הפליית קבוצת כדורסל נשים בקבלת כספי תמיכה מהעירייה

לטענת העותרת, מאז בג"ץ 2008, "...שכללה הערייה את שיטות האפליה בהן היא נוקטת כלפי העותרת, ולא זו בלבד שאינה נוקט במדיניות של אפליה מתקנת אלא שהיא אך העמיקה את הקף האפליה באופן שהרע את מצב העותרת לעומת מצבה לפני 10 שנים, עובר לבג"ץ 2008... אם עובר לבג"צ 2008 נעדרו מתבחיני התמיכה של העיריה עקרונות העדפה מתקנת, הרי שבשנת 2008, השתכללה הערייה והיא מפרסמת בתבחיני התמיכה בעמותות הספורט הוראות לפיהן היא מיישמת, כביכול, את אימוץ הקריטריונים של משרד הספורט לפיהן ספורט הנשים מקבל נקוד גבוה פי 1.5, ומעתיקה את הוראות בג"צ 2008 לתוך תבחיניה, אלא, שהלכה למעשה, בפעולותיה הלכה למעשה, עוקפת הערייה את ההוראות הנ"ל, ובמבחן התוצאה העותרת זוכה לתמיכה בשיעור של פחות מ-3% ממקבילתה בכדורגל הגברים, ופחות מ-14% מתקציב קבוצת כדורסל הגברים, תוך שהיא מרוקנת את בג"צ 2008 ואת הקריטריונים להעדפה מתקנת מתוכן" (סעיפים 148- 149 לעתירה).

סוגיית "הליגה השלישית" – לטענת העותרת, קיימת ליגת כדורגל נשים נוספת - "ליגה שלישית", ועל כן יש לקבוע לקבוצת הנשים הנמצאת בליגה השניה, נקוד שונה, בהתאם לסעיף 1 להסכם הפשרה בבג"ץ 2008, הקובע כי: "החל משנת 2011 ואילך, יועמד סכום התמיכה לעותרת מתוך כספי התמיכות, כסכום שיתקבל בהתאם לרמת הניקוד לקבוצת כדורגל בוגרים בליגה הארצית לגברים. היה ויחול שינוי בליגת הנשים ויגדל מספרן של הליגות ל-3, תגדל ההקצבה כך שבשנת 2010 ואילך ישוה סך התמיכה ... לקבוצה בליגה הלאומית לגברים. למען הסר ספק מובהר, כי האמור לעיל מתייחס אך ורק לקבוצה הבוגרת של העותרת ובכפוף לכך שהקבוצה הבוגרת משחקת בליגת הנשים הראשונה. היה וקבוצת הנשים תדורג בליגה השנייה, היא תהיה זכאית לתמיכה מתוך כספי התמיכות בשיעור של 50% מהסכומים הנקובים לעיל". לטענת הערייה, הליגה השלישית אינה ליגה "רגילה", אלא ליגה "בפתוח". היא אינה בעלת מאפיינים תחרותיים, וקבוצה מקצוענית חדשה מתחילה לשחק בליגה שניה ולא בליגה זו. קבוצה הנמצאת בליגה שנייה אינה יורדת לליגה השלישית כתוצאה מהישגים נמוכים, וכך גם לא ניתן להעלות מליגה זו לליגה גבוהה יותר.

...

סבורני, כי העותרת לא הוכיחה, כי היא מחויבת בחיובים כספיים מוגזמים בגין השימוש במתקני ספורט, לעומת הסכמי שימוש שיש לעירייה עם קבוצות אחרות.

סבורני, כי לא הוכחה אפליה על רקע מגדרי בהקשר זה של תחזוקת מגרשי המשחקים, ואם מצבם אינו משביע רצון, הרי שמצב זה רלוונטי הן לגבי קבוצות הגברים והן לגבי קבוצות הנשים.

העתירה מתקבלת אפוא באופן חלקי, ועל העירייה לשנות את התבחינים בהתאם לאמור בסעיף 12 לפסק הדין.

רקע עובדתי והליכים קודמים המבקשת הנה קבוצת כדורסל נשים, אשר מקבלת כספי תמיכה מעריית חולון (להלן: המשיבה או הערייה), לשם פעילותה בתחום הספורט.

אשר לקריטריון המעניק למבקשת 45% מכספי התמיכה, במקום 50% כבעבר, קבע בית המשפט המחוזי, כי "למרות סימני שאלה אפשריים בדבר הקטנת שיעור האחוזים מ-50% ל-45% בשנה שחלפה ובשנה זו, לעומת המצב מלפני שנתיים, [...] לא סברתי כי יש להתערב בקריטריון זה". נקבע, כי קריטריון זה, הנו "קריטריון רוחב, לכלל הקבוצות המצויות ברמה א' ולכן אין לומר כי היתה כוונה דוקא להפלות את העותרת [המבקשת] או קבוצת נשים כלשהיא על פניה". לעניין קריטריון "כמות הליגות", קבע בית המשפט כי המשיבה היתה רשאית לראות ב-4 ליגות הכדורסל הקיימות לנשים – ככמות אשר אינה מספקת על מנת לדרג את המבקשת ב"רמת העל" (אשר בה מצויות קבוצות שבהן 6-5 ליגות).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה על צרופותיה, את התגובה ואת התשובה שהוגשה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עם זאת, הגעתי למסקנה כי נושא השיהוי ושיקולי מאזן הנוחות, מטים את הכף, במקרה דנן, באופן ברור ומובהק לטובתה של המשיבה.

לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.

בשנת 2004 הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בג"צ 10285/04, בה טענה כי חלוקת כספי התמיכה לקבוצות הכדורסל בחיפה נעשית שלא על פי הקריטריונים הקבועים בדין ותוך אפלית קבוצת הנשים.

נטען כי קבוצת הגברים הפועלת בחיפה בשיתוף עם עירית נשר, קבוצת מ.כ. חיפה-נשר (להלן: "קבוצת הגברים"), קיבלה תמיכה בסכומים הגדולים לעין שיעור מכספי התמיכה במבקשת.

העיריה מוסיפה וטוענת גם כי בפסק הדין נקבע כי טענות נוספות שיקומו למבקשת יתבררו בפני בית המשפט הגבוה לצדק, שכן נאמר "ככל שהעותרים יסברו בעתיד כי הקצאת כספי התמיכות לכדורסל הנשים עודה נעשית תוך חריגה מעקרונות השיוויון...

עוד טוענת העירייה כי העברת התשלומים לאיגוד מכוח הערבות אינה מהוה העברת כספי תמיכה בקבוצת הגברים, ולכן דין טענות ההפליה להידחות.

...

אולם מיכשול דיוני זה אינו הטעם היחיד שלא להעתר בשלב זה לבקשה.

בבג"ץ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 191, בעמ' 208, אומר בית המשפט: סיכומו של דבר: אפילו קיימת אפליה כנגד העותרת, אין בה כדי להעניק כיום לעותרת זכות להכרה בה כמוסד צבורי.

והבקשה בעיניין זה נדחית.

העתירה עוסקת בטענותיה של העותרת בדבר הפלייתה בקבלת כספי תמיכה מהעירייה לעומת קבוצת הגברים מ.כ חיפה-נשר (להלן: "קבוצת הגברים").

בשנת 2004 הגישה העותרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בג"צ 10285/04 (להלן: "העתירה"), בה טענה כי חלוקת כספי התמיכה לקבוצות הכדורסל בחיפה נעשית שלא על-פי הקריטריונים הקבועים בדין ותוך הפליית קבוצת הנשים.

...

ניסיונה של העותרת להסיק מתצהירו של מר וקים כאילו שולם לקבוצת הגברים סך של 750,000 ₪ בהתאם להתחייבויות העירייה, דינו להידחות.

אשר על כן אני דוחה את העתירה ככל שהיא מתייחסת לתשלומי תמיכה לעבר, דהיינו עד לשנת 2005.

לפיכך העתירה נדחית, ללא צו להוצאות.

בשנת 2004 הגישה עמותת מועדון הכדורסל נשים ערוני חיפה מוצקין (להלן "קבוצת הנשים") עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בג"צ 10285/04 (להלן: "העתירה"), בה טענה כי חלוקת כספי התמיכה לקבוצות הכדורסל בחיפה נעשית שלא על-פי הקריטריונים הקבועים בדין ותוך הפליית קבוצת הנשים.

נטען, כי קבוצת הגברים הפועלת בחיפה בשיתוף עם עריית נשר, קיבלה תמיכה בסכומים הגדולים לאין שיעור מכספי התמיכה בעותרת.

קבוצת הנשים עתרה לבימ"ש המחוזי בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים בחיפה וחזרה על הטענה כי במשך שנים הופלתה בקבלת כספי תמיכה לעומת קבוצת הגברים.

...

לטענת התובע יש לקבל את התביעה לאישור העיקול משום שבידי עיריית חיפה ועיריית נשר היו במועד קבלת צו העיקול כספים ו/או נכסים המגיעים לקבוצה.

המסקנה המתבקשת על דרך קל וחומר היא, שאף התובע אינו יכול להיבנות מהסכם זה לביסוס קיומו של חוב לקבוצה כיסוד לתביעה לקבלת כספים מכוחו של צו העיקול.

לסיכום, הוכח לנו כי במועד הטלת העיקול לא היו בידי העיריות זכויות או כספים המגיעים לקבוצה.

התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.נ 36.