הפסקת העסקת נהג בתחבורה ציבורית

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 4189-09-14 31 דצמבר 2017 לפני כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל נציג ציבור (מעסיקים) מר עמי שר-אל התובע: יוסף קליין, (ת.ז – 050560648) ע"י ב"כ עו"ד ערן כהן ו/או אסף מסדה הנתבעת: קווים תחבורה ציבורית בע"מ, (ח.פ -513000877) ע"י ב"כ עו"ד יונתן פסי ו/או עמיר ליבוביץ' פסק דין

דיון והכרעה נסיבות סיום העסקת התובע התובע טוען כאמור, כי פיטוריו היו תוצאה של "תפירת תיק" כשהנתבעת שמה לה למטרה להיפטר ממנו לאחר שמשך תקופה ארוכה פנה לממונים עליו בתלונות בנושאים שונים הקשורים בתנאי עבודתו ועבודתם של נהגים אחרים, מה שהוביל לתחילתה של התארגנות עובדים, שהייתה לצנינים בעיני הנתבעת.

התובע מציין כין בין היתר פנה לממונים עליו בנושאים הבאים: אי מתן הפסקות כדין – התובע טוען כי התלונן על כך שההפסקות שניתנות לנהגים מספיקות בקושי להליכה לשירותים, ואינן מאפשרות חילופי אויר ולעיתים לא ניתנות כלל וזאת בנגוד לדין ותקנות התעבורה.

...

אשר על כן תביעתו ברכיב זה נדחית.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בהליך השימוע 10,000 ₪.

יתר עילות התביעה נדחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב פ"ה 6186-02-20 14 דצמבר 2020 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר נציג ציבור (מעסיקים) מר מנחם אקרמן המבקשות: 1. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית זילוני קליינמן או עו"ד עידן עשוש 2. עמיתים - קרנות הפנסיה הותיקות ע"י ב"כ עו"ד מיכל גריידי המשיב: שבתאי בלילי ע"י ב"כ עו"ד כפיר זאב או עו"ד בוריס מריאקרי החלטה

עקרי עובדות הרקע העולות מכתבי הטענות בשלב זה של ההליך המשיב, מועסק כנהג אצל הנתבעת 1, מזה כ- 29 שנים ועתיד לפרוש בעוד כחמש שנים.

עד למועד הגשת התביעה לא השיב מר פרידמן לפניות מטעם המשיב בנידון ולא עידכן בדבר פנייתו לגורמים נוספים בנתבעת 1, חרף פניות רבות שבוצעו לנתבעת 1 טרם הגשת כתב התביעה, לרבות באמצעות ב"כ. לפיכך עותר המשיב לסעדים הצהרתיים כדלקמן: המשיב זכאי לביטוח פנסיוני רציף בקרן הנתבעת 2, בשיעור התואם לגובה ההפרשות החודשי באחרונה, מתחילת העסקתו בנתבעת 1 ועד לפרישתו, ועל הנתבעת 2 לאפשר זאת ולהעניק למשיב את כל הזכויות המגיעות לו כמבוטח ברצף; הנתבעת 1 הפרה את ההסכם הקבוצי החל על המשיב ללא יידועו, והטעתה אותו; היתנהלותה של הנתבעת 1 פגעה בזכויותיו הפנסיוניות של המשיב; הנתבעת 2 הפרה את חובות הגילוי המוגברות החלות עליה כקרן פנסיה; לטענת הנתבעת 2 בכתב הגנתה, על אף טענות המשיב, המצוי כיום במעמד של מבוטח לא פעיל, ידע אודות הפסקת הביטוח אצל הנתבעת 2.

...

אדרבה, מקובלת עלינו טענתו של המשיב כי עצם הצורך בגילויים של מסמכים יש בו כדי לחזק את המסקנה כי לא מדובר בהליך שיש לדון בשאלת התיישנותו תחת בקשה לסילוק על הסף, אלא כחלק מפסק דין שינתן לאחר שמיעת מכלול הראיות.

יובהר כי אין בהחלטה שלא להיעתר לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים בשלב זה במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, כדי להשפיע על הליכי הגילוי ובפרט על גילוי המסמכים המבוקשים כעת על ידי הנתבעת 2, במסגרת ההליך העיקרי, לרבות בשאלת ההתיישנות שתיוותר להכרעה בשלב מאוחר יותר.

סוף דבר נוכח המצב המשפטי והעובדתי, ובפרט משהכלל הינו כי "מקום שקיימת אפשרות אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים לפניו שערי בית-המשפט" [בגץ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ - בית-הדין הארצי לעבודה, כח (1) 372 (6.1.74)] לא שוכנענו כי מדובר במקרה קיצון בו על בית הדין להיעתר לבקשה למחיקה על הסף ואנו סבורים כי בשלב מקדמי זה די כאמור לעיל כדי לדחות את הבקשה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 8955-06-19 12 אוגוסט 2021 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה מר משה כהנא – נציג ציבור עובדים מר מרדכי מנוביץ – נציג ציבור מעסיקים התובעים נימן ברוך ע"י ב"כ עו"ד ענת בש הנתבעים דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית זילוני קליינמן ועו"ד שרון לולצ'י פסק דין

על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובאו בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת: התובע הועסק כנהג אצל הנתבעת החל מיום 1.5.79, כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים ביחס למועד סיום יחסי העבודה, בנסיבות העניין.

במועד זה קיבל מן הנתבעת מכתב "מיצוי זכויות בעקבות סיום עבודתך", אשר כלל גם מידע על שיחרור הקופות; הזמנה למסיבת פורשי שנת 2018, אשר בה קיבל מתנה מהנתבעת ככל הפורשים; הזמנה לסדנת הכנה לפרישה; והודעה מקרן הפנסיה שכותרתה "הודעת מעסיק לקרן על הפסקת תשלומים", בה נימסר לתובע כי הנתבעת הודיעה ביום 9.12.18 על הפסקת תשלומי הביטוח עבורו עקב "עזיבת עבודה". לטענת הנתבעת, יחסי העבודה הופסקו והיו מושהים החל מ – 08/2012.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 11,680 ₪ בגין השלמת פדיון חופשה.

בנסיבות העניין, על אף שרוב התביעה נדחתה תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ד"מ 20750-02-21 27 אוגוסט 2021 לפני: כב' הרשמת ערמונית מעודד התובעת והנתבעת שכנגד: דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אורית זילוני קליינמן הנתבע והתובע שכנגד: הנתבע שכנגד: רוני אורון ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל שמואל רפאלי ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל איילון החלטה

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה בתיק הגיש הנתבע, אשר הועסק כנהג 36 שנים ושימש כדירקטור בחברות בנות של התובעת, תביעה שכנגד כנגד התובעת וכנגד יו"ר הדירקטוריון, מר שמואל רפאלי (להלן – הנתבע הנוסף).

בסעיף 31 (ה) לחוק בית הדין לעבודה נפסק כי בית הדין רשאי להפסיק את הדיון המהיר ולהעביר את הדיון לפסים רגילים וזאת כאשר נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת או הקף הראיות אינם מתאימים למתכונת שנקבעה לדיון המהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר ולהעבירו לפסים של הליך רגיל.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי יש להורות על העברת ההליך במאוחד לסדר דין רגיל, ולהלן אפרט נימוקיי.

עם זאת, הואיל והטענות כנגד הנתבע הנוסף זהות לטענות כנגד התובעת וכך גם הסעדים שנתבעו, הרי שלא שוכנעתי כי הדבר יסרבל את ההליך באופן שמטה את הכף לכך שיש לברר את התביעות בנפרד.

כללו של דבר - אני מורה על העברת הדיון בהליך זה לסדר דין רגיל.

בכל הנוגע למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה מלמדת כי ישנו מינעד רחב של עונשים – החל מענישה צופה פני עתיד, בין אם לצד צו של"צ ובין אם לאו, עובר בעונשי מאסר למשך מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות, וכלה בעונשי מאסר ארוכים יותר, שבשים לב לאורכם אינם ניתנים לריצוי בעבודות שירות – המושתים על הנאשמים השונים אשר הורשעו בבצוע עבירות של אלימות בתוך המשפחה לצד עבירות איומים.

במכתב מיום 05.02.2017, לאחר ששוב פעם מר דוד נסימי משבח את עבודתו של הנאשם, הלה כותב: "לציין שבמידה והנ"ל יורשע אנו נשקול את המשך העסקתו כנהג באפיקים חברת תחבורה ציבורית עד כדי פיטוריו מהחברה. לאור זאת אבקש לשקול האם להרשיעו שכן זה יפגע במקום פרנסתו והמשך העסקתו כנהג בחברת תחבורה ציבורית". הינה כי כן, משני מכתבים אלה עולה כי אף אם הרשעתו של הנאשם תיוותר על כנה, עדיין פיטוריו ממקום עבודתו אינם מחויבי המציאות.

...

עוד יצוין, כי אם במצבו הרפואי של הנאשם בלבד היה מדובר, ולא באותו צבר נסיבות שפורט קודם לכן, כי הרי שבו לבדו לא היה כדי להביא את בית המשפט למסקנה לפיה יש להימנע מהשתת רכיב של מאסר בפועל.

כאמור, צבר הנסיבות החריגות שתואר לעיל (ולא המצב הרפואי לבדו) הוא שהביא את בית המשפט למסקנה לפיה ניתן בזו הפעם לנקוט במידת החסד עם הנאשם.

מכל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר מותנה למשך 9 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.