עוד נקבעה בעיניין אוקראינסקי, כי הדרך הראויה, מבחינת הנטלים המוטלים על הצדדים, במצבים רבים ושונים ובשים לב לחובות המוטלות על המעסיק מכוח חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר, הנה כזו:
"המצב הראשון, כאשר בית הדין מתרשם כי המעסיק יצא ידי חובת חוק הודעה לעובד וכי האמור בהודעה משתקף בצורה נאותה בתלוש השכר (או שהמדובר בשינוי שאינו טעון על פי דין הודעה נפרדת). במצב כזה אזי קמה ההנחה כי התשלום בהתאם להודעה לעובד והפירוט בתלוש השכר מבטא את הסכמת הצדדים ...
בהתאם לאמור לעיל נבחן האם התובעים הוכיחו כי עיקר פרנסתם היה על המנוח?
התובע, הצהיר בסעיף 30 לתצהירו, כי: "... מחדלה של הנתבעת הביא להפחתה ניכרת בגימלה שעתיד לקבל התלויים ו/או להמנעות חברת הביטוח בה הופרשו הכספים מלשלם פנסיית שאירים לתלויים. התלויים בתובע הנם ההורים האחים והאחיות, המנוח היה מבציע הפקדות לחשבון אחותו דימה ועוזר לה בלימודים, היה מפריש כארבעת אלפים בחודש להורים ונותן להם בשביל לעזור לאחים, התשלומים היו לצורך תשלום חשמל מים גז, כלכלת הבית, היות וכל משכורתו של זועבי משהור הנה כ- 3500 שהנה קצבת נכות מעבודה עקב תאונה קשה שארעה לו, סכום זה לא הספיק למשפחה להתקיים במיוחד ושתי אחיות המנוח לומדים באוניברסיטאות ושניים מהאחים שלו לומדים בבית הספר ואימו עקרת בית"
כן הוסיף והצהיר בסעיף 46, כי "אני נשוי אבא לעוד חמישה ילדים חוץ מהמנוח, אישתי היה עקרת בית בכל הזמנים הרלוונטים לזמני עבודת המנוח אצל הנתבעת, אני הייתי מקבל קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי של נפגע עבודה בגובה 3007 ₪ ואישתי לא קיבלה כלום בהיותה עקרת בית. אנחנו היינו תלויים המנוח בני מוחמד, הקצבה לא יכלה לספק את הצרכים שלנו..."
לאישוש טענותיו צירף התובע לתצהירו מיסמכי מל"ל בדבר נכותו וגובה הגימלה ובעניין אישתו, העתק מחשבוניות עבור הוצאות שוטפות ומסמכי בנק, שלטענתו, רואים בהם שהיה מפקיד מזומנים לחשבון (נספח ז').
...
בית הדין לאחר שקיבל תגובת התובעים לבקשה ואת תשובת הנתבעת לתגובה הורה בהחלטתו מיום 25.06.18, כך "מעיון בכתבי הטענות ובתצהיר התובעים, הרי שעולה כי התובעים כוללים בתצהירם סעד שלא כומת במסגרת כתב התביעה המתוקן. אומנם, התובעים ציינו בכתב התביעה המתוקן כי הם מבקשים פיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לטענתם בשל העובדה כי הנתבעת לא ביטחה את המנוח בביטוח פנסיוני, אולם התובעים לא כימתו סעד זה ולא הציגו חישוב כלשהו המלמד על הפיצוי הנדרש על ידם. על כן, אין מנוס אלא לתקן את כתב התביעה פעם נוספת וזאת על מנת לכלול מלוא הסעדים הכספיים בהתאם לחוות הדעת שצירפו התובעים לתצהיר, וזאת כדי לאפשר לנתבעת להתגונן בפני טענות התובעים בהקשר זה. על כן, על מנת לייעל את ההליכים, יפעלו הצדדים כדלקמן: התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן התואם את הרכיבים והסכומים המופיעים בתצהיר, וזאת תוך...הנתבעת תגיש תוך ... ככל שתטען הנתבעת טענות עובדתיות או משפטיות חדשות בכתב ההגנה המתוקן (השני) ובתצהיריה, יהיו רשאים התובעים להשלים את התייחסותם במסגרת החקירה הראשית או במסגרת תצהיר משלים.
לסיכום-
לאור כל האמור לעיל, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
סכום של 7,360 ₪ בגין פדיון ימי חופשה.
יתר רכיבי התביעה נדחו במלואם כן נדחות טענות הקיזוז של הנתבעת.
הוצאות ושכר טרחת עו"ד-
בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בכך שקבלנו חלק ניכר מרכיבי תביעת התובעים (אך לא את הרכיב הגבוה ביותר) ובהתחשב גם בתיקונים שביצעו התובעים בכתב התביעה שחייב את הנתבעת בהגשת כתבי כתבי הגנה מתוקנים וכן בשים לב לטענות הצדדים לענין "הוצאות לדוגמא", החלטנו לחייב את הנתבעת גם בסכומים הבאים:
סכום של 4,500 ₪ בגין הוצאות משפט.
