מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפחתת חיוב בהוצאות אישיות למעצר בצרפת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 979-04-13 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' זכריה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת כרמית בן אליעזר תובעת מועצה מקומית מזכרת בתיה ע"י ב"כ עו"ד אילני נתבעים 1.מזל זכריה 2.ציון לביא זכריה ע"י ב"כ עו"ד צרפתי מטעם הסיוע המשפטי פסק דין
נכס מספר 3090200 בגינו קיימים חובות ארנונה, שמירה, היטל בצורת והוצאות אכיפה, בגין השנים 2005-2012, שהחוב בגינם, נכון ליום הגשת התביעה, עמד על סך של 74,400 ₪.
לתצהיר עדותו הראשית של מר לבב צורף תדפיס החוב ממחשבי המועצה, ובו מפורטים, ביחס לכל אחד מסוגי החובות (קרן קרב; ביטוח תאונות אישיות; ביוב; מים; ארנונה; שמירה; אכיפה מנהלית), הסכומים שהצטברו בגינו לאורך השנים, בנכוי התשלומים ששולמו על חשבונו לאורך השנים.
מר לבב עמד על כך, שכל התשלומים ששולמו ע"י הנתבעים הופחתו מן החוב, תוך פיצול כל תשלום לרכיבי החוב, כך שלא ניתן לראות כל סכום ששולם ע"י הנתבעים כסכום אחד שנזקף לזכותם (ראו הסברו עמ' 15 לפרוטוקול ש' 5-9).
גם אם ניתן היה לקבל את עמדת המועצה, אשר לא צרפה לראיותיה את המסמכים אשר יצרו את החוב, והסתפקה בתדפיס החוב כמופיע בספרי המועצה, הרי שברור שכאשר עולה תהייה קונקרטית לגבי נתון המופיע בתדפיס חוב זה, שהנו חריג על רקע החיובים השוטפים ושלא ניתן לו כל הסבר – הרי שהיה על המועצה להתכבד ולפרט מהו מקורו של אותו חיוב, ולצרף את האסמכתא לחיובו.
בנסיבות אלו, אילו היה צורך להדרש לשאלת ההתיישנות, נראה כי היה מקום לקבוע כי מרוץ ההתיישנות לגבי חובם של הנתבעים לא נעצר, ולפיכך התביעה – ככל שהיא נוגעת לחובות שהצטברו עד שנת 2006 כולל – היתיישנה.
...
לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך להיזקק לטענות נוספות שהועלו ע"י הנתבעים, לרבות טענות ההתיישנות והשיהוי.
למעלה מן הצורך אציין, כי מצאתי ממש גם בטענות הנתבעים כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות בכל הנוגע לחובות שנוצרו למעלה משבע שנים קודם להגשתה.
סוף דבר אני דוחה את התביעה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

]א. בקשה לעיכוב ביצועו של רכיב הפיצויים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ת' כתילי והשופטים א' קולה ו-ד' צרפתי) מיום 29.4.13 בתפ"ח 40270-06-10, בגדריו נגזרו על המבקש מאסר עולם (בנכוי ימי מעצרו מיום 22.5.10), חמש שנות מאסר בפועל (מהן שלוש שנים בחופף ושנתיים במצטבר למאסר העולם), עשרים וארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, חילוט רכב ופצוי לאלמנת המנוח ושלושת ילדיו בסך 20,000 ש"ח לכל אחד ובסך הכל 80,000 ש"ח. ברקע הבקשה פרשה שעניינה, בין היתר, בעבירות רצח, קשירת קשר לבצוע פשע, נשק וגניבה, וזאת על רקע אידיאולוגי מוסלמי קצוני.
לחלופין נתבקשה הנחיה למרכז הקנסות לשם פריסה או הפחתה של התשלום לעת הזאת.
קרבנות העבירה, בבואם לגבות בדרך רגילה בהוצאה לפועל פיצוי שנקבע מן הנאשם, אינם יכולים לצפות במקרים רבים לגן של ורדים, מעבר לעצם התחושה הקשה של היריבות האזרחית הכפויה עם מי שגרם להם נזק, לעתים אף רצח, כמו בעניינינו.
סעיף 5ב לחוק, שהוסף בתשס"ג, קובע (ס"ק (א)) כי "מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או מקצתו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחיה של התשלום כאמור". בהצעת החוק (הצעות חוק הממשלה תשס"ג 465, 472) הוסבר כי מטרת הסעיף היא – בין השאר – "ליתן מענה לקשיים אשר יכולים להתעורר בתהליך הגביה". על פניו, הוא בנוי למקרים כגון ענייננו.
...
בלא שאטע מסמרות, משוכת הערעור גבוהה; ואשר למאזן הנוחות, מונח קשה בהתחשב במאטריית הרצח בה עסקינן, לא שוכנעתי כי אין בידי המבקש להשיג כספים כלשהם, אף שמצב המשפחה ככל הנראה אינו משופר.
איני נעתר איפוא לבקשה, למעט דחיה בת 15 יום (בכפוף לאמור להלן) כדי לאפשר לסניגורית לפנות למרכז לגביית קנסות, וככל שתיעשה פניה כזו, יעוכב הביצוע עד להכרעת המרכז, שאני מקוה, בשל צרכי משפחת המנוח, כי תיעשה במהרה.
בנתון לכך איני נעתר לבקשה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

שרות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, בנוסף שרות המבחן חזר על הערכתו כי טפול עשוי להפחית את הסיכון להישנות מעשים דומים בעתיד.
המבקש תקף את המתלונן עמו היה סיכסוך כספי, ראשית בדחיפות, ובהמשך לאחר שהשנים הופרדו על ידי אחרים, והמבקש עזב את מקום הארוע לכיוון ביתו, חזר ותקף את המתלונן וניסה לידקור אותו בסכין באורך 40-30 ס"מ. המתלונן ניסה להגן על עצמו בידיו, ואצבעו נחתכה באופן שחייב, כעבור מספר שבועות, ניתוח לאיחויה.
מישפחת הנאשם פיצתה את המתלונן ושילמה לו את ההוצאות הרפואיות שנגרמו.
הנאשם ביצע את העבירות כשהוא תחת השפעת סמים וסבל מפגיעה בראש שגרמה להפרעה פסיכיאטרית הגורמת להפרעות היתנהגות או הפרעות אישיות.
בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו ומאסר על תנאי.
...
לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.
החלטתי כי ראוי במקרה זה להציב את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם שקבעתי, ולגזור עליו מאסר קצר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות יחד עם צו מבחן, במסגרתו יוכל הנאשם להמשיך בהליך הטיפולי ולהיתרם ממנו.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

בעיניין זה הביאה הפרקליטה, לשם השוואה והמחשה, דוגמות נוספות לשעור ההישתתפות של המדינה ורשויות מקומיות במימון הוצאות המשפט של נבחרי ועובדי ציבור בגין זכוי במשפט פלילי: ראש עריית חיפה, שכאמור, שולם לו הסכום הגבוה ביותר שאושר אי-פעם (זולת כמובן הסכום שאשרה המועצה כהחזר הוצאות משפט למהנדס העיר), בסך 270,000 ש"ח (שהם כ80,000- דולר כולל מע"מ); אברהם צרפתי, המשנה לנציב מס הכנסה - סך 116,440 ש"ח; יעקב רז, תת-ניצב במישטרה - סך 12,450 ש"ח; עם זאת, עמדתה הייתה כי בנסיבות המקרה אין על בית-משפט זה להתערב בהחלטת השר.
בשנת 1979, כאשר נבחר רשות מקומית עתר לחייב את הרשות להחזר שכר הטירחה ששילם לעורך דינו עבור הליך פלילי שניפתח נגדו בשל מעשה שעשה במילוי תפקידו, נפסק, ברוב דיעות, כי כל עוד לא נקבעו בחוק או על-פיו כללים המסמיכים רשות לשלם הוצאות משפטיות, אין על הרשות לשאת בתשלום אשר מן הדין אינו חל עליה.
על-פי התעריף, שעודכן לאחרונה בספטמבר 1996, התשלום המרבי עבור לימוד תיק המתנהל בבית-משפט השלום, הכנתו והופעה בישיבה ראשונה הוא 1,800 ש"ח, ועבור כל ישיבה נוספת בבית-משפט השלום - 365 ש"ח. התשלום המרבי עבור לימוד תיק המתנהל בבית-המשפט המחוזי או בבית-המשפט העליון, הכנתו והופעה בישיבה ראשונה הוא 3,600 ש"ח. התשלום המרבי עבור הופעה בכל ישיבה נוספת על הישיבה הראשונה בבית-המשפט המחוזי הוא 725 ש"ח, ואילו התשלום המרבי עבור הופעה בבית-המשפט העליון בכל ישיבה נוספת הוא 1,135 ש"ח. אמות-המידה להחזר הוצאות המשפט הנוהל, בצד קביעת קני מידה שוויוניים - התלויים בעיניין ולא באישיות של מבקש החזר ההוצאות - מבקש לאזן לעניין גובה התשלום בין אינטרסים שונים.
כך, למשל, סעיף 80 (א) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, מסמיך את בית-המשפט לצוות, אם ראה שלא היה יסוד לאשמה או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, כי אוצר המדינה ישלם לנאשם את הוצאות הגנתו ופצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב1982-.
בהיתחשב בגובה הסכומים שבהם מדובר, חשש זה מצדיק כשלעצמו הפחתה משמעותית הרבה יותר מן ההישתתפות בשכר הטירחה של משרד זה. בהפחתה של 20% - שתוצאתה הישתתפות בשיעור של 160,000 דולר בתוספת מע"מ - אין די. אי-קיום חוות-הדעת של היועץ המשפטי לממשלה יש מקום להעיר אף על העובדה ששר הפנים נימנע מלקיים באופן מהותי את חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה רשאי השר לאשר חלק הנמוך "במידה משמעותית" מן ההוצאות שהתבקשו.
...
על-פי הנוהל של הוועדה לעזרה משפטית, שיעור השתתפות המדינה בהוצאות הסניגוריה יהיה כמפורט בתעריף שקבעה ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק - הוא התעריף שאומץ גם בנוהל מימון הוצאות המשפט של נבחרי רשויות מקומיות - ורק במקרים מיוחדים תהא הוועדה רשאית להוסיף על אותם סכומים, מטעמים שיפורטו וינומקו בהחלטתה.
כדברי השופט שמגר בבג"צ 156/75 דקה נ' שר התחבורה, פ"ד ל(2) 95, 105: יכול שיימצאו נסיבות בהן לא נשקל על ידי הרשות המיניסטריאלית שיקול זר, והובאו בחשבון אך ורק שיקולים שהם רלוונטיים לעניין, אולם לשיקולים הרלוונטיים השונים יוחס משקל בפרופורציה כה מעוותת בינם לבין עצמם עד שהמסקנה הסופית הפכה מופרכת מעיקרה ובשל כך בלתי סבירה לחלוטין.
התוצאה היא כי על גופים אלה - תחילה המועצה (ולפי שיקול-דעתה גם הוועדה), ולאחריה השר - לדון מחדש בבקשתו של ראש העיריה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 55109-10-22 מדינת ישראל נ' שמואל לפני כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רוני צרפתי הנאשם אלון שמואל ע"י ב"כ עו"ד זכריה שנקולבסקי גזר דין
לבסוף הודגשו נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר נטען כי הוא מתפרנס בדוחק.
לקבלת אחריות יש היבטים של הכרה בפסול שבהתנהגות, ובשל כך היא מהוה גורם מפחית סיכון להישנות העבירות.
בנסיבות אלה אין מקום לפצוי על נזקים ממוניים, אך יש מקום לחייבו בפצוי סמלי של נפגעי העבירות, בגין הצער, עוגמת הנפש והטרחה שנגרמה להם.
ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 18.2.24 עד השעה 9:00 במיתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
על הנאשם לשלם את הפצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: · בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  · מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 · במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
...
עובדה זו מובילה למסקנה, כי התפרצות למקום זה מביאה עמה סכנה למפגש אלים בין מי שמתפרץ למקום לבין יושביו.
מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות מוביל למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקם האמצעי של מתחמי העונש ההולם.
לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שנים-עשר חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.7.222 עד יום 18.7.22.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו