נוסיף ונאמר: באחד מהתיקים שנדון לפנינו ניתנה חוות דעת אקטואר על שווי גן ילדים, גן שאותו הפעילה האשה, במקרה זה שוחחנו עם רו"ח אבי יחזקאל על משמעות שווי הגן – אם יש לו שווי כשלעצמו, והרי ידוע שהורים רושמים ילדים לגני ילדים, בהתאם לגננת המפעילה את הגן, ובמקרה ההוא משיימכר הגן הרי אותה גננת לא תפעילו, וממילא איזה שווי יהיה לו – הרי הרישום לגן נובע לרוב מהמוניטין האישי? והסביר לנו האקטואר הנ"ל, שהערכת שווי עסק במקרים שכאלו בנויה על החישוב של אדם שיהיה מוכן לקנות את העסק, יתפעל את המקום בתשלום בעבור השכירות, שכר גננות ושאר הוצאות, וההכנסה שתהיה לו משכר הלימוד של רישום מספר ילדים בהפחתת ההוצאות, היא שוויו של העסק, אף שלא יהיה את המוניטין של הגננת המפעילה אותו.
האיש יעביר לאשה סך 450,623 ש"ח – מחצית שווי העסק בהפחתת מס ריווחי הון, שזהו הסכום שישאר בידי האיש אם יימכר העסק, וכפי שכתבנו במקום אחר [שיש לנכות מס זה מהשווי].
...
במסגרת דוח איזון המשאבים בוצעה הערכת שווי לעסק ונקבע שנכון למועד הקרע שווי העסק נאמד בסכום של 1,201,662 ש"ח. עוד נרשם כי לבקשת האיש בוצע גם תחשיב של שווי העסק נטו בניכוי מס רווחי הון בעת מכירת העסק – הרי שגם לשיטת האיש, כפי שכתב בכתב תביעתו וכדכתבנו לעיל, אין חולק שמדובר בעסק, שהרי עסקינן בניכוי מס רווחי הון, והדברים נכונים רק כאשר אנו מדברים על מכירת עסק, כשיש עסק, והרי בסופו של דבר האקטואר מונה כדי להעריך את שווי העסק וכך עשה ואף קבע שווי מדויק לעסק.
מתשובת האקטואר עולה כי לא ברור לו אם מדובר במוניטין עסקי או מוניטין אישי, אולם מאידך גיסא הוא כותב באופן חד־משמעי "כי במצב הדברים הנתון ללא [פלוני] לא קיים העסק". בנוגע למכירת העסק לצד ג' הוא כותב להערכתו "כי בקונסטלציות מסוימות ניתן יהיה למכור את העסק אך סבור אני כי על [פלוני] יהיה להמשיך לעבוד בעסק (לפחות לתקופה מסוימת)".
בלשון אחרת האקטואר מבהיר כי הערכת שווי העסק כפי שהגיש נעשתה לאור בקשת הצדדים ולבקשת בית הדין באופן מפורש, ולא משום שהיה פשוט לו מבחינה מקצועית שמדובר בנכס בר־איזון, ושייתכן כי ללא פנייה מפורשת זו לא היה מבצע הערכה לעסק כלל.
מסקנות
אשר על כן, בהתאם לאמור, אם דעתי תתקבל יש לפסוק כלהלן:
הערעור נדחה.
בהתחשב בצורך לקבל הבהרה לא מצאנו הצדקה לחייב את המערערת בתשלום הוצאות לצד שכנגד, ודמי הערבות שהפקידה יוחזרו לה בהתאם לנהלים.
