הפטר חוב מזונות לביטוח לאומי

לפניי בקשת היחיד להחיל את הצעת הממונה למתן צו הפטר לאלתר על חוב מזונות עבר שצבר למשיב מס' 3, המוסד לביטוח לאומי.

...

לאחר ששקלתי את הכללים הנ"ל ביחס ליחיד, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ואפרט - אין מקום להחיל עליו את צו ההפטר מאחר וקיים חוסר תום לב ביצירת החוב, שנצבר משנת 2008, ממש בסמוך למועד תחילת החיוב הפסוק במזונות.

לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון על חוב המזונות ואני דוחה אותה.

בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון נקבע כי על הנאמנת להגיש העתק מתביעות החוב שהגישו מע"מ והביטוח הלאומי, לצורך בחינה האם יש מקום לבטל את ההליך על בסיס סעיף 286(א) לחוק.

לאחר ששקלתי את הכללים הנ"ל ביחס ליחיד, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשתו ואין להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות למל"ל. קיים חוסר תום לב ביצירת החוב, שנצבר משנת 1998 ועד 2006, שתחילתו בסמוך למועד אישור הסכם הגירושין שבו חיוב המזונות.

...

המסקנה מכל האמור היא שלבית המשפט אין סמכות להורות על הכללת החוב עונשי שנגבה על ידי המג"ק בצו ההפטר.

לאחר ששקלתי את הכללים הנ"ל ביחס ליחיד, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשתו ואין להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות למל"ל. קיים חוסר תום לב ביצירת החוב, שנצבר משנת 1998 ועד 2006, שתחילתו בסמוך למועד אישור הסכם הגירושין שבו חיוב המזונות.

לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון על חוב המזונות ולמג"ק ואני דוחה אותה.

במסגרת הבקשה טען היחיד כי מצבת חובותיו, כוללת חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") בתיק הוצל"פ 03-00181-01-6, בסך 309,553 ₪ משנת 2001 וחוב מזונות לגב' חגית ישראל מועלם (להלן: "הנושה"), בתיק הוצל"פ 07000017-03-6, בסך 17,092 ₪, משנת 2003 (להלן: "חוב המזונות").

לאור המקובץ ובכדי ליצור איזון בין חשיבותו הרבה של תשלום דמי המזונות עבור כלל הציבור וכדי למנוע עדוד חייבים מהשתמטות מחובת תשלום דמי המזונות, לבין נסיבותיו האישיות של היחיד אשר עומד במרבית הקריטריונים להחלת חריג הפטר המזונות, כאמור ובשים לב להסכמת המל"ל לקביעת מתוה שיאפשר ולו תשלום מינימאלי מטעם היחיד עבור חוב המזונות, אני קובעת כי לחובת התשלומים של היחיד, תיווסף חובת תשלום בסך 200 ₪ נוספים למשך 55 חודשי תקופת הנשייה.

...

לאור המקובץ, הנאמן אינו מתנגד להחלת צו ההפטר על חוב מזונות העבר כלפי המל"ל והנושה.

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשתו של היחיד להתקבל בחלקה, מהטעמים שיפורטו להלן.

לאור המקובץ ובכדי ליצור איזון בין חשיבותו הרבה של תשלום דמי המזונות עבור כלל הציבור וכדי למנוע עידוד חייבים מהשתמטות מחובת תשלום דמי המזונות, לבין נסיבותיו האישיות של היחיד אשר עומד במרבית הקריטריונים להחלת חריג הפטר המזונות, כאמור ובשים לב להסכמת המל"ל לקביעת מתווה שיאפשר ולו תשלום מינימלי מטעם היחיד עבור חוב המזונות, אני קובעת כי לחובת התשלומים של היחיד, תיווסף חובת תשלום בסך 200 ₪ נוספים למשך 55 חודשי תקופת הנשייה.

בע"א 4739/22 בירן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.9.2022) חזר בית המשפט העליון על עקרי הדין וההלכה לעניין זה וקבע כדלקמן (ההדגשות הוספו, י.פ.): "כלל הוא כי צו הפטר לא יחול על חוב מזונות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת (סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; ראו גם סעיפים 175(א)(3) ו-175(ב)(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 שאינו חל בעניינינו). נוכח חשיבותו החברתית של מוסד המזונות ומשמעותו הייחודית של חוב המזונות בהיותו מגלם "כשל מוסרי" של החייב כלפי הסמוכים על שולחנו, החריג לכלל אי-תחולת ההפטר על חוב מזונות יושם במשֹורה ובמקרים חריגים בלבד.

...

כן צוין כי אין בעובדה כי המל"ל לא הגיש תביעת חוב בהליך כדי לשנות ממסקנה זו. כלומר, אין המדובר במקרה חריג או קיצוני המצדיק סטייה מהכלל ואין הצדקה מוסרית להיעתר לבקשה, שעה שהחייב לא נשא בחובות כלפי ילדיו לאורך השנים והקופה הציבורית היא שתמכה בהם במקומו.

דיון והכרעה – לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והוראות הדין – שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות שתוארו, אין להעדיף את טובת החייב על פני טובת הקופה הציבורית והנושה מל"ל. לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 45421-09-21 ארז נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 345323_4 בפני כבוד השופטת תמי לוי יטח יחיד אלברט ארז, ת"ז 068225309 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד רים עזאיזה (נאמנת) 3. המוסד לביטוח לאומי החלטה

כפועל יוצא מהאמור ומשעה שליחיד חוב עקרי שאינו בר הפטר (סך של 183,404 ₪ חוב מזונות למל"ל מתוך סך תביעות מאושרות בסך של 191,839 ₪), ברי כי אין כל תכלית ותוחלת בהמשך ניהול ההליך.

...

אי לכך, הנני מורה על ביטול ההליך בשל העדר כל תועלת בניהולו, הכל כאמור בסעיף 286 לחוק.

לסיכום, בקשת היחיד נדחית.

אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.