הפניה לעבודה מועדפת באמצעות לשכת התעסוקה

בבית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה ב"ל 3080-04-13 ‏17 אוגוסט 2014 בפני כב' השופטת מיכל נעים דיבנר נציג ציבור (עובדים) - מר דב מרדלר נציג ציבור (מעסיקים) - מר ישראל סולומון התובע אופיר אליהו 301372819 ע"י ב"כ עוה"ד זוהיר ברבארה במינוי הלישכה לסיוע משפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י הלישכה המשפטית פסק דין

" התכלית של תשלום המענק הוסברה בדברי ההסבר להצעת החוק, כדלקמן: "החוק המוצע נועד לעודד חיילים משוחררים במשך שנתיים מיום שחרורם מהשרות הסדיר, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שייקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצרכי המשק. חייל משוחרר שייענה להצעת שירות התעסוקה ויעבוד בעבודה מועדפת כאמור, יהיה זכאי למענק.

וכן: "עדוד הפניית חיילים משוחררים להשתלבות בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים" עב"ל (ארצי) 630/05 יפית עיני - המוסד לביטוח לאומי, מיום 9.9.07.

...

נציין, כי הגדרת "עבודות מתכת" הינה כללית ביותר ולא מצאנו לנכון ליתן לה פרשנות מצמצמת של עבודות מסגרות בלבד.

בטרם סיום נציין, כי החלטת הנתבע בתביעתו של התובע התבססה על שני המכתבים של המנכ"ל, נת/1 ו-נת/2, אשר אף התובע אישר את נכונותם (עמ' 2, ש' 3) ואולם לאחר ששמענו את עדות המנכ"ל בפנינו, למדנו כי תוכנו של נת/2, אשר מתאר את עבודתו של התובע, לא היו מדויק – המנכ"ל לא היה זה שראיין את התובע ולא היה מעורב בהליך קבלתו לעבודה ולמדנו כי האמירה ולפיה "כתנאי לקבלתו הציג בפנינו תעודת הסמכה (דיפלומה)...", לא היתה מדויקת.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, ומשאין מחלוקת כי התקיימו בתובע כל התנאים הנדרשים לקבלת המענק הנדון, פרט לסוג העבודה, אנו קובעים כי עבודתו של התובע הינה בגדר "עבודה מועדפת" ולחלופין "עבודה נדרשת". לפיכך, ישלם הנתבע לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את המענק בהתאם לדין.

האם התובע הוטעה על ידי שירות התעסוקה, עת ביקש הפניה "לעבודה מועדפת" והופנה לעבודה כמאבטח בקניון אשר איננה עבודה מועדפת, והאם הוא זכאי לפצוי משירות התעסוקה, לאחר שתביעתו למענק עבודה מועדפת נדחתה על ידי המל"ל. יובהר בפתח הדברים, כי הצדדים לא חלקו על כך שמדובר בתביעה נזיקית כנגד שירות התעסוקה, שהדיון בה הוא בסמכות בית הדין לעבודה לפי סעיף 82אלחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959.

את החוק של המל"ל ושרות התעסוקה את מכירה? את החוק של שירות התעסוקה מכירה, חוק ביטוח לאומי – לא. מפנה לתקנות המל"ל (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), סעיף 4 (מקריא) כלומר לישכת התעסוקה חייבת לדעת אם עבודה היא מועדפת או לא. לאור התקנה הזאת, את לא יודעת מזה שום דבר, כלום? לגבי מוסד לביטוח לאומי אני לא יודעת אני אומרת להם באותה נשימה שאני מפנה לעבודה שיבדקו במל"ל. כשהפניתי אותו לתחנת דלק אמרתי לו לבדוק במקביל במל"ל אני לא לוקחת אחריות עלי.

...

לאור עמדת בית הדין הארצי לעבודה בעניין ראובן אנו סבורים כי שירות התעסוקה איננו רשאי להשתחרר מן החובה לבדוק האם המשרה אליה מופנה החייל היא עבודה מועדפת ועליו להנחות את החייל המשוחרר באשר לטיבה של המשרה אליה הוא מופנה.

עם זאת, בנסיבות העניין, לנוכח התרשמותנו מהקשיים עמם מתמודד התובע ולצורך שלו בסיוע במיצוי זכויותיו, מצאנו להעמיד את חלקו של התובע באחריות לנזק שנגרם לו, על 10% בלבד (נציין כי מן המפורסמות כי סכום המענק המלא החל מיום 1/1/14 עומד על 9,950 ₪ ולא כפי שציין התובע בתביעתו).

