במסגרת הליך זה עלינו לבחון האם פעל הנתבע כדין כאשר שלל את זכאות התובעים לגימלת הבטחת הכנסה לחודשים 9-11/2016 בשל אי התייצבות התובעת בלישכת התעסוקה, ולאחר שדחה את אישורי המחלה שהוצגו בגין תקופה זו.
רקע עובדתי:
התובעים, מר מוחמד זחאלקה והגב' סמירה זחאלקה הם בני זוג, הזוכים לגימלת הבטחת הכנסה כזוג החל מחודש 10/2010.
במהלך החודשים 7/16 ואילך לא התייצבה התובעת באופן מלא כדורשת עבודה בלישכת התעסוקה והציגה לנתבע אישורים רפואיים, כמפורט להלן:
לתאריכים 24.7.16 – 25.7.16 (אישור רופא ילדים ד"ר ראפת זחאלקה מיום 25.7.16);
ליום 26.7.16 (אישור רופא מישפחה ד"ר איברהים זחאלקה מיום 26.7.16);
לתאריכים 8.8.16 – 10.8.16 (אישור רופא מישפחה ד"ר איברהים זחאלקה מיום 8.8.16);
ליום 10.8.16 (אישור רופא מישפחה ד"ר איברהים זחאלקה מיום 10.8.16).
ביום 4.9.16 נשלחה תובעים הודעת הנתבע בה צוין כי "עפ"י האישורים הרפואיים שהמצאת יש עדות לאי כושרה לעבודה של בת הזוג מתאריך 8/8/16 ועד 22/8/16", וכן כי "מתאריך 23.8.16 היה על התובעת לחזור ולשתף פעולה בשירות התעסוקה".
ביום 5.9.16 נשלחה לתובעת הודעה כי תשלום גמלת הבטחת הכנסה על יסוד תביעתה כמחוסרת עבודה תופסק החל מחודש 9/16, ותחודש לאחר קבלת אישור ממרכז שקום, אליו הופנתה התובעת ביום 7.8.16.
בתאריך 20.8.16 נבדקה בבית חולים הלל יפה במחלקה לרפואה דחופה, ונבדקה במחלקת א.א.ג ואצל נורולוג, עקב סחרחורת, כאבי ראש ובחילות וארוע חד פעמי של התעלפות.
עוד נטען כי הוכח בפני בית הדין כי התובעים לא פעלו מתוך מטרה להיתחמק מדרישות הנתבע או הדין, וכי בתקופות בהן התובעת היתה מסוגלת לכך – היא התייצבה להכשרות כנדרש ועבדה בעבודות אליהן נשלחה על-ידי שירות התעסוקה.
...
בשאלה האם יש באישורים הרפואיים שניתנו לחודשים 9-11/16 כדי להצדיק את אי התייצבותה של התובעת כדורשת עבודה, מצאנו להסתמך על קביעות המומחה.
כך גם האמור במסקנתו לפיה אין במסמכים הרפואיים כדי להוביל למסקנה כי בתקופה הרלוונטית לא היתה מסוגלת לעבודה בהיקף מלא.
סוף דבר – על יסוד האמור והמפורט לעיל, בהתחשב באמור בחוות-דעת המומחה, דין התביעה להידחות.
