מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפחתת עונשו של חבר בארגון טרור

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

נימוקי העירעור ותשובת המשיבה המערער טוען בערעורו נגד חומרת עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, אשר לטענתו חריג באופן קצוני ביותר, ומבקש הפחתה משמעותית בעונשו.
המשיבה מדגישה כי פעילותו וחברותו של המערער באירגון הטרור לא נפסקה, הגם שבעת הצטרפותו לאירגון היה קטין, ועומדת על כך שגזר דינו של בית המשפט המחוזי מביא לידי ביטוי את כל שקולי הענישה הרלוואנטיים למקרה.
...
כאמור, לא מצאנו כי באיזון שערך בית המשפט המחוזי בין שיקולים אלו נפל פגם שיצדיק התערבות במסקנתו.
אשר על כן, דין הערעור להידחות.
סוף דבר, הערעור נדחה.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ועוד נאמר - "סבורני כי היום - וכלפי עבירות כמו זאת הנידונה - יש לנקוט את הגישה המחמירה, לאמור גישה הרואה בעונש המירבי את נקודת מוצא וממנו מפחיתים, לפי נסיבות המקרה, את נסיבותיו האישיות של העבריין, תדירותה או נדירותה של העבירה, הרתעת עבריינים בכוח ועוצמת הסלידה השאט הנפש של החברה. בבואנו לשקול את משקלם היחסי של כל אחד מאלה יש לייחס משקל כבד במיוחד להרתעה ולעוצמת הסלידה של החברה. בשוותנו לנגד עינינו שיקולים אלה המסקנה היא כי עונש המאסר שנגזר על המשיב בבית המשפט המחוזי אינו מבטא את רמת הענישה ההולמת, ויש להעמיד את העונש על מכונו הראוי. עם זאת אין אנו מתעלמים ממדיניותנו שלא למצות כערכאת ערעור את מלוא העונש.
ומכאן לנדבך האחרון בעת קביעת מיתחם הענישה, כלומר לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40 ט לחוק העונשין, ובהנתן שאין מדובר ברשימה סגורה; במקרה דנן לא מדובר בתכנון מוקדם של אנשים שחברו לפגיעה ביחד ולא מדובר במי שהוכח כי היא מהוה חלק מארגון טירור.
אין בפנינו מסד עובדתי התומך בכך שהנאשמת חברה באירגון טירור מסוים, או נימנתה על חבריו.
...
נוכח גל הטרור האחרון, מצא בית המשפט ליתן משקל שולי יחסית לנסיבות האישיות (ובכלל זה הפגיעה הקשה שנגרמה לנאשמת עצמה) ומשקל בכורה לשיקולי הגמול.
לעמדה זו ניתן לתת ביטוי בהחמרה דומה, גם במקרה בו מורשע נאשם בעבירה על הוראות חוק הטרור וזאת אף כאשר כתב האישום הוגש מלכתחילה בגין עבירה שהיא פחותה מניסיון רצח, אך ביסודותיה הפיזיים, היא מגלמת מעשה דומה (ר' לדוגמא לעיל את גזר דיננו בתפ"ח 8343-11-16).
בעת גזירת הדין הובא בחשבון כל האמור לעיל; מבלי למעט מהאמור - הובא בחשבון כי בסופו של יום הפגיעה שנגרמה לא הייתה קשה, גם אם בדרך נס. אף שהנאשמת כיוונה למעשה טרור ואף ביצעה מעשה שכזה, לא מדובר במעשה שנעשה בתכנון עם אחרים אלא באופן אינדיבידואלי.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במסגרת האישום השלישי, הורשע הנאשם בעבירות של חברות באירגון טירור, לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טירור, תש"ח-1948 (5 שנים); עבירות בנשק (החזקת נשק), לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין (העונש המרבי: 7 שנים) ואימונים צבאיים אסורים, לפי סעיף 143(ב) לחוק (העונש המרבי: 3 שנים).