לנוכח האמור לעיל הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 יום פיצוי בגין אבדן הזכאות למענק עבודה מועדפת בסך 8,955 ₪ וכן 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

(ב) הוא עבד שישה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר בעבודה מועדפת שהציעה לו לישכת התעסוקה.

דיון והכרעה ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי יש לראות את עבודת התובעת במטב כעבודה מועדפת, אף אם אין חולק כי אין בידי הילד היתר להעסקת עובד זר. ב"כ התובעת הפנה להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מספר 70, עבודה מועדפת בסיעוד התשס"ד-2004) ולדיונים שהתקיימו בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בטרם חקיקת התיקון.

עם כל הכרה בעבודה הקשה שבוצעה על ידי התובעת בטיפול ילד אוטיסט, אין אותה עבודה עונה להגדרה של "עבודה מועדפת או נידרשת" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

...

לסיכום התובעת לא מילאה את תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות למענק ולכן, אנו דוחים את תביעתה.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 20581-06-11 רובינשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי בפני השופט חיים ארמון נציג ציבור (עובדים): מר יוסי עבאדי נציג ציבור (מעבידים): מר נחום דוד בענין: הלל רובינשטיין ע"י עו"ד מוחמד עומרי, מטעם הלישכה לסיוע משפטי התובע המוסד לביטוח לאומי ע"י עו"ד איריס סלוק-טאיב הנתבע פ ס ק ד י ן

(1) הוא עבד בעבודה מועדפת שהציעה לו לישכת התעסוקה 25 ימי עבודה רצופים לפחות תוך 21 החדשים הראשונים של התקופה הקובעת; (2) הוא עבד ברציפות בעבודה מועדפת שהציעה לו לישכת התעסוקה ב-3 החדשים האחרונים של התקופה הקובעת.

תנאי אחד הוא שהמבוטח יהא זכאי לדמי אבטלה ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה והתנאי השני הוא שהמבוטח עבד בעבודה מועדפת לפחות ששה חודשים מתוך השנתיים שמיום שיחרורו משירות חובה בצה"ל. ס"ק (ו) בסעיף 174 לחוק קובע כי גם מי שלא עבד בעבודה מועדפת יהיה זכאי למענק, אם הוא הופנה לעבודה נידרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה.

...

לסיכום מאחר שאין אפשרות להתחשב בתקופת העבודה שהיתה לאחר תום 24 החודשים מאז שחרורו של התובע משירות חובה בצה"ל, אין הוא זכאי למענק מלא.

על כן, אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובע מענק חלקי בשיעור 117/150 מהמענק המלא.

מאחר שהתובע היה מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין אנו מחייבים את הנתבע בהוצאות משפט.

(ב) הוא עבד שישה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שיחרורו משירות סדיר בעבודה מועדפת שהציעה לו לישכת התעסוקה.

על מטרותיו ותכליתו של המענק ניתן ללמוד גם מדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון מס' 48), התשמ"ב-1982, ה"ח 240, שם צוין: "החוק המוצע נועד לעודד חיילים משוחררים במשך שנתיים מיום שחרורם מהשרות הסדיר, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שייקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצרכי המשק… תשלום מענק זה יהווה תמריץ לחייל משוחרר לצאת לעבודה שאינה ה'עבודה מתאימה' כמשמעותה בחוק אך מאידך היא מועדפת לצרכי משק, וזאת במקום לקבל דמי אבטלה להם הוא זכאי". אשר לפרשנות של הגדרת עבודה כמזכה לקבלת מענק, יש לבחון את תכלית הענקת המענק: הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותם למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים (ראו עב"ל 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 193, להלן: "ענין מנביץ").

הגם שאיננו רואים בחוברת זו מקור משפטי מחייב, יש בה ללמד כי הנתבע עצמו איננו עיקבי בדרך פרשנות החוק בהקשר זה. התובע ביצע עבודה בלתי מקצועית בתחנת דלק, עבודה שבמהותה מוכרת כעבודה מועדפת על ידי הנתבע והעונה על תכלית ההוראה.

...

אולם לשון החוק לא מתייחסת כלל לבעלות ואין אנו סבורים כי פרשנות זו עונה על תכלית החוק, מאחר שהדגש הושם על מהות העבודה ולא על זהות המעסיק.

נוכח האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעתו של התובע למענק לחייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת/נדרשת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 700 ש"ח. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.