הפעלת המשאית בניגוד להוראות היצרן

התובעת הוסיפה והפנתה להוראות ההסכם בין הנתבעת לבין ורידיס, ובפרט להוראות ס' 3.4 ולהוראות נספח ג' להסכם, וטענה כי על פי ההסכם אחריותה של הנתבעת החלה מרגע איסוף המטען מהספק לרבות העמסתו על גבי המשאיות והסתיימה ברגע פריקת המכולות מהמשאית כמו גם פריקת המטען מהמכולה, כשלמעשה הנתבעת הייתה אחראית החל מאיסוף המטען אצל הספק ועד לפריקתו ולהעמדתו מוכן לעבודה באתר חירייה.

ואולם חשוב לזכור, כי השמאי מייזל נשכר מלכתחילה על ידי הנתבעת עצמה, השמאי מייזל ביקר בשטח (גם אם לא בזמן אמת) ומאופי הפגיעות ומניסיונו כשמאי היתעקש על כך שמדובר בפגיעות מלגזה, וחשוב מכל – גם אם לא ידע מידיעה אישית כי נציגי ICL נסעו לגרמניה ונוכחו בכך שהקבלן משתמש במלגזות בנגוד להוראות היצרן וגם אם הדברים שמסר מר מייזל בעיניין זה אינם יכולים להוות ראיה קבילה לאמתות תוכנם, וודאי שהם יכולים להוות ראיה קבילה לכך שנאמרו לו. בנוסף, הערכתו של השמאי מייזל לכך שהנזקים נגרמו ברובם מפגיעת מלגזה מוצאת חזוק ותמיכה בעדותו של מר ויני רובין, ששמש בתפקיד מנהל הרכש של ורידיס והובא למתן עדות מטעם הנתבעת, אשר הודה בתצהירו כי כשנכח באתר ההמכלה הבחין כי זו בוצעה בעזרת מנופים ובעיקר עם מלגזות בהתאם לצורך (ס' 6 לתצהירו).

מהעדויות שבפניי עלה כי נכונותו של השמאי קצן לשוב ולבחון את הערכת הפצוי לורידיס בגין שעות עבודה לתיקון הנזקים נבעה במידה רבה מלחץ שהפעילה ורידיס המבוטחת, והיא מתייחסת רובה ככולה לתוספת של עלויות או רווחים קבלניים של תיקון הנזקים בידי הקבלנים או קבלני המשנה מטעמם, שנבעה משיקולים עיסקיים ואחרים ששקלה ורידיס, באופן שאיננו עומד בהכרח עם חובתה כניזוקה, להקטין את הנזק.

...

כאמור, לא שוכנעתי ששיקול הדעת של השמאי קצן היה עדיף על שיקול הדעת של השמאי יעקבי שבחן הנזקים בזמן אמת.

בענייננו כאמור, לא שוכנעתי שהערכתו המחודשת של השמאי קצן נכונה מהערכתו המקורית של השמאי יעקבי, וממילא ככל שהתוספת שאישר מתייחסת לרווחים הקבלניים של קבלני המשנה ששירותיהם נשכרו- היא אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של הניזוקה להקטין הנזק.

סיכום התביעה מתקבלת בחלקה הארי, במובן זה שהנתבעת תשלם לתובעת סך של 693,167 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, אגרת בית משפט מלאה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 55,000 ש"ח. בשכר הטרחה שנפסק לקחתי בחשבון את העובדה ששווי הסעד שנפסק קרוב לסכום התביעה שהוגש מלכתחילה, את העובדה כי ניהולו של הליך זה היה סבוך ומורכב והתקיימו בו לא פחות מארבע ישיבות קדם משפט ושתי ישיבות הוכחות, נשמעו עדים רבים, הוגשו סיכומים בכתב לרבות סיכומי תשובה, והושקעו משאבים רבים בניהול ההליך.

אליבא דתובעת, בדיקה ראשונית העלתה, שהנזק למשאית אינו חוסה תחת תנאי האחריות, בשל הפעלת המשאית שלא על פי הוראות היצרן.

בנגוד לאמור, לאחר ששוחרר הרכב מהמוסך, התובעת "שלחה בריונים מטעמה, (ש)חסמו את הרכב, איימו על הנהג ולקחו את הרכב בכח בחזרה למוסך". בגין האמור אף הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

...

דיון והכרעה: בתום שמיעת הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל במלואה.

סוף דבר: מסקנת הדברים הינה שהתביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא תמורת השטרות- 46,400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפרעון של כל אחת מההמחאות.

במועד הארוע שונה ייעודו המקורי של הרכב מסוג מחפרון ע"י המשתמש, למעין מנוף או כלי להרמת צנורות, בצורה מאולתרת ובנגוד להוראות היצרן ו/או שימש שלא לייעודו המקורי כמחפרון, והפך לכלי שייעודו אחר.

לדבריו, כאשר מתרחשת תקלה כזו בעבודה המתבצעת על ידו הוא "מנסה להכניס אותה להוציא אותה, מפעיל לחץ מים מצד שני ואם לא הולך לי מביא עוד משאית שתכניס דיזה מצד שני ואם לא הולך בכלל, אני מנתק את הצנור ואז יבוא מישהו אחר לחפש איך להוציא אותה. בעל הבית בכה לי כמה פעמים על הצנור שהלך" (עמ' 13 ש' 8 - 10)  אף שהעיד כי לעיתים הדבר נעשה, הוסיף וציין לאחר מכן, ובתשובה לשאלה האם היה עד למקרים אחרים שמנסים לשחרר את הצנור של הביובית באמצעות מחפרון כי "... לא ראיתי אף פעם שמשכו צנור של ביובית באמצעות המחפרון..." (שם ש' 23).

...

לסיכום אם כן, הוכח כי עקב התנהלותה הרשלנית של המעבידה נגרמה התאונה.

התביעה בעילה החלופית (עילת הפלת"ד) נדחית.

כן נדחית התביעה כנגד הנתבעים 2 3 ו – 6 בעילה הנזיקית.

לטענתה הממל"ז הופעל בנגוד להוראות היצרן בכל האמור להפעלת המכשיר בלילה.

באשר להודעת המשיב במישטרה, הרי שיש ממש בדברי ב"כ המשיב כי המשיב לא הודה במיוחס לו, ואולם, עיון בהודעה מלמד כי המשיב מתאר סיטואציה בה נצמדה אליו משאית אלמונית, עובדה אשר גרמה לו להילחץ וללחוץ על דוושת הגז.

...

לפיכך, מכל האמור לעיל ולאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את טענות הצדדים, אני קובע כי בתיק התגבשו ראיות, לכאורה, להוכחת העבירה המיוחסת למשיב.

עובדה זו מקבלת משנה תוקף מדברי המשיב בהודעתו במשטרה , שם אמר כי "אני עדיין חדש בכביש ואין לי את השיטות והידע לפתור כאלה מצבים." סוף דבר לאור כך, הנני קובע כי המשיב מסוכן בהמשך נהיגתו ואני מורה על פסילת רישיונו עד לתום ההליכים נגדו.

השמאי נוימן, מנגד, טען בחוות דעתו, כי השמוש המנוגד להוראות היצרן הוא נסיעה בעליה בהילוך שני, תוך הפעלת הערבול במהירות מירבית, ללא קשר להעמסת המערבל, ובלשונו: "להערכתי, התקלה הנטענת – התחממות ייתר של המנוע ... נובעת מנסיעה שלא בהתאם להוראות היצרן (דהיינו – נסיעה בעליות תלולות בהילוך שני, במקום בהילוך ראשון, תוך הפעלת סיבובי התוף במהירות גבוהה מהנדרש ובאופן שהעמיס על המנוע עומס יתר ובנגוד להוראות היצרן) ... " (סעיף 41 לחוות הדעת).

אמנם בני העיד, כי הסביר לענאן את ייעודו המוגבל של המערבל, כדלקמן: "כפי שהסברתי למר סרחאן, הכלי האמור לא נועד לשמש כמוביל בטון, אלא נועד לייצר את הבטון בשטח הפרויקט ולפיזורו באתר העבודה במרחקים קרובים ובתנאי שטח בלתי עבירים למשאיות מובילות בטון, כאשר הנסיעה הלוך ושוב אל אתר הפרויקט מתבצעת כשהכלי ריק מבטון או באמצעות מוביל עליו מועמס הכלי (כאשר העמסת חומרי הגלם מתבצעת באתר העבודות)" (סעיף 9 לתצהיר בני, וכן בסעיפים 8, 12).

...

כך, בהודעת דוא"ל מיום 20.7.15 ששלח מר יובל זך מטעם צ'פניק ליצרן, פירט יובל את התקלה במערבל וביקש מענה ופתרון, כדלקמן (בתרגום מהשפה האנגלית): "הכלי ... עובד בסביבה עם שיפועים רבים. לאחר זמן עבודה קצר, המנוע מתחמם ... נראה כי הרדיאטור של המנוע קטן מדי עבור שימוש בתנאי טמפרטורה כאלו. הלקוח מאוכזב ושוקל להחזיר את המכונה ולהגיש תביעה נגדנו. אנו זקוקים לפתרון דחוף ולתשובה". בהודעת דוא"ל נוספת מיום 10.12.15 אותה שלח מר פיני שרר מטעם צ'פניק ליצרן, תוארה התקלה באופן הבא (בתרגום מהשפה האנגלית): "ישנן מספר עובדות שברצוננו לציין: 1. תחת עומס, בנסיעה למרחקים גדולים (15 ק"מ), כאשר החלק העיקרי הינו טיפוס בעלייה, בטמפרטורת סביבה גבוהה המד מגיע לאזור האדום ונורת האזהרה נדלקת. לגבינו, במצב זה, על הנהג לעצור ולצנן את המערכת. 2. במצב המתואר לעיל, מערכת הקירור מאבדת מים (לדעתנו, יותר ממה שזה אמור להיות). 3. זה לוקח זמן קצר לחזור לטמפרטורה רגילה כאשר עוצרים בצד הדרך ומאפשרים למנוע להתקרר. 4. לא מצאנו עדות של מעבר דחיסה מהבוכנות אל מערכת הקירור (כפי שאתה יכול לראות, גם הטכנאי של פרקינס לא מציין זאת בדו"ח שלו) ... יהיה קשה לבצע מבחן אמיתי בתקופה זו של השנה מאחר וטמפרטורת הסביבה הינה נמוכה (ממוצע של 20-5 צלזיוס) בהשוואה לתקופת הקיץ בה הטמפרטורה עשויה להגיע ל 45 צלזיוס...". בתשובותיו לפניות צ'פניק הבהיר היצרן, כי לא אמורה להיות מניעה למערבל לעבוד בתנאי העבודה שתיארה צ'פניק שהמערבל עובד בהם, במגבלות המצוינות בקטלוג.

טענות סרחאן לפגיעה במוניטין והוצאות נוספות איני מקבלת את תביעת סרחאן לפיצוי בסך של 35,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין ובשמה הטוב.

אני מקבלת חלקית את טענות סרחאן כי היא זכאית להחזר הוצאות בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת, דוד צ'פניק ובניו בע"מ, לשלם לתובעת, ענאן סרחאן בע"מ סך של 316,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום התמורה, ה- 26.4.15, ועד למועד התשלום בפועל.