מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפניית רופא לייעוץ עם מומחה אחר

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אני למד מהמסמכים שלא קיבלה טפול נגד כאב, ולא הופנתה לייעוץ רופא אורטופד מומחה.
או אז הגיש המוסד בקשה להפנות למומחה שאלת הבהרה נוספת בנוגע לתשובתו לשאלה ד' ואילו התובעת מצדה ביקשה כי ימונה מומחה אחר בעיניינה על רקע טענתה שלמומחה נשלחה תשתית עובדתית חסרה ועל כן המומחה לא היתייחס לשאלות הרלוואנטיות באופן מלא ויש חשש שננעל בדעתו.
...
טענות הצדדים לטענת התובעת יש לקבל את התביעה.
דיון והכרעה לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפנינו ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה דחייה, וזאת מן הטעמים שיפורטו מטה.
מסקנה זו מחויבת המציאות לבל תקבע זכות לגמלת שמירת הריון, בניגוד לדין, בהעדר צידוק לשמירת ההריון".
תשומת לבו של המוסד מופנית לעניין זה. סוף דבר – על יסוד כל האמור אין מנוס מדחיית התביעה וכך אנו מורים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ההחלטה הפניתה לסעיף 10 לפסק הדין, שם נוסחו הסוגיות אשר נותרו במחלוקת על פי סיכומי הצדדים וכן השאלות אשר הופנו בהסכמה אל פרופ' אדר בנושא הקשר הסיבתי בין מחלת ה – CPRS ובין ניתוח הדליות וכך גם השאלות אשר הופנו אל המומחית, ד"ר דרורי, אשר עוסקות אך ורק בסבירות האפשרות כי המחלה הנה תוצאה משנית של ניתוח הדליות.
אשר לטענת הנתבע כי יש למנות מומחה בתחום הרפואה הפיזיקלית ושקום אשר עוסק בטיפול ושקום של חולי CRPS, נציין, כי פרופ' אדר נישאל במסגרת ההליך בעירעור האם ראוי להתייעץ עם רופא בעל תחום מומחיות אחר, למשל, מתחום הרפואה הפיזיקלית או מומחה תעסוקתי.
...
פרופ' אדר קיבל את מסקנת ד"ר וינר בעניין זה ואף הרחיב בחוות הדעת מדוע עשה כן: "אין לי סיבה להטיל ספק במסקנה של ד"ר וינר (במסמך מיום 30.9.13) שהתשובה לשאלה זו היא חיובית.
סוף דבר - על בסיס החומר המונח לפנינו היום, אנו מקבלים את התביעה, כך שבנוסף להכרה במחלת הדליות כפגיעה מהעבודה, תוכר גם כפגיעה מהעבודה תסמונת CRPS בה לקה התובע כתוצאה מניתוח הוורידים.
בנסיבות העניין, ישלם הנתבע לתובע סך של 5,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרים של הפסקת עבודה בשל סימפיזיוליזיס, הייתי מצפה כי לפני שהרופא ממליץ על שמירת הריון מלאה, תערך בדיקה ויעוץ עם רופא תעסוקתי שיבחן התאמת העובדה לסביבת העבודה.
בנוסף, טוענת היא כי המומחה מלין כי במצב דברים בו היתה נתונה התובעת, היה על הרופא להפנות אותה לייעוץ רופא תעסוקתי ולברור נורולוגי- ואולם התובעת פעלה בהסתמך על קביעות הרופאים המטפלים בזמן אמת שהמליצו על מנוחה על מנת למנוע הדרדרות.
אשר לבקשה למינוי מומחה יועץ חליפי, אציין שביום 8.9.2020 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה נוסף בנימוקים דומים וכי ביום 25.10.2020 נדחתה הבקשה מן הטעם שהבקשה אינה מגלה עילה למינוי מומחה רפואי אחר/נוסף, לא כל שכן בטרם ניתנה למומחה האפשרות להבהיר את חוות דעתו בתשובה לשאלות ההבהרה.
...
המומחה קבע שמהתיעוד הרפואי בעניינה של התובעת, הנחת המוצא הינה סימפיוליזיס וכי אין בידיו מידע על מנת לקבוע כי הוא קשה, בעוד שציין שמעיון במסמכים הרפואיים (לרבות של האורתופד) לא נראה, פרט לכאב, שהיו לתובעת בעיות מהותיות והגיע למסקנה שלא נמצא שיש בעיה בעבודה משרדית בעניינה של התובעת.
