הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית הגישה תביעה

הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים תיאופילוס (להלן: הפטריארך) הגיש תביעה בשמו ובשם הפטריארכיה נגד פולן גרדן וננדיטה בה עתרו לביטול ההסכם ולפסיקת פיצויים מוסכמים בגין הפרתו בסך של 750,000 דולר (ארה"ב).

...

לפיכך אין בידי להיעתר לחלופה המוצעת.

אף אם אצא מנקודת מוצא שיש להחיל בעניינה את הכללים הנהוגים בעניין חברות, אין מקום להיעתר לבקשה.

התוצאה התוצאה היא, שהבקשה לחיוב הפטריארכיה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של פולן גרדן נדחית.

הזכויות במקרקעין עליהם מצוי הנכס נתונות לנתבע 3, הפטריארך היווני האורתודוכסי בירושלים (להלן: הפטריארך היווני), ובמועד הגשת התביעה הופעל המיזם הנטען על ידי מול החומה בע"מ שבבעלות מר יהודה פרץ, אשר היו הנתבעים 1-2 בהליך (להלן: מול החומה ופרץ).

...

כן יש לתמוה את התנהלותו של הפטריארך היווני, אשר לא הודיע אף הוא על חלופי המחזיקים, למרות שמידע זה היה בידיעתו המלאה, ולא הודיע על ההסכם שנחתם בינו לבין שמואל ברוך למרות ההשלכה הישירה על הליך זה, וכל שמצא לכתוב בתגובתו מיום 25.5.2022 הוא כי יש לדחות את התביעה על הסף נוכח סיום השכירות של מגדלי דוד ציון ופינויים של מול החומה ופרץ מהנכס, ומעבר לכך לא הגיש כל תגובה והתייחסות.

כאמור הצד השלישי-מגדלי דוד ציון ביקשה להימחק מן ההליך, ובהיעדר התנגדות מצד התובעים ומצד הפטריארך היווני, אני מורה על מחיקתה.

לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות העניין, ובכלל זאת להליכים הממושכים שהתנהלו בקשר עם צו המניעה והבקשות לפי פקודת בזיון בית משפט; להפרות של צו המניעה הזמני; להתנהלות מול החומה ופרץ במסגרת ההליך; לשלב הדיוני בו הסתיים ההליך כנגד מול החומה ופרץ, אך לכך שסיום ההליך כנגדם בשלב זה נבע מהתפתחות שלא היתה תלויה בתובעים; ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין זה, אני מורה כי מול החומה ופרץ יישאו בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של התובעים בסך כולל של 25,000 ש"ח. התיק יושב לעיוני ביום 18.1.2023 לעיון בהודעת התובעים.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 53604-10-20 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית נ' ניזרי את סלמן בנייה ופיתוח (98) בע"מ ואח' בפני כבוד השופט אלעד לנג תובעת הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית באמצעות ב"כ עוה"ד כלנית עקריש-סלטון וליאל חכמוב נתבעים 1. ניזרי את סלמן בנייה ופיתוח (98) בע"מ 2. יוסף סלמאן 3. איל ישראל ניזרי באמצעות ב"כ עוה"ד שרון אבני ונעמה ליפשיץ החלטה

להלן אבאר מסקנתי זו. ראשית, כעולה מהסכם המכר שצורף על ידי התובעת לתגובה שהוגשה מטעמה ביום 8.7.21 לבקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף, הרי שביום 11.1.2011, מכרה התובעת את זכויותיה במקרקעין לצד שלישי מסוים (פרטיו של הרוכש הושחרו בהסכם שצורף), כאשר לא נמצאה בהסכם המכר כל התניה על שכלול עסקת המכר בתנאי כזה או אחר ובפרט בהתחייבות שנטלה על עצמה התובעת בעניינינו לסלק מהמקרקעין פולשים הנמצאים בהם (סעיף 7.2 להסכם המכר).

...

