הפסקת עבודה בהוראות ארגון העובדים מהווה שביתה

" (הדגשה במקור - א.א.) ככלל, חוזרת ההסתדרות על הטענות שהעלתה בבית הדין האיזורי ועליהן מוסיפה כך: בנגוד לקביעת בית הדין קמא, המנגנון הדו שלבי הקבוע בסעיף 37ג מייצר איזון שאינו מותיר את המעסיק הצבורי חסר כלים להתמודדות עם שביתה חלקית; מהפסיקה העוסקת בשכר ראוי עולה כי תנאי לתשלום שכר ראוי על ידי המעסיק הוא פנייה לבית הדין ואין בה זכר "להתנהלות הפיראטית" שמאחוריה מתבצרת כעת המדינה; בית הדין האיזורי הצדיק את ניכוי השכר הקבוצי האחיד בנימוק שהעיצומים הם פעולה קיבוצית, ובהתאם צריך היה לקבוע שהדרך לעשות זאת היא בהליך קבוצי, כפי שנקבע בחוק; חוק הגנת השכר כן רלוואנטי לעניין דנן, משלא מדובר על אי תשלום שכר על עבודה שלא בוצעה, אלא על תשלום שכר ראוי על עבודה שבוצעה; הדין והדעת נותנים כי לא המעסיק הנפגע מהעיצומים הוא שיקבע את סוג השביתה, הקף העבודה שבוצעה ושיעור השכר הראוי; השכר המגיע לעובדים בגין העבודה שבוצעה מוגן בחוק הגנת השכר; בית הדין האיזורי קבע כי הנפסק בבג"ץ נמל אשדוד הותיר את המצב המשפטי בסוגיית השכר הראוי על כנו, כלומר שהמדינה אינה פונה לבית הדין לעבודה לפני תשלום שכר ראוי בגין שביתה חלקית, אלא שקביעה זו "מהוה שרשרת של טעויות משפטיות כמו גם שגיאה עובדתית אחת"; המדינה עצמה, כך עולה מהעתירה שהגישה על פסק הדין בעס"ק נמל אשדוד, סברה כי נקבעה בו חובה של מעסיק צבורי לפנות לבית הדין לשם קביעת השכר הראוי; העתירה נדחתה ובהתאם פסק הדין בעס"ק נמל אשדוד נותר על כנו; בית המשפט העליון הבהיר כי שאלת הפירוש של סעיף 37ג לא תדון על ידו משלא עמדה להכרעת בית הדין הארצי, אולם לפי פסק דינו של בית הדין האיזורי בג"ץ קיבל למעשה את העתירה וזוהי קביעה שאינה מתיישבת עם ההיגיון ואין לקבלה; קביעת בית הדין האיזורי, שלפיה הפרקטיקה היא שהמדינה קובעת את השכר הראוי בשביתות חלקיות מבלי לפנות לבית הדין, נעשתה ללא שהובאו ראיות לביסוסה, מה עוד שהפרקטיקה האמורה אינה תואמת את הוראות הדין; אם הנפסק בבג"ץ נמל אשדוד אמנם החזיר על כנו את המצב המשפטי הקודם, הרי שהכוונה היא לפסקי הדין בעיניין ארגון המורים[footnoteRef:4] ובעניין גינסטלר[footnoteRef:5], ואלה מחייבים פנייה של המעסיק לבית הדין בעיניין השכר הראוי; תשלום השכר הראוי אינו מצוי בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, שהרי לפי חוק יישוב סכסוכים הוכפף תשלומו להחלטת בית הדין לעבודה; בהתאם, ביקורת על אופן הפעלת הסמכות אינה לפי עילות המשפט המנהלי אלא בבחינה של פעולת המעסיק "אל מול הקריטריונים המקצועיים והמנחים הקבועים בדין"; [4: עס"ק (ארצי) 1012/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות - מרכז השילטון המקומי (6.7.2004) (להלן - עניין ארגון המורים).

. לכאורה ניתן היה למלא את החסר על-ידי הוראה 'חד קומתית' לפיה עובד המשתתף בשביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה יהא זכאי לשכר בשיעור העבודה שביצע בפועל.

...

חרף זאת ומבלי לגרוע מהאמור בפסקה השנייה של סעיף 24 לעיל, מצאנו לנכון להעיר מספר הערות, ולו בתמצית, בנוגע לכמה מהקביעות בפסק הדין האזורי.

לפני סיום לאור המקובץ, במקרה של שביתה חלקית בלתי מוגנת, מעסיק ציבורי אינו חייב, מכוח סעיף 37ג, לפנות לבית הדין טרם תשלום השכר הראוי.

סוף דבר הערעור נדחה.

מכאן הבקשה, בה התבקשנו לתת שורת סעדים זמניים שעיקרם מתן צו המורה למשיבים לבטל כל הוראה ארגונית שניתנה בקשר לשביתה, עיצומים או שבושם כלשהם בעבודה מכל סוג שהוא ובפרט לגבי ההנחיה על השבתת פעילות מבחני הנהיגה של נבחנים שאינם בעלי תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית.

במאמר מוסגר נציין כי עילות סיכסוך העבודה הנוספות, לרבות העילה שעניינה "קיצור זמני ההפסקה" של הבוחנים, לא נידונו בעת הזו, שכן העניין לא עלה במסגרת הדיון על ידי מי מהצדדים ולאור הדחיפות שבהכרעה בעיניין הצעדים האירגוניים שהוכרזו על ידי המשיבים ואשר ניכנסו לתוקפם עוד ביום 27.9.2021.

בנוסף, מתן זכות לעובדים לשבות על רקע דרישה להחלת תו ירוק מהוה אף צעד מסוכן שיאפשר לעובדים בכל מקום עבודה במשק להכריז על סיכסוך עבודה על רקע זה. עוד מצביעה המבקשת על עתוי ההכרזה על סיכסוך העבודה, חודשיים לאחר החלת תנאי התו הירוק במשק ובעיצומו של חודש ספטמבר רווי החגים, באופן שלא אפשר היתקדמות לצורך מציאת פיתרון.

...

אישור הצעדים הארגוניים יכול והיה מהווה אמצעי לחץ גם על הגורמים המוסמכים להסדיר את עניין החלת התו הירוק על ציבור הנבחנים (ר' טענת ב"כ המשיבים בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-7) אך איננו סבורים כי לאפשר שימוש בכלי ארגוני – קיבוצי למטרה זו. נוכח מסקנה זו בדבר סיווגה של השביתה, איננו נדרשים לדון במידתיותה של השביתה ובמאזן הנזקים הנגרם מכוחה.

בהמשך לדברים אלו, נבקש לומר כי טענות המשיבים בדבר הדאגה לשלומם ובטיחותם של ציבור בוחני הנהיגה והנזק/ הסיכון הצפוי להם לא נפלו על אזניים ערלות, אלא שכפי שכבר הוטעם על ידי כב' השופט סולברג בבג"ץ כספי – "מקובלת עלי טענת המשיבים, כי הזירה המתאימה להעלאת טענות מעין אלה, היא ועדת החוקה של הכנסת, אשר אמורה לאשר את התקנות הרלבנטיות, לאחר בחינת מכלול העובדות והנתונים; לא בית המשפט. לעותרים נתונה האפשרות לפרוס את משנתם לפני ועדת החוקה של הכנסת, ולנסות לשכנע כי הצדק עמם, וכי יש לקבל את עמדתם-שלהם, חלף עמדת משרד הבריאות. כך או כך, ההליך השיפוטי איננו הזירה המתאימה לדיון זה, הנוגע בעניינים בריאותיים-מקצועיים, ולא בשאלות מתחום המשפט המינהלי והחוקתי". על יסוד האמור, איננו סבורים כי הזירה המתאימה לפיתרון המצב הקיים שאינו אידיאלי ושאף אינו ייחודי לאוכלוסיית עובדים זו הינה הזירה הארגונית, תוך הפעלת לחץ על המעסיק, כאשר מי שאמור לאשר את התקנות הרבלנטיות ולהסדיר את החלת התו הירוק על ציבור הנבחנים הוא הריבון.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, שוכנענו כי דין הבקשה לסעדים זמניים, להתקבל.

ביום 2.4.20 הוציאה גב' ורד פרוינד, מ"מ סמנכ"ל משאבי אנוש מכתב לחמשת העובדים נשוא הבקשה מכתב:" הנידון: אי תשלום שכר בגין שביתה ביום 26 במרץ 2020. 1. ביום 26.3.20 במהלך משמרת לילה בה היית משובץ, סירבת לבצע דיווח סטאטוס עבודה במוסכים כפי שהונחית על ידי מנהלך מר אלכס הרשקוביץ, זאת בטענה כי מדובר בהוראת ועד העובדים. 2. לאור זאת, וכחלק מזכותה של החברה שלא להסכים לקבל עבודה חלקית, הונחית בשעה 22.21 של אותו יום שלא להמשיך את עבודתך ולעזוב את מקום עבודתך. 3. אבהיר כי הוראה הועד מהוה הפרה של צו המניעה כנגד כל שבוש בעבודה עובדי הרכבת שניתן על ידי בית הדין ביום 18.4.2019 ומשכך מהוה צעד אירגוני בלתי חוקי, על כל המשמע מכך. 4. על כן, הריני להודיעך כי לאור השביתה כאמור תהיה זכאי לתשלום רק עבור שעות עבודתך בפועל באותה המשמרת. ..." ר' נספחי הבקשה.

בסעיף 10 לפסק הדין בעיניין קוקה קבע הנשיא שמגר: "אולם הכרזתו של סיכסוך עבודה אינה בידי יושב-ראש הועד על דעת עצמו; ועיקרו של דבר, האפשרות התיאורטית, כי מחלוקת פלונית תתפתח בעתיד לכדי סיכסוך עבודה אינה מעניקה לעובד הבודד – ויהיה הוא יושב ראש הועד – את הסמכות לסרב מראש לקיום הוראותיו של הממונה עליו או להורות הוראות, שלפיהן עובדים אחרים יסרבו לקיים הוראות או לא יקיימו אותן. לא הוכח, כי נתקיים כבר סיכסוך עבודה שהוכרז בדין, וכי במסגרת הסיכסוך הוחלט על – ידי אלו שמוסמכים לכך על פעולה מן הסוג שעליה הורה המערער." בבג"ץ 2899/91 מדינת ישראל – בית הדין הארצי לעבודה ואליהו ימיני פד"י מה (5) 335, 339 קבע הנשיא שמגר, בסעיף 7 לפסק הדין, כי למעסיק סמכות להשעות חבר ועד מעבודתו גם כאשר עבירת המשמעת מיוחסת לו נעברה במסגרת תפקידו כחבר ועד, כמצוטט: "מסקנתנו, המקובלת גם על המשיבים, היא, כי ההשעיה מן העבודה היא פועל יוצא מאופייה וממידת חומרתה של העבירה המשמעתית. לפי אלו נקבע, בכל מקרה לאור נסיבותיו, אם צורכי המשמעת בשירות המדינה מצדיקים את הפסקת מילוי התפקיד של הנאשם בשירות המדינה. מבחינה זו אין נפקא מינה, אם העובד ביצע את עבירתו במסגרת עבודתו הרגילה או בתחום אחר, אשר גם עליו חלים כללי המשמעת לפי החוק הנ"ל. יכול שעובד יבצע, למשל, עבירה כגון מעשה חבלה מכוון במחלקה שאיננה מחלקתו ואשר איננה קשורה לעבודתו. בדומה לכך, חלה סמכות ההשעיה גם לגבי עבירות המבוצעות על-ידי עובד המדינה בתוקף תפקיד כלשהוא אשר אותו הוא נושא במסגרת ארגונית של העובדים, והוא, כמובן, אם מדובר בעבירה אשר החוק הנ"ל חל עליה. ההשעיה נובעת, כאמור, מאופיו של המעשה או המחדל, לפי העניין, ואם המעשה, אשר אותו ביצע העובד במסגרת פעולתו כחבר הועד, חמור במידה מספקת, לפי אופיו ונסיבותיו, כדי להצדיק הרחקתו מהעבודה, אין לעובד חסינות מפני השעיה רק בשל כך שהעבירה לא נעברה במסגרת הפעולות הרגילות אשר אותן הוא מבצע כעובד בשירות המדינה". (ההדגשה לא במקור).

...

משכך לא שוכנענו כי החלטת המשיבה בהקשר זה היתה מונעת משיקולים בלתי סבירים או בחוסר תום לב. משכך לא שוכנענו כי יש להורות על תשלום שכר מעבר לזה ששולם, בנסיבות העניין.

אכן עולה מההודעה מיום 30.3.20 כי המבקשים ידעו או אמורים היו לדעת על כך ולכן נראה כי יש פגם בהתנהלות המבקשים בנדון, אולם לא שוכנענו כי די בכך כדי לדחות את הבקשה.

לסיכום לאור האמור, הבקשה לסעדים זמניים מתקבלת בחלקה.

בהודעה צוין כי השביתה נקבעה ל "15 ימים ממועד הודעה זו ובכל מועד נדחה אחריו". רקע רלבאנטי לגבי מר דיין: מאחר וכאמור הבקשה לפנינו עניינה ביטול פיטורי מר דיין והשבתו לעבודה בבית המטבחיים, נפרט את ההיסטוריה של מר דיין בכל הנוגע למערכת היחסים שלו עם המשיבות כאשר מהראיות שלפנינו בשלב לכאורי זה עולים הדברים הבאים: ביום 6.8.2017, עובר להתארגנות העובדים, היתקיימה למר דיין שיחת בירור עקב אי שביעות של זבחי צדק מעבודתו כאשר בהמשך זומן מר דיין לשימוע שבוטל לאחר שיחה שקיים עם מנכ"לית זבחי צדק.

כן צוין ארוע מיום 31.12.2017 בו שני העובדים הנ"ל הודיעו כי הם שובתים והפסיקו עבודתם, הפסקת עבודה שלטענת דבאח הייתה בעלת השלכות כלכליות עבורה ועלולה הייתה לגרום לפגיעה בכשרות ולפגיעה שלא לצורך בבעלי החיים.

בעוד שבעדותו בתחילה טען מר דיין כי במהלך השביתה לא פנה אל מי מעובדי דבאח בניסיון למנוע מהם להחליף את עובדי זבחי צדק על פס השחיטה לאחר שהוכרז על השביתה בהתראה של 5 דקות, בהמשך אישר כי פנה אל עובד של דבאח בשם יעקוב עוזרי ואמר לו שהוא חושב שהחלפת עמדת בודק הפנים על ידי עובד של דבאח יכולה להחשב כפגיעה בהתארגנות (עמ' 13-14 לפרוטוקול).

לאור עקרם אלה, ונוכח הפגיעה החמורה בחופש ההתארגנות באמצעות פגיעה בעובד כאמור, המדיניות הנכונה בהליכים זמניים היא לקבוע כלל, לפיו במקרים של פיטורים על רקע פעילות לאירגון מקום עבודה, הסעד הזמני העדיף יהיה להורות שלא לפגוע בעובד ולהשאיר אותו בעבודתו, עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

...

כן יש לקחת בחשבון כי בתקופה בה הושעה מר דיין מעבודתו המשיכה זבחי צדק לשלם לו את שכרו למשך כשנה כאשר בהמשך הוחזר מר דיין לעבודה סדירה בבית המטבחיים ואולם לא שוכנענו כי הוא באמת פתח "דף חדש" כפי שסוכם עימו.

בנסיבות אלה, כאשר למר דיין ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות על ידי זבחי צדק אשר לא נוצלו על ידו, אנו סבורים כי החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים עניינים ומכאן שאין בכוונתו להתערב אף בהחלטה זו. חשוב להדגיש, כי איננו סבורים שפיטורי מר דיין פוגעים במו"מ בין זבחי צדק לכח לעובדים ולראייה במהלך תקופה של כשנה בה הושעה מר דיין מעבודתו המו"מ הקיבוצי המשיך להתקדם.

סוף דבר: הבקשה לצו מניעה זמני להחזרת מר דיין לעבודה נדחית.

דבר זה עולה בקנה אחד עם משפט העבודה ומהוה את אחד האיזונים הבסיסיים המרכזיים במשפט העבודה הקבוצי כפי שנקבע בס"ק 1004/04 הסתדרות הפקידים, עובדי המנהל והשירותים – מרכז השילטון המקומי בישראל שם נאמר כי: "אובדן השכר בגין ימי השביתה הוא המחיר שאותו העובד 'מקריב' תמורת השמוש בנשק השביתה. שלילת השכר נחשבת כתגובה לגיטימית מטעם המעסיק כנגד השמוש של עובדיו בנשק השביתה"..

מהאמור לעיל עולה כי עובד אשר לא חתם על טופס ההצהרה, ובמקביל הציג אישורי מחלה על ימי השביתה – לא זכאי לתשלום שכר בעבור ימים אלו בהם שבת, כאשר בימים אלו אינו נחשב כ"עובד", והדבר תואם למעשה גם את הוראות התקשי"ר , גם את הפסיקה הענפה של בית הדין הארצי, וגם עולה מהשכל הישר.

בס"ק (ת"א) 62222-08-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – חברת רכבת ישראל בע"מ (ניתן ביום 28.8.2019), טענה המעסיקה כי נהגי הרכבות הודיעו שלא יתייצבו לעבודה בשל מחלתם ואף חבריהם סירבו להחליפם, כחלק מהצעדים האירגוניים.

...

לאור כל האמור לעיל ומשהתובעים דרור ושרון לא חתמו, כאמור על טופס ההצהרה אף שהיו בעבודה בסמוך להודעת השביתה ואף שקיבלו לידיהם את חוזר הממונה והדרישה לחתום על טופס ההצהרה – ולא הביעו את רצונם לעבוד בזמן השביתה בכל דרך שהיא - אין מקום לראותם כזכאים לדמי מחלה בגין ימי השביתה, למרות האישורים שהמציאו.

מכל מקום - התביעה בעניינם של תובעים 1 ו-2 נדחית.

סוף דבר: התביעה של תובעים 1 ו-2 נדחית.