באשר לטענה כי יש להעדיף את המלצת הרופא המטפל על פני חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, הרי שדין טענה זו להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

על-פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע 1 הציג את עצמו כרופא נשים הגם שהנו רופא כללי – מעשה העולה כדי "מצג שוא, הטעה, מירמה והתחזות". הנתבעים, לטענת התובעים, התרשלו בטיפול בתובעת-האם, בין היתר בכך שלמרות הרקע המשפחתי לא הפנו אותה לרופא מומחה, לייעוץ גנטי ולבדיקות אקו-לב עוברי.
אין ספק, ובודאי לא הוכח אחרת, כי מתחילת הדרך – ובמשך השנים הרבות שחלפו מאז לידתו של התובע 1 – היה באפשרותם של התובעים לערוך כל בירור לגבי הסוגיות המועלות בתביעה, כפי שעשו לאחרונה עת שפנו למומחה מטעמם.
...
בענייננו, אין ספק כי ניהול ההליך אכן כרוך בהוצאות נכבדות, ולדידי אין צורך בבירור עובדתי נוסף על מנת להגיע למסקנה המשפטית כי טענת ההתיישנות בוססה כדבעי.
ודוק: בסופו של דבר השאלה העיקרית היא אם הטיפול שניתן לתובעת במהלך ההיריון היה נאות אם לאו.
אדרבא, באמור בפסק-הדין יש כדי לתמוך במסקנה כי משעה שהתובעים "ישנו" על זכויותיהם במשך כעשרים שנה, מבלי שטרחו במרוצת השנים לברר את הדרוש לצורך הגשת תביעה, אין להם להלין אלא על עצמם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין כפי שהועברו אל המומחה עם ההחלטה על מינויו הן אלה: התובע עבד במעדנייה של קו-אופ בקריית מנחם בירושלים.
לבקשת התובע הופנו אל המומחה שאלות ההבהרה שלהלן: האם נכון כי בחודש ינואר – פברואר 2019 ישנו תעוד המצביע על עליה בתדירות הביקורים והתלונות האורתופדיות שלא הייתה קיימת קודם לכן? אם נכון – האם אין בכך כדי לתמוך בהנחה שמדובר בבעיה פעילה חדשה או בהחמרה על רקע תאונתי משולב מצב קודם? הנך מופנה לסיכום יעוץ רופא מיום 2.5.2016, על פיו לתובע ארעה "פריצת דיסק חוזרת". האם יש באבחנה זו כדי ללמד על מצב רפואי של פריצת דיסק חוזרת על רקע תאונתי? ככל והתשובה חיובית, האם יש בכך כדי לשנות ממסקנותיך בחוות הדעת? האם נכון כי עד לתאונה לא הייתה בעיה מתועדת של הקרנה לרגל? אם כך - מדוע אין לקשור החרפה זו לארוע חדש? בחוות דעתו המשלימה מיום 24.5.2020 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כך: אכן, בסוף חודש ינואר ותחילת חודש פברואר 2016 נרשמו מספר ביקורי רופא בשל כאבי גב תחתון בתדירות שלא הייתה קודם לכן.
אשר למינוי מומחה נוסף נקבע בסעיף 17 כך: "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך". סעיף 18 מיפרט את האפשרות למנות מומחה אחר ומבהיר כי: "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון". עיון בחוות הדעת ובזו המשלימה מעלה כי כלל מסקנותיו של המומחה נשענות על המסמכים הרפואיים אשר עמדו לעיונו ומהן עולה כי המומחה ער למנגנון התאונה על כל חלקיו ולפירוט האבחנות בתעוד הרפואי, הן עובר לתאונה והן לאחריה.
...
חזקה על המומחה כי הוא בקיא בספרות הרפואית הרלוונטית לעניינו של התובע ואין בעובדה כי היא נעדרת מחוות הדעת כדי להוביל למסקנה כי דבק בה פגם המצדיק את פסילתה.
סוף דבר – לאחר עיון בטענות הצדדים, בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, לא שוכנעתי כי מתקיימות כאן נסיבות חריגות המצדיקות את פסילת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו או כי מתקיים צורך במינוי מומחה נוסך בנסיבות העניין.
לאור האמור, הבקשה למינוי מומחה נוסף / אחר - נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו