מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפחתת מזונות במשמורת משותפת

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2017 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

במקרה של משמורת משותפת בהם האב נשא באופן ישיר בחלק ממזונות הקטינים וזאת בזמנים שבהם הם מצויים במשמורתו, הופחתו דמי המזונות ב־25% על ידי כב' השופטת יעל וילנר מביהמ"ש המחוזי בחיפה (בע"מ מחוזי חיפה 318/05 מיום 30.1.06), שכתבה בסעיף 15 לפסק הדין: "ככלל, בשים לב לאמור לעיל, ולמכלול השיקולים הרלבנטים אותם יש לשקול במקרים אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעיניין, נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ־ 25% מסכום המזונות שהאב היה מחויב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.
...
במקרה של משמורת משותפת בהם האב נשא באופן ישיר בחלק ממזונות הקטינים וזאת בזמנים שבהם הם מצויים במשמורתו, הופחתו דמי המזונות ב־25% על ידי כב' השופטת יעל וילנר מביהמ"ש המחוזי בחיפה (בע"מ מחוזי חיפה 318/05 מיום 30.1.06), שכתבה בסעיף 15 לפסק הדין: "ככלל, בשים לב לאמור לעיל, ולמכלול השיקולים הרלבנטים אותם יש לשקול במקרים אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ־ 25% מסכום המזונות שהאב היה מחויב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.
לכל האמור לעיל יש משמעות כלכלית וכשבאים לדון בגובה מזונות יש להביא בחשבון גם נתונים אלו, לדעת בית הדין, אין ספק שבבואנו לחייב מזונות ולקבוע מה גובה דמי המזונות שיש לשלם, בעת קיום משמורת משותפת, יש לבדוק ולבחון היטב האם מתקיימים בין ההורים פערים כלכליים משמעותיים, שאם נחייב צד זה יפגע הצד השני, משכך, יש לאזן את גודל החיוב של דמי המזונות בתוספת ההשתכרות בזהירות רבה, וזאת כדי למנוע כל פגיעה בטובתם וברווחתם של הקטינים, אין ספק שהאב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים, אבל בבואנו לחייב בדמי מזונות יש להביא בחשבון את ההוצאות שמוציא האב כאשר הילדים נמצאים אצלו במחצית הזמן ובזמנים שווים כפי שהם אצל האם, בכלכלת הילדים ביגוד, בילויים והוצאות המדור, כל זמן שאכן האב נושא הן בכלכלת ילדיו והן בצרכים הרגשיים והפיזיים, ואין הילדים מוזנחים ומוטלים ברחובות ואינו מתאכזר לילדיו כלשון תקנת הרבנות, יש לראות בזאת כחלק מתשלום המזונות שהיה אמור לשלם עבור ילדיו לאם בלא משמורת משותפת.
לסיכום נראה לומר שבילדים גדולים הנמצאים במשמורת משותפת אמיתית חיוב המזונות של האב אינו מדין חיוב המזונות הבסיסי אלא מדין צדקה, ומשכך, יש להביא בחשבון מספר גורמים כאשר באים לחשב את סך המזונות המוטלות על האב מדין צדקה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נקבע כי הפחתת גובה מזונות בשל משמורת משותפת נעשית במקרים שבהם חישוב צרכי הילדים נעשה באופן כללי ועל כן לא היה מקום להפחתה במקרה הפרטני שבו חישוב צרכי הילדים נעשה ביחס לתקופת שהותם אצל המשיבה בלבד, וזאת בשים לב לפערי ההישתכרות המשמעותיים בין הצדדים.
...
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

עמדו על כך גם הקר והלפרין-קדרי: "עצם ההצמדה של סכום המזונות ל'ימי הורות' עלולה להוות תמריץ לאב להתעקש על לינת הילדים בביתו לפחות חמישה לילות בשבועיים [הדברים נאמרו בהתייחס להמלצות ועדת שיפמן ובשים לב לכך שזהו המינימום שנקבע על ידה כתנאי להפחתת מזונות במשמורת פיזית משותפת – ע' פ'], גם אם הסדר זה אינו לטובת הילדים – למשל, בגין פגיעה בקשר עם ההורה המטפל העקרי, בגין ריחוק גאוגרפי בין בתי ההורים או בגין סדר-יום של האב שיצריך הפקדה של הטיפול בילדים בידי גורם שלישי" (הקר והלפרין-קדרי, בעמ' 159).
...
תאריך הישיבה: ו' בכסלו התשע"ז (6.12.2016) בשם המבקש בבע"ם 919/15: עו"ד מאיה רוטנברג; עו"ד זרח רוזנבלום בשם המבקש בבע"ם 1709/15: עו"ד אמיר שי בשם המשיבים בבע"ם 919/15: עו"ד שלום כהן; עו"ד אנה רובינזון (גורביץ') בשם המשיבים בבע"ם 1709/15: עו"ד זאב הבר בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד רות גורדין פסק-דין השופט ע' פוגלמן: כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו, שלגבי שתיהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בהן כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
זאת, מטעמיה כפי שפורטו בחוות דעתה, ובפרט משום שסבורני כי אכן יהיה בפתרון זה כדי להגביר ודאות לגבי אופן נשיאת הנטל הכלכלי בין הצדדים להליך הגירושין ולצמצם את נקודות החיכוך שבין הצדדים להליך זה. משום כך, כפי שעמדה חברתי, יש יסוד להניח כי יופחת הצורך לחזור תדיר להתדיינויות משפטיות, אשר כידוע הליכי הגירושין רווים בהן גם כך. לנוכח טיבם וטבעם של הליכים אלה, אני סבור בדומה לחברתי, כי פתרון של "קיזוז רעיוני" הינו פחות ישים בחיי המעשה.
חברי השופט ע' פוגלמן נכון להצטרף אל המסקנה המעשית של חברתי השופטת ד' ברק-ארז במובן זה שהכלל המוצע על-ידה בפסקה 61 לחוות דעתה, יהווה ברירת מחדל במקרה טיפוסי של משמורת פיזית משותפת אשר ניתן לסטות ממנה, בציינו כי כלל זה משקף יישום ראוי של העקרונות שעליהם עמד בחוות דעתו, אך הוא מדגיש כי יהא על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל בהקשר זה את שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לעמדתו זו של חברי השופט פוגלמן אני מצטרפת משום שיש בה כדי לכנס את ההכרעה שאליה הגענו פה-אחד בסוגיה הנורמטיבית לכלל מסקנה מעשית-יישומית סדורה אשר על פיה יוכלו הערכאות הדיוניות לפסוק ולהכריע בסוגיית מזונות ילדים בגילאי 15-6 תחת משמורת משותפת המובאת תדיר לפתחן.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני אשקלון נפסק כדקלמן:

הפחתת מזונות בעיניין הפחתת סכום המזונות בשל המשמורת המשותפת, בית הדין החליט בעבר שהוא ידון בזה כאשר ייקבע סופית שהמשמורת היא אכן משותפת, והיא תוחל רטרואקטיבית מהיום שבו החלה תקופת הניסיון למשמורת משותפת.
...
מה שכתב הטור אה"ע סי' עא שהזן את ילדיו הקטנים מקיים מצוות צדקה הוא לשיטתו, שמסקנת הגמ' בכתובות דף מט ע"ב היא שליתא לתקנת אושא, והיא לא נפסקה בסופו של דבר, אך הרמב"ם הרי סובר שאיתא לתקנת אושא כאמור לעיל, וכן פסק השו"ע אה"ע סי' עא. לפיכך ברור שגם אם נקבל את הפרשנות הנ"ל לתקנת הרבנות הראשית נצטרך לומר שלפחות עד גיל מצוות חייב האב לזון שלא מדין צדקה, והרבנות הראשית חידשה בתקנתה שלא מסתפקים בהכלמתו אם אינו זן, אלא כופים אותו לזון.
סוף דבר לענ"ד פסק הדין בבע"מ 919/15 המשווה את האב ואת האם בחיוב מזונות הקטינים לוקה בכמה משגים: סמכו על פוסקים הסוברים שתקנת הרבנות הראשית הינה מדין צדקה בעוד שמלשון התקנה מוכח לא כך, וגם דעת הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף אינה מוכחת כשיטה זו, מלבד הקושיות שיש על שיטת הגר"ע יוסף כאמור לעיל.
בנוסף אני סבור שבדרך כלל בפסיקת מזונות המקובלת כבר מוטל חלק מהמזונות על האם, שכן הסכומים המקובלים בפסיקה נמוכים יותר מאשר נתוני הלמ"ס לגבי הוצאות ילד במשפחה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

27 :( תביעת האב למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שויונית (תלה"מ 44440-11-17 בעניינינו, הקביעה כי הסכם הגירושין שריר ותקף, אינה סוף פסוק שכן האב הגיש תביעה להפחתת מזונות בעילה של שינוי נסיבות מהותי, כאשר השינוי מתייחס הן לשינוי מהותי בזמני השהות והן לשינוי במצבו הכלכלי.
...
בנסיבות אלה, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק למשך 60 ימים.
אני סבורה, כי אין במעברה של הבת ש' בכדי להשפיע באופן רוחבי על כל חיובי המזונות שנקבעו בהסכם.
סוף דבר: אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה לאכיפת הסכם הגירושין – מתקבלת, בכפוף לכך כי לאור מעברה של הבת ש' לבית האב, יבוטל חיובו של האב בדמי המזונות המשולמים בגינה החל מיום מעברה לבית האב ( 26.7.18 ) כך שעל האב לשלם לידי האם עבור מזונותיהם השוטפים של שני הקטינים ר' וב' בלבד סך של 6,670 ₪ כולל מדור, בצירוף מחצית הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך חריגות, כמפורט בהסכם הגירושין.
התביעה להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו