מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפחתת פיצוי מוסכם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לכך, אפתח ואציין כי במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעם התובע, טען התובע כי לזיקת ההנאה שווי כספי ניכר (ראו סעיף 18 לתצהירו), בסיכומיו לא חזר התובע על טענה זו, אלא שטען כי אין כל רלוואנטיות לשווי זיקת ההנאה, בעיקר הואיל ויש לדחות הטענה בעיניין הפחתת שיעור הפצוי המוסכם, משזו לא נטענה מפורשות במסגרת כתב ההגנה.
...
לאור כל האמור, אינני סבורה כי ההפקדה הראשונה אשר בוצעה על ידי הנתבעים, בוצעה כלאחר יד ותוך שהיו כשלים בהפקדה ומשכך, אינני סבורה כי האופן בו הפקידו הנתבעים את הבקשה לרישום זיקת ההנאה ביום 27/1/21 מהווה הפרת הסכם הפשרה.
בנסיבות אלו, אינני סבורה כי יש ממש בתביעה אשר הוגשה על ידי התובע לפיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבעים ובהתאמה לכך, הנני סבורה כי דין התביעה – דחייה.
סוף דבר; התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כך, "... טענה להפחתת פיצוי מוסכם אינה טענה משפטית גרידא, כי אם בראש ובראשונה טענה עובדתית, העוסקת בשאלה מה היה הנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה והאם נזק צפוי זה עומד ביחס סביר לפצוי המוסכם שנקבע על-ידי הצדדים; וכפי שכבר צוטט לעיל, "על הצד שהפר את החוזה ושמבקש להפחית בדיעבד את הפצוי המוסכם מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי לא מיתקיים כל יחס סביר בין הפצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה. על צד זה מוטל גם הנטל להביא ראיות להוכחת טענותיו"" (תא (ת"א) 15878-03-14 מיפעל הפיס נ' ארקד אחזקות בע"מ (29.3.2020)).
...
התובע הגיש ערר על החלטת העיריה לחייבו בדמי הארנונה אולם הערר נדחה.
דיון והכרעה שאלת היריבות בעניין הנתבע 2 לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 2.
על כן הטענה לא הוכחה ודינה להידחות.
וכן, "כאמור, המערערים לא עתרו בכתב הגנתם כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 15(א) ויורה על הפחתת הפיצוי המוסכם, וככלל, על צד הטוען כי יש מקום להפחתת הפיצוי מוסכם להעלות הטענה במפורש בכתבי טענותיו (ראו ע"א 630/84 בוקובזה נ' רוזוליו, פ"ד לט(2) 584 (1985); ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה [1982] בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ, פ"ד מז(2) 642 (1992)). מכאן, שבמצב הדברים הרגיל, כאשר בית המשפט מוצא כי יש מקום לפסוק פיצוי מוסכם, הרי שבהעדר טענה להפחתת הפיצוי המוסכם, התוצאה היא בינארית – אם ההסכם הופר ייפסק מלוא הפיצוי המוסכם, ואם ההסכם לא הופר – לא ייפסק פיצוי מוסכם." (ע"א 2161/11 דוד דרור נ' יוסף פרץ (5.2.2013)).
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עוד נפסק כי בית משפט יערוך מבחן דו שלבי, כדי לשקול אם יש מקום להתערב בהוראת הפצוי המוסכם: שלב ראשון - "בשלב הראשון על בית המשפט לבחון האם יש מקום להתערב בתוכן החוזה ולהפחית את סכום הפצוי, זאת ככל שלא קיים כל יחס סביר בין הפצוי המוסכם ובין הנזק שהיה צפוי בעת כריתת החוזה מההפרה (ע"א 18/89 ‎חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ‎ ‎נ' פרידמן, פ''ד מו(5) 257, 264 (1992) (להלן: "חשל").
...
ועוד בפרשת ממן - "..הגם שבסמכות בית המשפט להתערב בסכום הפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים, הרי שהתערבות זו תעשה במשורה ולאחר הפעלת שיקול דעת תוך מתן קדימות לעקרון חופש החוזים ומשקל ממשי להסכמות הצדדים. ההתערבות תיעשה במקרים חריגים שבהם עולה מההסכם כי הפיצוי המוסכם נקבע אך לשם הרתעה ולצורך 'הטלת קנס' על המפר, ללא יחס סביר לנזק הצפוי מההפרה, (עניין זאבי, בעמ' 25; עניין שיר משכנות וותיקים, בעמ' 47)". מן הכלל אל הפרט לא שוכנעתי שהפיצוי המוסכם סביר בנסיבות העניין ולו בדוחק וזאת כאשר בוחנים את סעיפי הפיצוי במצטבר (סעיפים 7(ה) להסכם הבלעדיות - פיצוי של 1% ממחיר העסקה ובנוסף סעיף 5(ב) סיפא – פיצוי מוסכם יומי של 100 ₪ ליום בגין כל יום של איחור) – פיצוי מצטבר של 45,400 ש"ח. בענייננו לא ניתן להתעלם מכך שהנתבעים קיבלו מראש הנחה משמעותית על תשלום דמי התיווך כך שבמקום חיוב בדמי תיווך של 2% ממחיר העסקה בתוספת מע"מ סוכם מראש, כי ידרשו לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 20,000 ₪ כולל מע"מ (17,000 ₪ + מע"מ ר' תוספת בכתב יד על הסכם הבלעדיות) וזאת מתוך שווי שיווק של כ-2.6 מיליון ₪, משמע שיעור דמי התיווך הועמד מראש רק על כ-0.8% משווי העסקה (גם אם יגזרו דמי התיווך מסכום המכירה בפועל 2.42 מיליון ₪), כלומר פחות מ-1% דמי תיווך, ובמילים אחרות פחות מחצית מדמי התיווך המקובלים כפי שגם הופיעו בהסכם בכתב.
בנוסף, לא שוכנעתי כי הנתבעים בכוונה דחו את מועד חתימת העסקה כדי להתחמק מתשלום דמי התיווך, אלא אכן סברו בתום לב כי אינם חייבים בתשלום זה, אך אין בכך כדי לפטור אותם מתשלום הפיצוי המוסכם משהופר ההסכם ולא שולמו דמי התיווך במועד.
התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 20,000 ₪ - דמי תיווך (סכום הכולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.04.21 (מועד הגשת התביעה) ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו