לפני הוועדה הרפואית, אך מהחלטת הועדה לא ניתן ללמוד כי אכן היא הייתה מודעת לקיומו של חומר רפואי זה, ניתן להעתר לבקשה (רע"א 3123/02 זוהר קליר נ' עיזבון המנוח בנקשטיין ואח' - החלטה מיום 5.5.2002) יחד עם זאת, מקום בו סמכה הוועדה הרפואית את החלטתה גם על בדיקה עצמאית שערכה, גם על שורת מסמכים רפואיים שהוצגו לה, וגם על חוות דעת מטעם הנפגע כי אז לא תנתן רשות להביא ראיות לסתור [ראו ספרו של כב' השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה 4, 2011, עמ' 785 האזכורים שם ובמיוחד הערת שוליים 36].

...

לפיכך טען התובע כי מדובר בפגם מהותי בהתנהלות הועדה לעררים אשר עלול להביא בסופו של דבר למצב בו התובע יוצא נפסד.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

אני ממנה אפוא מומחה בתחום האורתופדי.

המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים כמקובל בפקס ידני ותוודא קבלה.

במסגרת ההצעה, עלתה האפשרות הריאלית כי התביעה עלולה "להיבלע" בתגמולי המל"ל, בייחוד בכל הנוגע לנתבעת 1, מעבידת התובע, אשר אינה חבה בפצוי התובע בשיעור של 25% מנזקיו במקרה של "בליעה". על אף האמור, התובע עמד על המשך ניהול התיק, ביקש לקבוע מועד לישיבת הוכחות והודיע כי בכוונתו לחקור את ד"ר לוינקופף, המומחה מטעם בית המשפט.

איזון זה מחייב מתן משקל יחסי וראוי למהות התובע ומצבו הכלכלי, מהות הנתבע ומעמדו, טיב השאלות שהתובענה מעלה והערכת סכוייה להיתקבל (ראו לעניין זה רע"א 3601/04, ונצ'ון נ' מדינת ישראל- מנהלת ההגירה/ משטרת ישראל [פורסם בנבו], (ניתן ביום 18.10.2007); רע"א 2146/04, מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איבראהים, פ"ד נח(5) 865 (2004)); רע"א 5104/10 בן דוד נ' מ"י [פורסם בנבו], (17.11.2010).

פער נוסף נובע מהעובדה שהמל"ל החליט להפעיל תקנה 15 ולהוסיף לנכות הרפואית רבע נוסף משיעורה, כך שהנכות הצמיתה עלתה ב- 7.85% מעל לשעור הנכות הרפואית שנקבעה.

...

מכאן שספק אם תיוחס אחריות לנתבעת 2 וגם אם בסופו של דבר יוכח כי הייתה לנתבעת 2 מעורבות בפועל בביצוע העבודות באופן שיקים אחריות לנתבעת 2, היא צפויה להיות, כך נראה, בשיעור לא גבוה, בוודאי נמוך משמעותית מאחריות מעביד (ככל שתוטל).

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה לתובע להפקיד ערובה להבטחת לכיסוי הוצאות הנתבעת 1.

בנסיבות התיק, תוך שהבאתי בחשבון את מצבו הכלכלי של התובע וזכות גישתו לערכאות, כמו גם את סיכויי התובענה ועוצמת טענות התובע, אני מורה לתובע להפקיד סכום של 7,000 ₪ וזאת תוך 60 ימים מהיום.

בהחלטתה קבעה הועדה כי יש להפעיל בעיניינו של המנוח את תקנה 15 ברבע (להלן- ההחלטה).

...

לסיכום:מעיון במסמכים שעמדו לרשות הוועדה עולה שהמנוח המשיך לעבוד לאחר התאונה מ-1992 ועד 1997 באותה עבודה להוציא משמרות ושעות נוספות וזאת למרות המלצת רופא תעסוקה מה-27/5/1994.

טענות המערערת לטענת המערערת, בעקבות הפגיעה בעבודה הועבר המנוח מתפקידו כמנהל משמרת, הפסיק לבצע עבודה במשמרות ובשעות נוספות, ובסופו של דבר נאלץ לפרוש בשל אי מסוגלותו לעבוד כתוצאה מהפגיעה.

לאור כל האמור לעיל, יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של המנוח לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב בכדי שזו תידון בחלק של תקנה 15 שלא הופעל לגבי המנוח.

לאור האמור, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה ויש לדחות את הערעור.