בהקשר זה אבהיר, כי בפסיקת בית המשפט שהובאה לעיל לא נערכה על ידי בית המשפט אבחנה בשאלה האם הליך ההסדר החל לפני שהוגשה התביעה לסילוק יד, או שמא התביעה לסילוק היד קדמה להליך ההסדר -  וזאת משהרציונל המצדיק הותרת החקירה וההכרעה בתביעות בעלות לפקיד ההסדר ובסכסוכי בעלות – לבית המשפט המחוזי, יפה בשני המקרים, כך שבכל אחד מהמקרים שהובאו לעיל נקבע על ידי בית המשפט כי יש לדחות את התביעה על הסף ואין לקיים בה דיון בבית משפט זה. ועוד - בנסיבות ענייננו אין חולק כי התובעת טוענת לבעלות במקרקעין מקדמת דנא (לטענתה התצ"ר הראשון נערך על ידה בשנת 1935) אך חרף כך היא לא פעלה או למצער, לא הצליחה לרשום את זכויותיה במקרקעין במרשמים למרות חלוף שנות דור.

הקושי הקיים, אם כן, בזיהוי המקרקעין, בפרט על פי התצ"ר שצורף, תומך אף הוא במסקנה לפיה אין מקום לברר את שאלת הבעלות באותם מקרקעין בבית משפט זה. סיכומה של נקודה, על התובעת (או הטוענת לזכויות במקרקעין דהיום) להסדיר את זכויותיה כדבעי, בפני הגורם המוסמך לבירור שאלת הבעלות במקרקעין וזאת בטרם ניתן יהיה לדון בטענה לפיה הנתבעים פולשים למקרקעין הנמצאים בבעלות התובעת.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על מחיקת התובענה שבפני על הסף, מחמת היעדר עילת תביעה והיעדר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתובענה.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 46864-03-16 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' מדינת ישראל - שר האוצר תיק חצוני: לפני כבוד השופט אברהם רובין התובעת הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים הנתבעת מדינת ישראל פסק דין

עם זאת אוסיף ואעיר, כי להשקפתי מקרה זה על נסיבותיו המיוחדות מצדיק את דחיית התביעה גם מחמת שהוי ולא רק לגופו של עניין, זאת במסגרת הסדק הצר שהותירה הילכת ארידור בהקשר זה. לסיום אתייחס גם לבקשה שהגישה התובעת לביטול הוצאות בסך של 15,000 ₪ שנפסקו לחובתה במסגרת החלטה מיום 8.5.22.

...

דין טענות אלה להידחות.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לאור כל האמור התביעה נדחית.

הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים (להלן-התובעת) הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד עיריית רמלה (להלן-הנתבעת) ובה טענה, שהיא בעלת המנזר היווני האורתודוכסי הנמצא ברמלה, שהמנזר משמש בחלקו לצרכים דתיים של העדה היוונית האורתודוכסית, ובחלקו מושכר לבעלי עסקים שונים, ושנגרמו למנזר נזקים עקב זרימת מים מצינור של הנתבעת, שהיה לקוי ופגום.

...

לטענתו, התובעת איננה גוף מאוגד לפי הדין בישראל, ולפיכך אין היא יכולה לתבוע בבית-משפט בישראל, ואם נגרם נזק לנכס של המנזר, כפי שטען בכתב התביעה, הרי לא התובעת היא הבעלים, שיכול לתבוע פיצויים עקב נזק זה. לדעתי, יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית המשפט המחוזי.

המסקנה המתבקשת מדברי החקיקה בתקופה העותמנית ובתקופת המנדט היא-שהתובעת הייתה על-פי הדין גוף, אשר יכול היה להיות בעל מקרקעין ובעל זכויות הנובעות מבעלות במקרקעין, וכן יכלה להתחייב בחובות.

מהטעמים הנ"ל אנו מקבלים את הערעור.

המשיבה תשלם למערערת הוצאות ערעור זה בסכום כולל של 20,000 שקל.