הפניית מערער לביצוע מבחן כוח גס בשתי הידיים

תמצית העובדות והרקע להליך המערער, יליד 1952, חשמלאי, נפגע בהרמת משא ביום 14/10/12 במסגרת עבודתו, פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה בהתייחס ל"כאב ביד ובכתף ימין" .

הועדה ציינה כי בבדיקת ה-US אליה הופנתה לא קיימים ממצאים "...התומכים בפגיעה בתיפקוד שרירי הכתף". מדובר במסקנה רפואית אליה הגיעה הועדה לאחר שנתנה לבדיקת ההדמיה ופרטה את תוצאותיה.

לפי הלכה פסוקה די בשוני בממצאים על מנת לעמוד בחובת ההנמקה ואין הועדה נידרשת לנמק מה היה השוני בכל מבחן ומבחן.

יתר על כן, עיון בפרוטוקול הדיון בועדה מיום 18/6/14 (טרם מתן פסק הדין) מעלה כי מימצאי הבדיקה הקלינית תועדו כך: כתפיים ללא נפיחות ללא עוות אין דילדול שרירים טווח תנועות כיפוף אבדוקציה מעל גובה שכם סיבוב חצוני 80 מעלות סיבוב פנימי 60 דו"צ כוח גס שמור.

עוות שרירי הזרוע בשתי הידיים מתאים לקרע ראש ארוך של הביצפס.

אשר למחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין היתייחסות הועדה למימצא של קרע בשריר ביצפס, שתועד בבדיקת US שבוצעה ביום 9/9/14, איני סבורה שיש מקום להשיב את העניין לדיון נוסף בועדה בנושא זה, ואסביר.

...

מנגד טען המשיב, כי דין הערעור להידחות מהטעמים הבאים: הטענות הן רפואיות במהותן; הוועדה לא נדרשה להתייחס לממצאים במרפק אלא רק לנושא הכתף שנדון בחוות הדעת; הוועדה הסבירה מדוע היא אינה מקבלת את חוות הדעת וציינה כי ממצאיה היו שונים מאלה של פרופ' שבת; עיון בממצאי הבדיקה שנערכה בוועדה בישיבה קודמת למול אלה שמצוינים בחוות הדעת מעלה כי אמנם טווח התנועות בוועדה היה טוב יותר וניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה כאשר לא קיבלה את מסקנות חוות הדעת.

משכך, ניתן להתחקות בנקל אחר הלך מחשבתה של הוועדה במסקנה שלא לקבל את ההמלצה בחוות הדעת.

שלישית, מקובלת עליי טענת המשיב, כי הוועדה נדרשה להתייחס לבדיקת ה-US מיום 9/9/14 בזיקה לעניין בגינו הושב התיק לוועדה.

סוף דבר – משלא השכיל המערער להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

בדו"ח סיכום ביקור מיום 9.8.2017, שנשלח לועדה האזורית (מש/ד) נכתב, בנוגע לניידות – "הולכת עם רולטור או קב קנדי, לא מכופפת רגל שמאל, צולעת. בעת הביקור קמה מישיבה בכורסא בסלון בעזרת קב, הלכה עם קב לחדר שינה, הדגימה שכיבה וקימה מהמיטה ושימוש במדריגות: מחזיקה במעקה ב- 2 ידיים, יורדת מדרגה עם רגל ימין, מצרפת רגל שמאל וכך יורדת מדרגה מדרגה באיטיות ובמאמץ רב מאוד ובאופן לא בטיחותי. איריס נמנעת מלצאת מהבית עקב קושי להיתמודד עם מדרגות. למרחקים ניידת בכ"ג ידני בעזרה". בנוגע לניידות במעברים נכתב כי המערערת מבצעת את כל המעברים באופן עצמאי באיטיות ובמאמץ.

בהחלטתה נכתב כי יש לבצע ביקור נוסף של פיזיותראפיסטית ואיש מיקצוע נוסף לצורך בחינת זכאות המערערת לכסא ממונע, תוך מתן היתייחסות ליכולת הניידות בהליכה למרחק פונקציונלי (עד הרכב), מעברים ותפקוד עצמאי מחוץ לבית.

ממצאים דומים תועדו גם בטופס הפנייה שהגישה המערערת מיום 13.10.2016, במסגרתו אף נרשמה המלצתה של נציגה מטעם המשיב, הגב' יעל שמעוני, להיתחשב בקשיי הניידות של המערערת ולאשר לה הישתתפות ברכישת כסא ממונע.

כך, בדו"ח מיום 9.8.2017 נכתב – "דפורמאציה בכפות הידיים, כוח גס ירוד בשתי הידיים, עובדת עם אגודל ואצבע ביד ימין, מצליחה להרים כוס עם אצבע. עובדת במחשב, לא יכולה לכתוב, אוכלת ושותה לבד, נופלים חפצים מהידיים, תנועות ידיים מסורבלות". בהתאם, בהחלטת הועדה האזורית מיום 28.8.2017 צוין כי המערערת זקוקה לעזרה בהתניידות בכסא גלגלים ידני בשל חוסר מסוגלותה לנייד כסא גלגלים זה לאור המוגבלות המוטורית בידיים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהובא לפנינו, באנו לידי מסקנה כי בבחינת עמידת עניינה של המערערת באמות המידה שנקבעו בהוראות הנוהל, הוועדה התעלמה משיקולים מהותיים לעניין, אשר יש בהם כדי לשנות מהחלטתה.

אנו סבורים כי מצב דברים זה מחייב החזרת התיק לבחינה נוספת של הוועדה האזורית, אשר תידון בפניית המערערת תוך מתן התייחסות לממצאים המלמדים על חוסר היכולת בהתניידות למרחקים קצרים, וההשלכות של ממצאים אלה על בחינת אמות המידה הקבועות בסעיף 4.9.3(1) להוראות הנוהל.

סוף דבר – הערעור מתקבל, בהתאם לנקבע בסעיף 24 לפסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי כאשר וועדה דנה בעיניינו של מבוטח מכוחו של פסק דין, על הועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (ראו דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)) כאשר ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהיתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עבל (ארצי) 114/07 אבנר עורקבי - המוסד לביטוח לאומי (8.1.2008)).

כח גס לא ניתן לבדיקה מהימנה כיוון שלמרות שאין כלל דילדול שרירים כולל שרירי אמה זרוע וכפות ידיים, נמנע (יתכן בשל כאב) מלבצע איגרוף מלא.

היועצת עיינה בתיק רפואי בעיון לאורך השנים מיום התאונה הנדונה 22.07.2014 ועד סוף 2020 כאשר לראשונה מתועדת תלונה של כאבים באזור יד שמאל (באזור הצלקת) באופן הבא: 07.08.2019 – נכתב בכרטיס קופ"ח כך: "בשיחה טלפונית 07.08.2019 כעת מתלונן על כאבים באזור בעברו שבר משמאל רדיוס דסטלי לפני כמה שנים:

היועצת הנוירולוגית קיימה בדיקה מקיפה וממצה, הפניתה את המערער לבצוע בדיקת EMG , בחנה את תיקו הרפואי של המערער ובסופו של יום קבעה כי "לסיכום, לאור העובדה שתלונותיו הופיעו כחמש שנים לאחר התאונה הנדונה ולאור מימצאי הבדיקה ע"י היועצת, היועצת איננה קושרת את תמונת ה CTS העולה מתוך הבדיקה האלקטרופיסיולוגית לתאונה הנדונה ולפיכך קובעת כי אין לראות במימצא זה כפגימה נוירולוגית הקשורה לתאונה הנדונה." המדובר בקביעה רפואית- מקצועית אשר אין לבית הדין להדרש לה וניתן לעקוב בנקל אחר הלך מחשבתה.

...

" לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל בחלקו בלבד.

היועצת הנוירולוגית קיימה בדיקה מקיפה וממצה, הפנתה את המערער לביצוע בדיקת EMG , בחנה את תיקו הרפואי של המערער ובסופו של יום קבעה כי "לסיכום, לאור העובדה שתלונותיו הופיעו כחמש שנים לאחר התאונה הנדונה ולאור ממצאי הבדיקה ע"י היועצת, היועצת איננה קושרת את תמונת ה CTS העולה מתוך הבדיקה האלקטרופיסיולוגית לתאונה הנדונה ולפיכך קובעת כי אין לראות בממצא זה כפגימה נוירולוגית הקשורה לתאונה הנדונה." המדובר בקביעה רפואית- מקצועית אשר אין לבית הדין להידרש לה וניתן לעקוב בנקל אחר הלך מחשבתה.

לא מצאתי כי קיים חשש שהוועדה נעולה בדעתה או כי מתקיים אחד החריגים בעניין זה. סיכומו של דבר על יסוד האמור לעיל, עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 16.12.2021 על מנת שתבחן בשנית טענות המערער בתחום האורתופדי ובתחן האם יש באמור כדי לשנות מהחלטתה.

הועדה בדקה את המערער ורשמה את מסקנותיה בפרוטוקול: "בבדיקה: צלקות לאחר ניתוח CTR בשתי הידיים לאורך 4.5 ס"מ רוחב כמ"מ, לא רגישות למישוש לא דבוקות לרקמות עמוקות, מבחן טינל חיובי דו"צ, ירידה קלה בכוח גס של תפיסה בשתי ידיים ללא דילדול של טנר המיננס, תחושה תקינה" מסקנות: הוועדה דוחה את ערר המוסד וקובעת שנכותו על פי הבדיקה הקלינית כפי שנקבע בוועדה מדרג ראשון, בשיעור 10% לפי סעיף 31 4ב' בגין CTS מימין בשיעור 10% לפי סעיף 314ב' בגין CTS משמאל".

לתמיכה בטענתו צירף את בדיקת ה- EMG וכן הפניה מיום 2.3.21 ותעוד רפואי מיום 7.3.21 המתייחס למימצאי בדיקה מיום 2.3.21.

מעיון בבדיקת ה-EMG שצורפה כנספח 2 לערעור עולה כי חרף העובדה שבוצעה בתאריך 2.3.21, ציון שעת הבדיקה (9:16:44) בסמוך לתאריך בו בוצעה, הוביל לכיתוב המציין שתאריך הבדיקה הוא "02-Mar-219". המערער טען כי אין בתיקו בדיקת EMG משנת 2019 והמשיב לא טען אחרת.

...

המשיב הגיש ערעור על החלטת הוועדה מדרג ראשון וערעורו נדחה בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 4.7.22.

אלה טענות המשיב: יש לדחות את הערעור על הסף בשל העדר פגם משפטי בהחלטתה של הוועדה, מקום בו המערער לא השיג על החלטת הוועדה מדרג ראשון חרף העובדה שהיה מיוצג.

לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי דין הערעור להתקבל.

ברך שמאל- תנועות חופשיות ומלאות ללא כאב, אין רגישות בלחיצה מעל הפיקה, מבחן גרין שלילי ומבחן אפלי שלילי, מבחן לחמן ומגרה שלילי קדמי אחורי, עש"ג- [הבדיקה בוצעה] בישיבה בזויית 90 מעלות, תנועות גב עליון חופשיות.

זאת, בשים לב לכך שבפועל הוענקה למערער נכות בגין תיסמונת התעלה הקארפלית בשתי הידיים.

בהתייחסות לתיסמונת תעלה הקרפלית הרי שבבדיקה היום מבחן טינל ופאנל שליליים כוח גס בלפיטה וצביטה תקינים ללא דילדול של השרירים הקטנים של כפות הידיים ותחושה שטחית מורה לחלוטין.

פסק הדין המחזיר הפנה את הועדה לכך שהקביעה בגין כאבי ראש חלוטה בהתאם לנקבע בועדה השנייה.

...

בקשת רשות הערעור בבקשת רשות הערעור טוען המבקש את הטענות הבאות: ביחס לתחום הנפשי: בדיון מיום 25.5.22 פרוטוקול הוועדה השנייה קיבל תוקף מבית הדין ולכן היה על הוועדה השלישית לאמצו; לא ברור מדוע קבעה הוועדה השלישית הפרעה הסתגלותית כשנקבע כי יש עדות למצב של PTSD; יש לקבל את הבקשה להגדיל את הנכות ל70% בגין בעקבות מחלה פעילה (טרשת נפוצה); די בהסתכלות על רשימת הוועדות שהתכנסו בעניינו המבקש החל משנת 2018 בנושא PTSD כדי להבין כי הטעויות בוועדות נוגעות בחוסר סבירות קיצוני; שגה בית הדין האזורי כשקבע כי אין נפקות לאבחנה בין הפרעת הסתגלות לבין PTSD, שכן הטיפול אותו ניתן לקבל מושפע מהאבחנה.

דין טענה זו להידחות.

דין טענה זו להידחות.

אף הטענה כי היה על הוועדה השלישית לבדוק את המבקש דינה להידחות.