הפסקת הליך משפטי נגד חברה בפירוק בקשה להמשך דיון

בהודעה נטען כי משכך, בא כוח הנתבעות ימשיך בייצוג הנתבעת 1 בלבד בהליך, שהרי הנתבעת 2 חוסלה כגוף משפטי.

מבקשת הפרוק מרצון בהליך מזורז (ת/1) עלה, כי הנתבעת 2 הפסיקה את פעילותה ביום 31/12/19; כי בקשת הפרוק הוגשה ביום 6/5/20; וכי אישור חיסול החברה ניתן על ידי רשם החברות ביום 20/2/21.

במסגרת בקשת הפרוק הוצהר על ידי הנתבעת 1, רינה, כדירקטורית בחברה, וכן על ידי דירקטורית נוספת בחברה, הגב' אדרעי ורדית רחל, בין היתר, כי אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם.

ביום 7/10/21 הגישה התובעת תגובה מטעמה לעניין זה, בטענה כי הנתבעת 1 הצהירה הצהרה כוזבת בפני רשות התאגידים, לפיה לכאורה אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים נגד הנתבעת 2, על אף ההליכים המתנהלים נגדה בתיק זה. בראי האמור, הורתי ביום 12/10/21 על קיום דיון בסוגיית חיסולה מרצון של הנתבעת 2, והורתי כי אליו יתייצבו רינה והגב' אדרעי.

...

דין התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪ - להידחות אף היא.

לפיכך ולסיכום, אני קובעת כי רינה תשלם לתובעת פיצוי בשיעור של 50% משווי העסקה בלבד, המהווה סך של 37,158 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

סוף דבר מכל האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הבקשה השניה אשר נקבעה לדיון היא בקשה מס' 96 – אשר הוכתרה בכותרת "בקשה בהסכמה מטעם בעל המניות והמפרק". במסגרת בקשה זו הודיעו המפרק וברכה, באמצעות עו"ד גינדס אשר ייצג אותו אז (להלן: "עו"ד גינדס"), כי גובשו הסכמות לתשלום חובות החברה והוצאות הליך הפרוק, וכנגד תשלום החובות ונשיאה בהוצאות הפרוק, יבוטל צו הפרוק, החברה תשוקם ותחזור לפעול כעסק חי. בבקשה מס' 96, בסעיף 2, צוין כי ברכה גייס באמצעות חברת השקעות נדל"ן ונכסים י.ס. בע"מ (אשר כונתה "המשקיעה" וכך תכונה להלן), את הסכום הנידרש על-מנת לסלק את חובות החברה.

לאחר הגשת בקשה זו ניתנה החלטתי בה ציינתי, בין היתר, כדלקמן: "בקשה זו החלה את דרכה כשעו"ד גינדס מייצג את מר בנימין ברכה ובמהלכה הושמט שם זה. לא מפורט מיהו בעל המניות הנוכחי וכיצד הועברו מניות של חברה בפרוק (ככל שהועברו). עניין זה מקבל משנה תוקף עת נכלל מתוה לויתור על תביעות, בין היתר, של בעלי המניות כנגד בעלי התפקיד וההיפך. לא אאשר הסכם עד שתנוח דעתי מי הם הגורמים העומדים מאחוריו; מי אוחז בידו יפוי כוח; מה המשמעויות להמשך הדרך ואלו תביעות עתידות להגיע. אומנם דומה כי ההסדר המוצע (ולא ברור כאמור מי עומד מאחורי "בעלי המניות"), יביא לפרעון מלוא החוב לנושים, אך גם האופציה הנוספת (המשך הליכי המימוש) תביא ככל הנראה לאותה תוצאה – לנוכח השווי של הנכס בעטרות, ולא יהיה צורך להכנס כלל לשאלת זהות בעלי המניות, שכן הנכס מוקנה למפרק.

הכנ"ר הזכיר כי מטרת הדיון וההסכם, לו היה מגובש, הנו, בין היתר, להביא לסיומו המלא והמוצלח של הליך הפרוק "מבלי שיוותרו זנבות כלשהם ומבלי שמאן דהוא יוכל לפתוח בהליכים משפטיים הנוגעים להליך הפרוק". הכנ"ר ציין בעמדתו כי ברכה, כעולה מעמדותיו שהוגשו לבית המשפט, מיתנגד להסדר שהוצע; כי התעוררה סוגיה חדשה ובעייתית והיא שאלת העברת המניות בחברה בפרוק.

לקראת סיום הדיון בקשו הצדדים הפסקה בת מספר דקות על מנת שברכה יבוא בדברים עם המשקיעה, ולאחר שובם מההפסקה בקשו שהות של 7 ימים על מנת לבחון האם עולה בידיהם למלא אחר המתוה המקורי בשלמותו.

...

לאחר ששמעתי את הדברים והובא לידיעתי כי המשקיעה אכן שילמה סכומים כאלו ואחרים בתיק זה, קבעתי כדלקמן: "כפי שציינתי בתחילת הדיון, עיקרו יועד לשאלה האם להורות על המשך הליכי המימוש אם לאו. לא הסתרתי את הקשיים והבעיות באימוץ החלופה שהוצעה על-ידי המשקיעה והיא, קיום המתווה, על אף שלא קיבל אישור סופי של בית המשפט. הצדדים אשר היו באולם ובכלל זה נושים, ואף נושים פרטיים (עיריית ת"א ועיריית חולון), ציינו בפני כי אם יקבלו את כספם ואם תהיה עמידה במלוא התנאים שנזכרו בזמנו בהחלטה, הם לא יתנגדו לאישור המתווה.

לצורך כך, משהה אני את החלטתי בבקשות היום עד ליום ג' 13.12.22 שעה 13:00.

באשר לערבות שהופקדה – בהסכמת הנוכחים שהיו באולם; לנוכח האמור בסעיף 34 לעיל; מאחר והוצהר על ידי סילבר כי הכספים הופקדו על ידו או מי מטעמו (המשקיעה); מאחר ולטענתו השקיע סכומים נוספים (וכל המחלוקות, אם תהיינה, בינו לבין ברכה לא תתבררנה במסגרת תיק זה) – מורה אני על השבתה לידי המשקיעה.

הבקשות הוגשו בהתאם להוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק"), ובמסגרתן מבוקש צו פתיחת הליכים לצורך שקום החברות ומינוי נאמנת זמנית להפעלת החברות ושיקומן עד גיבוש תכנית לשקום כלכלי, זאת אגב בקשה למתן סעדים זמניים (צו איסור דיספוזיציה), וכן עתירה להקפאת הליכים אישית נגד בעל המניות ובעל השליטה בחברות, מר צור שומן (להלן: "בעל המניות").

עם פתיחת ההליכים בעיניין החברות, הוגשה בקשה לאיחוד התיקים שבכותרת וקשירתם במערכת "נט המשפט". את ההכרעה בבקשה זו דחיתי עד לקיום הדיון היום.

כן נטען כי גם מיזוגים בתחום האשראי החוץ בנקאי השפיעו על מצבה של החברה, עת חברת גלובל קפטורינג הפסיקה את שירותי המימון לחברה.

במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי נגד החברות ובעל המניות (ביחס לחובות הנובעים מערבותו לפעילות החברות), והחברות לא תוכלנה להמשיך לנהל או לנקוט הליכים משפטיים, אלא ברשות בית משפט זה של חידלות הפרעון.

ככל שהנאמנים יסברו שלצורך ניהול החברות יהא צורך בקבלת אשראים, אני מורה כי רק לאחר קבלת אישור בית המשפט, ניתן יהיה להעמיד כספים ו/או אשראים לחברות על ידי גורם שלישי, לצורך המשך הפעלת עסקי החברות במהלך העסקים הרגיל בתקופת ההקפאה, וכספים או אשראים אלה יחשבו כחוב בעל עדיפות ראשונה בהחזר, יקדמו לכל שאר חובות החברות וישולמו מתוך נכסי החברות בעדיפות ראשונה על פני כל חוב אחר שלהן, כאילו החברות מצויות בהליכי כנוס ו/או פירוק.

...

  אני מורה כי החל ממועד מתן צו פתיחת ההליכים וכל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברות, אלא באישור בית משפט זה. אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברות, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברות, אלא באישור בית המשפט.

אני מאשר לנאמנים לגבש תוכנית הבראה מפורטת לחברות, וכן לגבש הצעה להסדר נושים.

אני קובע את התיק לעיוני ביום 18.7.23.

בהחלטתו של המותב הקודם שדן בתיק (כב' השופטת ר' רונן) מיום 12.12.2021, לא דן בית המשפט בבקשת הסילוק לגופה, אלא קבע כי בקשת הסילוק "מעלה מספר שאלות... ובכלל זה בין היתר האם עומדת עילת הקפוח לבעל מניה נגד נושא משרה בחברה; האם ניתן במסגרת תביעת קפוח נגד בעלי מניות בחברה לתבוע השבה מנושא המשרה; והאם ניתן... לפסוק את הסעדים המבוקשים במסגרת הליך של תביעה אזרחית. מחלוקות אלה יתבררו במסגרת הדיון בתביעה לגופה, ויוכרעו במסגרת פסק הדין", וכי "יובהר כי אינני מתירה בשלב זה את תיקון כתב התביעה והתביעה נגד הנתבע 4 תתברר בהתאם לנוסחה הנוכחי" (להלן: "ההחלטה מ-12.12.2021").

לטענת רמי, התיקון המבוקש נועד להוסיף טענות ועילות תביעה חדשות שאינן נובעות מאלו שהועלו בכתב התביעה המקורי, שבו הופנתה אל רמי אך ורק טענת קפוח כללית בגין המשך העסקתו, בעוד שבמוקד ההליך עמד הנושא של הפסקת התשלומים החודשיים ששלמו החברות לסימון.

בנגוד לטענות הנתבעים כאילו הליך דנן נסוב אך ורק סביב הפסקת התשלומים החודשיים לסימון, מקובלת עלי טענת סימון כי עוד בכתב התביעה המקורי נטען כי ויזל ורמי מושכים משכורות בלתי מוצדקות מהחברות (סעיף 152.3); כי הם מעמיסים על החברות הוצאות פרטיות שלא כדין (סעיף 152.4); ואף התבקשו סעד הצהרתי הקובע כי ויזל ורמי מושכים מהחברות כספים שלא כדין (סעיף 159.5) וסעד להסרת קפוח "לרבות השבה של נכסים ו/או כספים שנטלו מהחברות שלא כדין ו/או ביתר" (סעיף 159.6).

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 7.9.2023 בבקשת הפרוק, במסגרתה הוריתי על עיכוב הדיון באותו הליך עד לאחר הכרעה בתביעה דנן, סעד חלוקת הנכסים שהתבקש בסעיף 159.7 לכתב התביעה דנן שקול לבקשה לפירוק החברות.

זאת ועוד, מפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעיניין האופן שבו יש לפרש את המונח "חליף" (אגב השאלה האם עובד יכול להגיש תביעה אישית נגד בעל מניות בחברה שהעסיקה אותו), נקבע כי בעל מניות יחשב לחליף של החברה המעסיקה רק במקרה שהוא בא במקום החברה, שיצאה מהתמונה, ולא בנוסף לה. בהתאם לפסיקה זו במקרה בו החברה עדיין קיימת מבחינה משפטית בעל המניות לא יחשב לחליף שלה והעובד אינו רשאי לתבוע אותו (לסיכום ההלכה בנושא, ר': ע"ע (ארצי) 12159-01-19‏ בלאו - שדה, פס' 30-25 ו-32 ‏(נבו, 8.6.2021) ; לגישה דומה לעניין המונח "חליף" לצרכי סעיף 4 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ר' למשל: ע"א 10892/02 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, פס' 16 (נבו, 6.6.2005); רע"א 3925/12 רונן נ' כהן, פס' 13 (נבו, 17.6.2013)).

...

לפיכך, איני סבור שיש לראות בסימון כ"חליף" של החברות, ועל כן התביעה אינה בסמכותו של בית הדין לעבודה אלא בסמכות בית משפט זה. למעלה מן הצורך יצוין כי מסקנה זו נתמכת גם בטעמים של יעילות דיונית, בשים לב לכך שטענותיהן של סימון בקשר לשכרו של רמי הופנו גם כלפי ויזל, בתור מי שלפי הנטען אישר שלא כדין את השכר והפיצויים.

זאת ועוד, גם אם נראה בתביעה דנן כתביעה נגזרת של סימון בשם החברות שהיו המעסיקות של רמי, מקובלת עליי עמדת השופטת רונן בתנ"ג 27061-07-16 אתו שוקי הון שותפות מוגבלת נ' צרפתי, פס' 6-3 (נבו, 14.6.2017; להלן: "עניין צרפתי"), שם נדחתה הטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, שאילו היתה מוגשת מלכתחילה על ידי החברה היתה נתונה לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, למעט לעניין מחיקת סעיף 159.7 לכתב התביעה המקורי, ומורה כדלקמן: התובעות ישלמו לנתבעים הוצאות כאמור בפס' 55 לעיל, וזאת עד ליום 27.9.2023, כתנאי לקבלת כתב התביעה המתוקן לתיק בית המשפט.

אי לכך ובהעדר כל היתנגדות מצד נושה כלשהוא מאז הגשת הבקשה ועד לקיום הדיון, הוריתי בהחלטתי מיום 13.12.23 כי יינתן צו פתיחת הליכים בעיניינן של החברות ובעל המניות, במסלול של שקום.

במסגרת תקופה זו לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי נגד החברות ובעל המניות, והחברות לא יוכלו להמשיך לנהל או לנקוט הליכים משפטיים, אלא ברשות בית משפט זה של חידלות הפרעון.

ככל שהנאמן יסבור כי לצורך ניהול החברות יהא צורך בקבלת אשראים, אני מורה כי רק לאחר קבלת אישור בית המשפט, ניתן יהיה להעמיד כספים ו/או אשראים לחברות על ידי גורם שלישי, לצורך המשך הפעלת עסקי החברות במהלך העסקים הרגיל בתקופת ההקפאה, וכספים או אשראים אלה יחשבו כחוב בעל עדיפות ראשונה בהחזר, יקדמו לכל שאר חובות החברות וישולמו מתוך נכסי החברות בעדיפות ראשונה על פני כל חוב אחר שלהן, כאילו החברות מצויות בהליכי כנוס ו/או פירוק.

הנאמן ידאג להודיע דבר הפסקת כל פעילות בחשבונות הבנק הקיימים של החברות, לאלתר.

...

עוד הוריתי כי בנסיבות העניין, נכון וראוי כי עו"ד גולדבלט ימונה כנאמן בהליך זה. על יסוד האמור לעיל, אני מוצא להיעתר לבקשה ולמנות את עו"ד שלום גולדבלט כנאמן זמני לחברה, לו תוענקנה כל הסמכויות הנדרשות בנסיבות המקרה.

  אני מורה כי החל ממועד מתן צו פתיחת ההליכים וכל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברות, אלא באישור בית משפט זה. אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברות, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.

אני מאשר לנאמן לגבש תוכנית הבראה מפורטת לחברות, וכן לגבש הצעה להסדר נושים.

אני קובע את התיק לעיוני ביום 31.1.24.