בעיניין ע"פ 7403/07 נג'אר נ' מדינת ישראל (30/3/2008) הפחית בית המשפט העליון מעונשו של מערער שהורשע בעבירות של ניסיון רצח ומסירת ידיעה לאויב העלולה לפגוע בבטחון המדינה.
בהקשר זה יאמר כי אמנם ניתן היה לגזור על הנאשם ביחס לעבירות אותן ביצע בתקופת קטינותו מאסר מיצטבר לעבירות מושא האישומים 6 עד 8 אולם, בסופו של יום, לא ניתן להיתעלם מכך שהנאשם נותן היום את הדין על מכלול של עבירות שהגם שהסלימו בתקופת בגרותו של הנאשם, הן בעלות אופי של פרשה עבריינית אחת, שביטוייה הספציפיים היו לפי המטלות שהממונים על הנאשם באירגון הטרור הטילו עליו, וראוי כי העונש שיוטל על הנאשם ישקף את המכלול ולא יגזר תוך נתוק מלאכותי של מעשה האחד מן האחר, ומשכך אציע לחברי להעמיד את עונשו הכולל של הנאשם בגין כל העבירות אותן ביצע על תקופת מאסר כוללת של 20 שנים.
...
בסופו של דבר, המטען לא הופעל כיוון שחיילי צה"ל לא הגיעו למקום.
בית המשפט העליון ציין כי "אין ספק כי מדובר בעונש חמור, שהוטל על איש צעיר. עם זאת... האירועים בהם היה מעורב המערער למרבה המזל לא הסתיימו בתוצאה קטלנית, אך הפוטנציאל הקטלני הטמון בהן הוא רב. אילו היה זממו של המערער עולה בידו, חלילה, ואפילו פעם אחת – היה נדון למאסר עולם...פוטנציאל הפגיעה באדם וברכוש מירי טילים כזה הוא קשה לתיאור. על כן במקרה נדיר בו ניתן לשפוט בישראל מי שנוטל חלק בפעילות כזו, אין מנוס אלא לנקוט ביד קשה למען יצא הקול כי יש מחיר כבד למעשים כאלה. המערער גילה נחישות רבה בפעולותיו, כפי שתואר בהרחבה – ולא ראינו אפשרות להקל בעונשו, אף שמדובר בעונש כבד". בעניין תפ"ח 1051/06 מדינת ישראל נ' עזאם אימץ בית המשפט את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים והשית עונש של 20 שנות מאסר על נאשם שירה יחד עם אחרים טיל לעבר מדינת ישראל והורשע בביצוע עבירה של ניסיון לרצח, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, ארבע עבירות בנשק ועבירה של הסתננות.
סוף דבר לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, עוצמתה הגבוהה של הפגיעה באותם ערכים, מדיניות הענישה הראויה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אציע לחבריי להעמיד את מתחם העונש ההולם ביחס לכל העבירות אותן עבר הנאשם כבגיר, כנע בין 15 לבין 21 שנות מאסר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתחילת שנת 2022 הישתתף הנאשם במצעד במסגרת הלוויה של יאמן ג'סאן - קטין שנהרג מאש צה"ל, בעודו לובש מדים צבאיים ועליהם סממני החזית הדמוקרטית וכשהוא מחזיק רובה חרוזים מסוג 16M. במעשיו המתוארים היה הנאשם חבר באירגון טירור, נטל חלק בפעילות האירגון וביצע פעולות במטרה לקדם פעילותו.
בית המשפט העליון הפחית את עונש המאסר בפועל וגזר על הנאשם 25 חודשי מאסר בפועל.
אשר לשיקולי אחידות הענישה, בעיניין האישום השני הפנה ב"כ הנאשם לגזר דינו של מעורב אחר בפרשה: · בת"פ (שלום י-ם) 4339-06-22 מדינת ישראל נ' עורייב אבו ח'דיר (פורסם במאגרים 26.03.2023) – הנאשם 1 הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חברות פעילה באירגון טירור, לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, הישתתפות בהתפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1)+(2)+(3) בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין (מספר עבירות), ומעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.
...
לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובעת את מתחמי העונש ההולם, במקרה דנא, כדלקמן: באישום הראשון – בין 6 חודשי מאסר בפועל ל- 20 חודשי מאסר בפועל.
בהתאם, אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של שמונה שנות מאסר, מאסר מותנה, וקנס.
סוף דבר נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הנאשם זוכה באישום זה מעבירה של סיוע לאויב במלחמתו בישראל , עבירה לפי סעיף 99 לחוק העונשין והורשע בעבירות של חברות באירגון טירור לפי סעיף 22 (ב) לחוק המאבק בטרורומסירת ידיעה לאויב לפי סעיף 111 (חלופה שלישית) לחוק העונשין שהעונש המקסימלי הקבוע בחוק בגינה הוא מאסר עולם.
הוא נישאל על ידי ב"כ הנאשם האם חקר את רימה סלמאן והשיב "הצטרפתי לצוות החקירה. אלו תדפיסים ויש פה המון חומר, אני לא יכול לרדת לרזולוציה. אלה סכומים שמראים את התשלומים שלהם על הפרויקטים". אין המדובר במחדל חקירה כטענת ב"כ הנאשם, וודאי לא כזה המצדיק הפחתה בעונשו של הנאשם, שכן מטבע הדברים, בכל הליך משפטי יש אילוצים שנובעים מסיבות שונות, לרבות העדר משאבים וכוח אדם בלתי מוגבלים.
בית המשפט המחוזי גזר עליו 7 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים ובית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו הדגיש את פעילותו האקטיבית של המערער בבצוע המעשים וציין כי: "מדינת ישראל נאבקה ונאבקת בטרור מעזה, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, גם אם לא היה המערער חבר בעצמו באירגון טירור, פעולתו בתמיכה בטרור לא היתה שולית. בית המשפט הפנה לע"פ 9428/08 אלנג'אר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) בעיניין תרומתם של חופרי מינהרות לפגיעה בביטחון ישראלי והחומרה בה יש לראותה. לכך מתוספת מסירת ידיעות. מודיעין הוא נשק, הוא מקור להפעלת כוח; מסירתו יש בה סיכון לחיי אדם, אם חיילי צה"ל ואם החשודים בשיתוף פעולה. גם אם פרנסתו של המערער אינה מצויה, ונזקק לכסף, אין הדבר מסביר את היתנהגותו, ואין לקבל כי יתמקח על רווחיו על חשבון סיכונם של חיי אדם מידי אירגוני טירור". נסיבותיו של המקרה שבפנינו חמורות יותר מהמקרה לעיל.
...
סעיף 40ז לחוק העונשין קובע: "מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם". כאשר עסקינן בעבירות נגד ביטחון המדינה קבע בית המשפט העליון כי שיקול של הרתעת הרבים הוא שיקול משמעותי בגזירת עונשו של נאשם.
אנו מודעים לכך שמצב זה גרם לסרבול ההליך והקשה על בית המשפט, הצדדים ובייחוד על ההגנה בניהול התיק, אך יחד עם זאת, לטעמנו לא היה בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם ואף נעתרנו לבקשות רבות של ב"כ הנאשם לדחיות בניהול הגנת הנאשם, שהיתה ארוכה עד מאוד ואפשרנו זאת על מנת לתת לנאשם "את יומו בבית המשפט" גם אם הדבר חייב דחיות וישיבות רבות.
סוף דבר: לאור המקובץ, אנו משיתים על הנאשם עונשים כלהלן: 12 שנות מאסר בפועל, בניכויי ימי מעצרו בתיק זה. 18 חודשי מאסר על תנאי, אם יעבור, תוך 3 שנים מיום שחרורו, עבירה מהעבירות שבהן הורשע בתיק זה. בנסיבות העניין, לאור תקופת המאסר המשמעותית שהושתה ובעיקר בשל העובדה שלא הוכח שלנאשם היתה טובת הנאה כלכלית אישית כתוצאה מביצוע העבירות, החלטנו להימנע מהשתת קנס.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו