" (ההדגשות אינן במקור, ד.ח.)
בנסיבות העניין נתן בית המשפט המחוזי את דעתו לכך כי הכנסת החייב עומד על כ-4,000 ₪, וכי סכום זה אינו צפוי להשתנות, נוכח גילו של החייב, שהנו כבן 62, והעובדה כי אין לו עוד נכסים למימוש שכן כולן מומשו על ידי הנושות עצמן; מצבו הבריאותי הרעוע של החייב; גילו של החוב, וגילה של ביתו הזכאית למזונות, שהנה כבת 44; מצבן הכלכלי השפיר באופן יחסי של הנושות והמסקנה כי הנושות גבו כבר בעבר סכומים ניכרים מהחייב.
באותו המקרה (בדומה לנסיבות התיק דנן) חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי, שכן, משלא שילם החייב את מזונות ילדיו, ניכנס המוסד לביטוח לאומי בנעליו מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972, שילם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו.
בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו לגילו של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל ניפתח לפני כ-30 שנה; גילו של הזכאי למזונות, אשר הנו בן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62, מצבו הרפואי של החייב אשר מוכר על ידי המדינה כנכה 100%; ומצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב מיתקיים מקיצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקוו העוני לאדם בודד.
כאמור בעמדת הכנ"ר, וכעולה מהחומר שבפני ההכנסות עומדות על סך של 7100 ₪ לחייב (כך על פי האמור בבקשתו 4600 ש"ח +2500 ש"ח ) , לא ברור כמה דמי אבטלה מקבלת בת הזוג ( ומה עם פצויי הפיטורין להם היא זכאית ? ) .
סך הכנסות אלו, הגם שמדובר בסכום האמור להספיק למחיית שני אנשים החיים יחד, אינו מצדיק מתן הפטר מוחלט מחוב המזונות, וזאת בשים לב לשיקולים שהובאו לעניין זה במסגרת פסקי הדין בעיניין קצקה ובעניין גמזו.
...
מן הכלל אל הפרט
לאחר עיון בבקשה, בשים לב לנתוני החייב וזוגתו , כושר השתכרותו והכנסות התא המשפחתי בפועל , מצאתי כי דין הבקשה להידחות .
ההשוואה שבוצעה בסע' 13 לתגובת הכנ"ר לפרשת קצקה ( שעסקה בחוב חייב למל"ל ) והמסקנה המתחייבת הימנה כמפורט בסע' 14 , מקובלת עלי .
לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט המחוזי בעניין קצקה, שם עמד בית המשפט על כי קביעתו הינה חריגה לכלל הקובע כי חוב מזונות לא יכלל במסגרת הפטר מחובות:
"יש להדגיש, כי המסקנה הנזכרת היא מסקנה חריגה. אין היא באה ללמד כי שלב ההפטר בדיני פשיטת רגל, אמור לכלול בחובו גם חיובי מזונות ואין היא באה לכרסם בעיקרון הרחב של העדר הפטר מחיוב מזונות. ההיפך הוא הנכון. הכלל היה ועודו, כי הפטר בפשיטת רגל אינו כולל הפטר מחיובי מזונות וכי על פי רוב, טענותיו של חייב בענין חוב מזונות, לרבות טענות בדבר מצב כלכלי ובריאותי המקשה עליו לפרוע את החוב, מקומן יהא בהליך ההוצאה לפועל (ר' למשל רע"א3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (30.8.12); ע"א6810/05 בר הראל נ' הכנ"ר [פורסם בנבו] (6.11.06). כן ר' החלטתי בפש"ר (מחוזי ת"א) 3092/09 ארינוס נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (20.11.12))"
בענייננו, וכמובא לעיל הרי שהחייב יוכל לשטוח את טענותיו בעניין גובה ההחזר הראוי במסגרת הליך ההוצאה לפועל, שם תיבחן יכולתו הכללית של החייב ויושת עליו סכום חודשי ההולם את מצבו שלו ושל התא המשפחתי .
