הפטר עם פידיון ירושה עתידית

הכנ"ר, בתגובתו מיום 18.8.2020 ועל דעת הנאמן, ציין כי נוכח מצבה הרפואי של החייבת, נסיבותיה האישיות, העובדה כי מקור החוב בערבות שחתמה לאחיה המצוי אף הוא בהליכי פשיטת רגל, העובדה כי החייבת היא שיזמה את גילוי הנכס, ומתוך ראיה שיקומית, נכון לאשר את ההצעה לפיה בכפוף לפדיון הזכויות בסך של 200,000 ₪ תוך 60 ימים יושב לחייבת ההפטר.

בנוסף, ניתן להוסיף תניה של התעשרות עתידית לפי סעיף 62(ב) בפקודה, כי כל הכנסה שתהא לחייבת במשך 4 שנים מיום ההפטר, שלא מקצבאות, ולרבות בגין הנכס כמובן תדווח לנאמן ויישקל החלק שראוי שיועבר לקופת פשיטת הרגל ולהורות לשם כך על איסור דיספוזיציה בנכס.

לשם כך, ישאר צו איסור דיספוזיציה לנכס גם לתקופה זו. כמובן, שאם קיימים נכסים השייכים לחייבת והניתנים למימוש או נכסים עליהם לא דיווחה החייבת במהלך הליכי פשיטת הרגל (לרבות כספים בחב' ביטוח או במוסדות פינאנסיים אחרים, זכויות להחזרי מס, ירושה וכד'), ימומשו הם לטובת קופת פשיטת הרגל, בנוסף לתכנית הפרעון או המתוה להפטר שאושרו לחייבת, ואף לאחר קבלת הפטר, אלא אם נקבע אחרת בהחלטות קודמות.

...

אלא שגם בכך קושי ובגילה ומצבה של החייבת יש להביא בחשבון את העלויות הנפשיות, הלחצים והקשיים הארגוניים הכרוכים בכך, וסבורני כי לא מופרך שהחייבת עלולה להיקלע לקשיים חדשים במהלך שכזה.

במכלול השיקולים על אף עמדת הנושה, ובשים לב למצבה הרפואי של החייבת ונוכח שממילא הסכום מגיע מצד ג', סבורני כי אין הצר שווה בנזק המלך לחייב את החייבת בפדיון הדירה בסכום כפי שעותר הנושה ובוודאי שלא למכור את הדירה.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, אני מורה לפי הסכמת החייבת, הכנ"ר והנאמן, כי אם החייבת תעשיר את קופת פשיטת הרגל בסכום נוסף של 200,000 ₪, תוך 60 ימים, חלף זכויותיה בדירה, יחודש ההפטר.

על פי מתוה ההפטר, היה על החייבת להעביר סך של 45,000 ₪ המהוה פדיון זכויותיה בדירת הוריה (1/16), מכוח ירושת אביה המנוח, עד ליום 1.9.16.

ברם, החייבת סירבה להוסיף כסף לקופה וטענה כי במסגרת פדיון הזכויות בדירה בסך של 45,000 ₪, נילקחו בחשבון גם הזכויות העתידיות שלה בירושת האם לאחר אריכות ימיה, היות וכבר באותו מועד האם היתה מבוגרת וחולה מאוד.

...

כפי שצוין בעניין דרעי: "חלקה של החייבת בירושת המנוחה הוקנה לה, איפוא, עם מות האם ולפני מתן ההפטר, ובעובדה שבמועד מתן ההפטר טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה וטרם הוברר באופן סופי מה שיעורו של החלק שהוקנה לב אין כדי לשנות ממסקנה זו". אין שחר לטענת החייבת, כי במסגרת הפגישה שנערכה עם הנאמן, הוא הסכים שאין להוסיף דבר מעבר ל – 45,000 ₪.

לפיכך, משלחייבת זכויות נוספות שהיא לא גילתה עליהם, אני מורה על ביטול ההפטר.

בית המשפט קבע בנוסף כי יש לאפשר ליורשים הפוטנציאלים של האב לרכוש את חלקו של החייב על בסיס הצעת הזוכים, כלומר להוסיף סך של 1,072,500 ₪, כשבהמשך יהיה עליהם לפדות גם את חלקה של החייבת בירושה.

בערעורם חזרו החייבים-המערערים על מתוה הפדיון שהציגו בפני בית משפט קמא, ולפיו שווי הדיור החלופי להם הם זכאים יעמוד על 678,900 ₪ (לעומת 432,000 ₪ כפי שנקבע בערכאה קמא); הסכום לפדיון הנכס יעמוד על סך 393,100 ₪; והמערערים יוסיפו לסכום זה סך של 101,900 ₪ לצורך סיום הליך פשיטת הרגל וקבלת הפטר.

לשיטתם, יש להעמיד את תקופת הדיור ל-15.5 שנים ולחשבה לפי שכר דירה חודשי של 3,650 ₪ שישקף את צרכיהם העתידיים.

...

מנגד, בית המשפט מצא להתחשב לצורך קביעת משך התקופה בהתנהלות החייבים במסגרת הליכי פשיטת הרגל, שיקול שאף מצא את מקומו בחוק חדלות פירעון (סעיפים 229(ה) ו-163(ג) לחוק זה).

בנסיבות אלה, לא נותר לנו אלא לדחות את הערעור, ועל כך אנו מורים.

סוף דבר, הערעור נדחה.

אין חולק כי ביום 4.7.18 , היינו בעוד החייב חוסה תחת כנפי ההליך, ניתן צו ירושה המעניק לחייב זכויות לעיל בעזבון אמו ז"ל. לטענת בעלי התפקיד מדובר בזכות מיידית מוחלטת והניתנת לאמדנה שכן יורש זכאי ע"פ סעיף 7 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 לעשות עסקה בחלק המגיע לו מעזבון .לפיכך טענו בעלי התפקיד כי, בנגוד לנטען ע"י החייב,ירושתו כבר קיימת,הוא רשאי לסחור בה וליהנות ממנה באופן מיידי ולכן עליו לגלם את שוויה, אחרת לא יהיה זכאי לקבלת הפטר.

אלא שאין המצב דומה לשלב בו מצויה זכותו של החייב עתה: זכות שטרם התגבשה ולא ניתן לדעת כלל את תנאיה ושוויה בשלב זה. לפיכך,לא שוכנעתי כי החייב יכול כבר עתה לסחר בזכותו העתידית ולא מצאתי בשלב זה לחייבו לפדות אותה בסכום כלשהו,מה גם שכאמור לא ברור מה יהיה שוויה של הזכות בהיתחשב בתנאים העתידיים שיחולו ואשר כאמור טרם נקבעו ואין לדעת מתי ייקבעו ומתי ניתן יהיה לכמת דבעי את שוויה של הזכות (מן המפורסמות שהליך שיוך בקיבוצים עלול להימשך לעיתים שנים).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים,עיינתי במסמכים שצורפו ובפסיקה הרלוונטית בייחס למהות הזכות הנטענת,שוכנעתי כי אין לקבל את עמדת בעלי התפקיד על פיה ניתן לדרוש מהחייב להוסיף כבר עתה את שווי גילום זכותו לצורך קבלת הפטר.לכן,ככל שבעלי התפקיד לא יגישו תוך 30 יום אסמכתא על פיה פתח הנאמן בהליך כלשהוא למכירת/מימוש זכותו של החייב כבר עתה, תוך הצגת אסמכתאות להיתכנות הליך שכזה עד כדי קבלת תמורה כבר עתה (הליך אשר כפי שיפורט,על פניו ולכאורה, אינו אפשרי) ,יהיה עליהם לצרף פסיקתא למתן הפטר לחייב ושאלת הגילום תיוותר לבחינה בבוא העת, אם וככל יושלם הליך השיוך.

אלא שאין המצב דומה לשלב בו מצויה זכותו של החייב עתה: זכות שטרם התגבשה ולא ניתן לדעת כלל את תנאיה ושוויה בשלב זה. לפיכך,לא שוכנעתי כי החייב יכול כבר עתה לסחר בזכותו העתידית ולא מצאתי בשלב זה לחייבו לפדות אותה בסכום כלשהוא,מה גם שכאמור לא ברור מה יהיה שוויה של הזכות בהתחשב בתנאים העתידיים שיחולו ואשר כאמור טרם נקבעו ואין לדעת מתי ייקבעו ומתי ניתן יהיה לכמת דבעי את שוויה של הזכות (מן המפורסמות שהליך שיוך בקיבוצים עלול להימשך לעיתים שנים).

עם זאת, בהיתחשב בכך שהיחיד ממאן ליתן הסברים בנוגע לכך שאינו מוצא לנכון לעבוד לפרנסתו החל מחודש ספטמבר 2020 הרי שיש מקום להאריך את תקופת התשלומים בגין רכיב ההישתכרות למשך תקופה של 50 חודשים (ראה גם : עודד מאור ואסף דגני, הפטר (כרך א'), 2019, עמ' 323-325) ובסה"כ 60,000 ₪ (1200 ₪ * 50 תשלומים).

מדברי הנאמן במהלך הדיון מיום 14.9.2023 עולה שאכן היה מקום לבחון גם את שווי המבנה שאותו ירש היחיד מאביו (ראה : עמוד 4 שורות 11-12 לפרוטוקול), ולכן, בהנתן העובדה שהשמאי לא בחן את שווי המבנה במסגרת חוות דעתו ואף בהנתן העובדה שהנאמן נימנע מלהתייחס במהלך הדיון לשוויו של המבנה יש מקום לקבל את טענתו של היחיד כי מדובר במבנה אשר שוויו 65,000 ₪.

יש לזכור, כי ההשקעה במבנה, גם אם אינה מתבטאת בזכויות רשומות, מולידה זכות חוזית אשר נובעת מהשבחת ומתחזוק הנכס גם כלפי הבעלים הרשום, קל וחומר כאשר מדובר בבעלים רשום שהנו בן מישפחה, ולכן, ברי כי מדובר בהשקעה אשר אותה זכות חוזית תלקח בחשבון בעת חלוקת הזכויות בעתיד.

בהנתן העובדה שיש לייחס ליחיד שווי פדיון הזכות החוזית אשר נובעת מבניית ומתחזוק הבית ,בשילוב עם שווי הנכס הנוסף אשר מצוי בבעלותו היחיד (65,000 ₪) יש לקבוע על כי גובה פדיון הזכויות במקרה זה הנו 150,000 ₪ וזאת בנוסף לתכנית הפרעון על בסיס כושר ההישתכרות.

...

מאחר והיחיד חדל לעבוד ללא כל סיבה כ – 11 חודשים לפני פתיחת הצו הנני מקבל את עמדת הנאמן שלפיה פוטנציאל השתכרותו החודשי של היחיד הינו 6000 ₪ (ראה : עמוד 8 לדו"ח ממצאי הבדיקה מיום 9.5.2022) ולאור נתוני ההשתכרות המוצגים בדו"ח הנני מוצא לנכון לקבוע כי פוטנציאל השתכרותה של אשת היחיד הינו 5000 ₪ לחודש (בערכי נטו).

בהתאם אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן : 27.1 חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 210,000 ₪ (רכיב הנכסים וההשתכרות יחד), באופן הבא (ייאמר – פריסת החיוב נובע מהיקף התוכנית ולא מהתנהגות היחיד, ונועדה להקל על התשלום) : 27.1.1 היחיד ישלם לקופת הנשייה 50 תשלומים ע"ס 1200 ₪ כל אחד החל מחודש ינואר 2024.