המסמכים שהוגשו בדיונים האחרונים ובמסגרת הראיות לעונש כוללים בעיקר תלונות ובעיות רפואיות מפי הנאשם.
עוד נוסיף, בתמצית, כי מעבר להיתנהגות המחפירה בדיון האמור, מקריאת פסק דינה של הנשיאה, הדוחה את ערעור הפסלות, למדנו כי הנאשם הגדיל לעשות והעלה במסגרת העירעור טענות חסרות כל בסיס, ככל הנראה מתוך ניסיון להצדיק את טענת הפסלות חסרת הבסיס שהעלה.
לפיכך אף אין מקום לשקילת הפחתת עונשו לנוכח הסרת המחדל הנובע מעבירת המס שעניינה העלמת תקבולים בסך 600,000 ₪ לפחות.
...
עם זאת, מקובלת עליי עמדת המאשימה כי מאחר שכל אחת מהעבירות מבוססת על מסכת עובדתית שונה, יהיה זה נכון לקבוע שלושה מתחמי ענישה נפרדים, אף אם בעת קביעת העונש, תיקבע חפיפה מסוימת בין המתחמים.
הערעור נדחה (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 28691-11-17 מיום 18.3.2018); (4) ת"פ (שלום ירושלים) 11468-10-15 מדינת ישראל נ' חמורי (7.1.2019) – הרשעה על-פי הודאה במספר עבירות מרמה והפרת אמונים.
"כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ע"פ 27/17 בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017), כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם).
