מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפחתת קצבת נכות עקב תאונה בדרכים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עוד נקבעה בעיניין אוקראינסקי, כי הדרך הראויה, מבחינת הנטלים המוטלים על הצדדים, במצבים רבים ושונים ובשים לב לחובות המוטלות על המעסיק מכוח חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר, הנה כזו: "המצב הראשון, כאשר בית הדין מתרשם כי המעסיק יצא ידי חובת חוק הודעה לעובד וכי האמור בהודעה משתקף בצורה נאותה בתלוש השכר (או שהמדובר בשינוי שאינו טעון על פי דין הודעה נפרדת). במצב כזה אזי קמה ההנחה כי התשלום בהתאם להודעה לעובד והפירוט בתלוש השכר מבטא את הסכמת הצדדים ...
בהתאם לאמור לעיל נבחן האם התובעים הוכיחו כי עיקר פרנסתם היה על המנוח? התובע, הצהיר בסעיף 30 לתצהירו, כי: "... מחדלה של הנתבעת הביא להפחתה ניכרת בגימלה שעתיד לקבל התלויים ו/או להמנעות חברת הביטוח בה הופרשו הכספים מלשלם פנסיית שאירים לתלויים. התלויים בתובע הנם ההורים האחים והאחיות, המנוח היה מבציע הפקדות לחשבון אחותו דימה ועוזר לה בלימודים, היה מפריש כארבעת אלפים בחודש להורים ונותן להם בשביל לעזור לאחים, התשלומים היו לצורך תשלום חשמל מים גז, כלכלת הבית, היות וכל משכורתו של זועבי משהור הנה כ- 3500 שהנה קצבת נכות מעבודה עקב תאונה קשה שארעה לו, סכום זה לא הספיק למשפחה להתקיים במיוחד ושתי אחיות המנוח לומדים באוניברסיטאות ושניים מהאחים שלו לומדים בבית הספר ואימו עקרת בית" כן הוסיף והצהיר בסעיף 46, כי "אני נשוי אבא לעוד חמישה ילדים חוץ מהמנוח, אישתי היה עקרת בית בכל הזמנים הרלוונטים לזמני עבודת המנוח אצל הנתבעת, אני הייתי מקבל קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי של נפגע עבודה בגובה 3007 ₪ ואישתי לא קיבלה כלום בהיותה עקרת בית. אנחנו היינו תלויים המנוח בני מוחמד, הקצבה לא יכלה לספק את הצרכים שלנו..." לאישוש טענותיו צירף התובע לתצהירו מיסמכי מל"ל בדבר נכותו וגובה הגימלה ובעניין אישתו, העתק מחשבוניות עבור הוצאות שוטפות ומסמכי בנק, שלטענתו, רואים בהם שהיה מפקיד מזומנים לחשבון (נספח ז').
...
בית הדין לאחר שקיבל תגובת התובעים לבקשה ואת תשובת הנתבעת לתגובה הורה בהחלטתו מיום 25.06.18, כך "מעיון בכתבי הטענות ובתצהיר התובעים, הרי שעולה כי התובעים כוללים בתצהירם סעד שלא כומת במסגרת כתב התביעה המתוקן. אומנם, התובעים ציינו בכתב התביעה המתוקן כי הם מבקשים פיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לטענתם בשל העובדה כי הנתבעת לא ביטחה את המנוח בביטוח פנסיוני, אולם התובעים לא כימתו סעד זה ולא הציגו חישוב כלשהו המלמד על הפיצוי הנדרש על ידם. על כן, אין מנוס אלא לתקן את כתב התביעה פעם נוספת וזאת על מנת לכלול מלוא הסעדים הכספיים בהתאם לחוות הדעת שצירפו התובעים לתצהיר, וזאת כדי לאפשר לנתבעת להתגונן בפני טענות התובעים בהקשר זה. על כן, על מנת לייעל את ההליכים, יפעלו הצדדים כדלקמן: התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן התואם את הרכיבים והסכומים המופיעים בתצהיר, וזאת תוך...הנתבעת תגיש תוך ... ככל שתטען הנתבעת טענות עובדתיות או משפטיות חדשות בכתב ההגנה המתוקן (השני) ובתצהיריה, יהיו רשאים התובעים להשלים את התייחסותם במסגרת החקירה הראשית או במסגרת תצהיר משלים.
לסיכום- לאור כל האמור לעיל, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סכום של 7,360 ₪ בגין פדיון ימי חופשה.
יתר רכיבי התביעה נדחו במלואם כן נדחות טענות הקיזוז של הנתבעת.
הוצאות ושכר טרחת עו"ד- בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בכך שקבלנו חלק ניכר מרכיבי תביעת התובעים (אך לא את הרכיב הגבוה ביותר) ובהתחשב גם בתיקונים שביצעו התובעים בכתב התביעה שחייב את הנתבעת בהגשת כתבי כתבי הגנה מתוקנים וכן בשים לב לטענות הצדדים לענין "הוצאות לדוגמא", החלטנו לחייב את הנתבעת גם בסכומים הבאים: סכום של 4,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

משכך, בסעיף 16 לפסק הדין נקבע כך: "נוכח כל האמור לעיל, מקובלת עלינו פרשנותו של המערער, ולפיה כל קצבת נכות בגין כל תאונת עבודה תחושב לפי שיעור הנכות שנקבע על ידי הועדה הרפואית ובסיס השכר שנקבע לגביה על ידי פקיד התביעות, בכפוף לתקרה שתחושב לפי קצבת הנכות שמשתלמת הייתה לאותו מבוטח ככל שנכותו הייתה בשיעור של 100% לפי בסיס השכר הגבוה ביותר שהוכר לגביו. נדגיש שוב, כי אין משמעות הדבר כי המבוטח יהא זכאי לקבלת התיקרה, אלא רק לכך שהקצבאות המשולמות לו (ותחושבנה לפי הכללים הרגילים הקבועים לכך בחוק) לא תחרוגנה ממנה.
ביום 20.5.19 נערך דיון במעמד הצדדים, ולאחריו ניתן פסק הדין, שכך נאמר בו: "במהלך הדיון בעירעור על ההחלטה שהתקיים לפנינו הודיע ב"כ המשיב כי הוא מסכים, נוכח הערות בית הדין כי קיימת על פני הדברים מחלוקת לגבי פרשנות פסק הדין ומשכך לא מתאים לידון בה במסגרת של הליך ביזיון, שהוא הליך מעין-פלילי, כי ההליך של בזיון בית משפט אינו ההליך המתאים לאכיפת פסק הדין, ועל כן אינו עומד על ההחלטה הקובעת תשלום 'הוצאות' בסך של 1,000 ₪ בגין כל יום עיכוב בתשלום הגימלה, ויפעל למימוש פסק הדין בדרכים אחרות.
בהתייחס ליתר התשלומים שכבר בוצעו – על הנתבע לערוך חשבון ולשלם לתובע את היתרה בהפחתת תשלום שנעשה ע"י הנתבע בסך כולל של 115,708 ₪ ביום 13.12.16".
...
ביום 13.2.2019, ומשלא ניתנה תגובת המוסד במועד, נתן בית הדין האזורי החלטה, ובה הורה למוסד "לקיים את פסק הדין מיום 23.10.17 לאלתר. אם לא יעשה כן, על כל עיכוב של יום בתשלום הגמלה, כאמור בפסק הדין, ישלם הנתבע לתובע 1,000 ₪". בעקבות בקשה לביטול החלטה זו שהגיש המוסד ניתנה ביום 17.3.19 החלטה נוספת בבקשה לביזיון בית משפט (להלן – ההחלטה בביזיון בית משפט) וכך נקבע בה (ההדגשה שלנו): "טענת הנתבע כי 'הגמלה משולמת לתובע לפי הגמלה המקסימלית בהתחשב בכך שהתובע נפגע לפני 1.1.95' היא טענה חדשה שלא נטענה במסגרת ההליך דנן (וגם לא בערעור שהוגש על ידו ולאחר מכן משך אותו) ואין הנתבע יכול כעת לעורר טענות חדשות שלא נטענו לעניין אופן חישוב הגמלה ולכן אין מקומה להישמע כעת. טענות הנתבע היו צריכות להישמע במסגרת ההליך דנן (טרם מתן פסק הדין) או על דרך הערעור. משעה שפסק הדין בתיק זה חלוט, יש לקיימו ככתבו וכלשונו.
הוא אינו יכול להיעשות בגדר פסיקתא, שאף אם היא מבהירה, היא עדיין אינה "חי הנושא את עצמו". מטעמים אלה אנו סבורים כי הנתיב הדיוני בו בחר המשיב –הגשת בקשה לפסיקתא – אינו מאפשר דיון בטענת המניעות שביקש להעלות, ומבלי שנחווה עמדה לגופה מעבר להערות לעיל.
משכך, אנו סבורים כי אין מנוס מביטולה המלא של הפסיקתא.
סוף דבר – מהטעמים שפרטנו לעיל דין הערעור להתקבל, וההחלטה מיום 30.7.19 – מבוטלת בכפוף להערה בסעיף 30 לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

השאלה שבית הדין נידרש אליה בפס"ד זה הנה האם יש להחזיר את עניינה של המערערת לאותה וועדה אשר ישבה בעיניינה ב-4/6/20 (בעיניין גמלת נכות מעבודה בגין תאונה שאירעה לה ב-20/3/18) או להעבירה לועדה חדשה בהרכב אחר.
ב"כ המערערת מפנה לפס"ד איזורי בת"א בעיניין ב"ל 1067-10 (ת"א) דבש אברהם – המוסד (מיום 2/3/11), שם הועבר עניינו של המערער לועדה בהרכב אחר מן הטעם ש:"קביעת אחוזי הנכות טרם שניתנה למבוטח היזדמנות להיתגונן בפני הפחתת אחוזי הנכות שנקבעו בועדה מדרג ראשון יש בה כדי לפגוע במבוטח.... אמנם דרך המלך הנה החזרת עניינו של המבוטח לאותה וועדה, ואם נפלה טעות בהחלטתה, יש לאפשר לה את תקונה, אך במקרה זה מדובר בפגיעה מהותית בזכות הטיעון של המבוטח". מנגד טוען ב"כ המשיב כי אין הצדקה להחזיר את עניינה של המערערת לועדה בהרכב אחר וכי ע"פ הפסיקה, דרך המלך הנה להחזיר לאותה וועדה על מנת שתתקן את פגמיה.
...
בנסיבות אלו, משאף יש צורך לדון מחדש בכל רכיבי הערר, וכי נפלו טעויות כבדות משקל בהחלטת הוועדה ברכיבים רבים, נראה לי לנכון - ואף אם לפנים משורת הדין - כי עניינה של המערערת יועבר לוועדה בהרכב אחר.
סוף דבר: הערעור מתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת, גב' חיון גלית, להחזר כספים שקוזזו על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע), מקצבאות שהתובעת היתה זכאית להם, עקב טענה בדבר טעות המוסד לביטוח לאומי ששילם לה גמלאות לפי שיעור של 24% אחוזי נכות, במשך מספר שנים הגם ששעור אחוזי הנכות שנקבעו הופחת על ידי הועדה הרפואית.
במסגרת ההליך הנוסף התובעת טענה כי הועדה בהחלטת 2017 טעתה בכך שלא קבעה לה נכות בברך ימין ובכך שנסמכה על החלטת 2014 ופירשה כי נקבע בה שאין קשר סיבתי בין התאונה לליקוי בברך ימין; המוסד טעה ופעל בחוסר תום לב בכך שהציג מצג לפיו שיעור הנכות שנקבע בהחלטת 2014 הנו 24% ושילם לה גמלאות לפי שיעור זה במשך שנים.
גם ביום 9.1.16 פנתה התובעת לנתבע לקבלת אישור על שיעור נכותה עקב התאונה, וגם אז אושר כי דרגת נכותה היציבה הנה 24%.
גם עיון בחקירתה הנגדית של גב' לבנה אדנגו מעלה כי הבהירה את החוב בהתאם למפורט במכתב שנשלח לתובעת: "לעניין מענק שהתובעת קיבלה, מענק שווה ל-43 גמלאות? ת.המענק זה 70 קיצבאות היה בשנים של 99-2000 ולא היה 43 כששונה הנושא. לגבי זקיפת מענק, כשבנאדם קיבל מענק בשנה מסויימת אחרי מספר שנים זכאי לקיצבה. הייתה היתחשבנות עם התיק שלו. ועכשיו מגיע לו כסף לכל החיים כל חודש. הנושא של המענק עושים איתו היתחשבנות דרך המערכת. מזינים את כל הסכומים וההחלטות ואז יוצא לנו כמה כסף אנו צריכים לנכות מאותה קצבה. כי אנו לא ממשיכים לשלם את הקצבה כאילו המענק לא השתלם. אנו בודקים לעיתים יש מצבים של זקיפת מענק ואנו שותלים חוב על חשבון מענק. ר' עמ' 6 שורות 30-35 ועמ' 7 שורות 1-7
...
עם זאת, בכל הנוגע לחוב א', לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת התובעת במלואן.
אשר על כן שוכנענו כי יש לקבל את התביעה, קרי על הנתבע להשיב לתובעת את הסכומים שקוזזו מגימלאותיה של כדין, שעה שלא קיבלנו את טענת הטעות של הנתבע נוכח המפורט לעיל ונוכח העובדה כי ועדה רפואית שנתכנסה בשל החלטת בית הדין הארצי קבעה כי יש קשר סיבתי בין הליקוי בברך ימין לתאונה.
משאלה פני הדברים – התביעה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

התובע גם לא פירט את כלי העבודה בהם השתמש, משך השמוש והתדירות, ולא הציג נתונים המעידים על הדרך בה ביצע את עבודתו, נתונים שכולם בידיעתו של התובע, ולכן לא ניתן לקבוע מהי שיטת העבודה הנהוגה, האם היא תקינה אם לאו ולא ניתן לקבוע מהם אמצעי הבטיחות והזהירות שהיה על המעבידה להנהיג (ת"א (עכו) 2367/05 אבו יונס עלי נ' מ.ס.י בע"מ).
חובת הקטנת הנזק דורשת מן הניזוק "לנקוט בכל הצעדים הסבירים להקטנת הנזק שניגרם לו עקב העוולה, והוא לא יהיה זכאי לפצוי עקב נזק שיכול היה למנוע על ידי נקיטת אמצעים כאלה. בע"א 252/86‏ ‎יצחק גולדפרב‎ ‎נ' כלל חברה לביטוח בע"מ 252 נאמר כי בבחינת סרובו של ניזוק לקבל טפול רפואי שהוצע לו יש להיתחשב במספר גורמים שיש בהם כדי להשפיע על סבירות היתנהגותו של הניזוק. גורמים אלה הם בעיקר מידת הסיכון שבניתוח, מידת הכאב והסבל הכרוכים בו ומידת ההצלחה שניתן לצפות לה. עוד נפסק כי כל עוד החלטה זו היא כנה מבחינה סובייקטיבית ומבוססת גם אובייקטיבית, אין 'להעניש את הניזוק בהפחתת הפצוי המגיע לו במומו (ע"א 4837/92‏ ‏"אליהו" חברה לביטוח‎ ‎נ' בורבה וערעור שכנגד).
משאין מחלוקת כי אילמלא פנה התובע לקבלת גמלת נכות כללית העולה על סכום הגימלה לה הוא היה זכאי בגין תאונת העבודה, הוא היה זכאי לתשלומים מהמל"ל בגין תאונת העבודה נשוא ענייננו, הרי הבחירה שלו בנכות כללית אינה גורעת מן הצורך לנכות מסכום הפיצויים שהנתבעת הייתה חבה בו את הגימלה שהתובע היה זכאי לה הנפגע מכוח היותו נפגע עבודה.
...
לפיכך, דין התביעה להידחות בהעדר אחריות.
גם במישור הנזק דין התביעה להידחות.
כך, שהתביעה נבלעת בתגמולי המל"ל. לאור האמור התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו