לאחר תאור הסטורי לפיו יצירתו של הרמב"ן הועתקה בעשרות כתבי יד ונדפסה בעשרות מהדורות שונות (בפני עצמה או כחלק מפירושים שונים על התורה, כאשר במרכז העמוד מופיע הטקסט המקראי ולצידו מספר יצירות פירוש של פרשנים קלסיים, וביניהם פירוש הרמב"ן על התורה) (סעיף 11 לסיכומים); נטען על ידי הנתבעים, כי עבודת ההדרה שנעשתה בנוסח פירוש הרמב"ן על התורה במקראות גדולות הכתר, אינה מהוה "יצירה" מוגנת על פי החוק, שכן, סעיף 4 לחוק קובע מפורש כי זכות יוצרים חלה על "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית" ואילו פעולת ההדרה של נוסח פירוש הרמב"ן על התורה במקראות גדולות הכתר "אינה עולה לכדי 'יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית'". מכאן המסקנה כי כל הדיון בתביעה בדבר הענקת זכויות מוסריות לתובע, אינו רלבאנטי שכן מדובר "ביצירה שאינה מקורית" ועל כן היא "חסרת בסיס משפטי מעיקרא" (סעיפים 12-13 לסיכומים; ההדגשות והקווים במקור).
לשיטת ב"כ התובע, מאחר ובמסגרת זו הצהיר כהן על היתייחסות פרטנית נרחבת יותר שהקדיש לפירוש הרמב"ן, ועל כוונתו העתידית לתת על כך מידע לקוראים, נחשב הדבר כפרסום מדעי המציג את תוצאות מחקרו של כהן על ההדרת פירושי ימי הביניים בכלל ופירוש הרמב"ן בפרט, אשר לדברי ב"כ התובע מדובר בהקף "שהיה יכול לפרנס מספר עבודות דוקטוראט" (סוף סעיף 20).
...
תוכן העניינים
הנושא מספרי הפיסקאות
מבוא (הצגת הנושא ותוכן הפרקים) 1-14
הצדדים והספר 15-23
תמצית כתב התביעה 24-73
ג.1 כללי 24-28
ג.2 הרקע והנתונים הרלבנטיים 29-35
ג.3 תיאור הפעולות האסורות, לשיטת התובע, אשר בוצעו על ידי
הנתבעים 36-53
ג.4 הצורך בהגשת התביעה 54-58
ג.5 עילות התביעה 59-70
ג.6 הסעדים המבוקשים 71-73
תמצית כתב ההגנה 74-160
ד.1 טענות מקדמיות וכלליות 75-81
ד.2 טענות הנתבעים בעניין תוספות הרמב"ן 82-95
ד.3 טענות הנתבעים בעניין שימוש בנוסח פירוש הרמב"ן
שבמהדורת הכתר 96-100
ד.4 האם השימוש במהדורת הכתר מורשה, מותר וחוקי? 101-108
ד.5 מתן קרדיט לתובע 109-112
ד.6 הכנס האקדמי לציון הופעת הספר 113-115
ד.7 אחריות הנתבעת 3 – מכללת הרצוג 116-121
ד.8 אחריות הנתבע 4 – האיגוד העולמי למדעי היהדות 122-125
ד.9 התייחסות הנתבעים לכתב התביעה, לסעיפיו 126-160
כתב התשובה 161-219
תמצית ההליכים 220-227
הראיות – מבט על 228-230
טענות התובע בסיכומיו 231-232
ח.1 טיעונים כלליים 233-239
ח.2 יצירות התובע מוגנות על פי דיני זכויות היוצרים ואינן
"נחלת הכלל" 240-249
ח.3 זכויותיו המוסריות של התובע מוגנות על פי דיני זכויות היוצרים 250-254
ח.4 העתקת מהדורת הכתר אל הספר 255-265
ח.5 העתקת תקליטור הכתר לאתר מכללת הרצוג 266-267
ח.6 הנתבעים סילפו את הטקסט של מהדורת הכתר 268-270
ח.7 הנתבעים העתיקו את עזרי הטקסט ממקראות גדולות הכתר
ובכמה מקרים סילפו אותם 271-273
ח.8 הנתבעים מונעים מהתובע את הקרדיט המגיע לו 274-287
ח.9 התייחסות לחוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעים 288-301
ח.10 הפגיעה של הנתבעים במוניטין של התובע ושל מקראות גדולות
הכתר, וגזילת מוניטין זה 302-313
ח.11 התייחסות לעדויותיהם, התנהלותם ומניעיהם של הנתבעים 314-340
ח.12 התייחסות לטענות ההגנה המשפטיות של הנתבעים 341-350
ח.13 זכויות התובע במקראות גדולות הכתר וזכויות האוניברסיטה 351-354
ח.14 דחיית טענת הנתבעים לפיה התובע העתיק את נוסח שעוועל 355-357
ח.15 הקרדיט שנתן התובע לעופר ולעובדי מקראות גדולות הכתר 358-360
ח.16 גובה הפיצוי שיש לשלם לתובע 361-390
ח.17 משפט עברי 391-393
ח.18 מספר ההפרות 394-400
ח.19 פיצוי בגין פגיעה במוניטין, גזל מוניטין ועוגמת הנפש שנגרמה
בשל כך 401-404
ח.20 שיעור הפיצוי בגין ההפרות 405-406
ח.21 סיכום סיכומי התובע והסעדים המבוקשים על ידו 407-410
טענות הנתבעים בסיכומיהם 411-626
ט.1 פתיחה 411-418
ט.2 לתובע אין "זכות מוסרית", עצמאית ואישית,
בנוסח פירוש הרמב"ן לתורה 419-432
ט.3 החזון והרעיון של מפעל מקראות גדולות הכתר –
אינו שייך לפרופ' כהן 433-435
ט.4 התובע לא פירסם פרסום מדעי בנושא פירוש הרמב"ן 436-439
ט.5 היצירה המוגנת היא כרך של חומש, ולא כל פרשן ששולב
במקראות גדולות הכתר 440-443
ט.6 התובע אינו הבעלים של הזכות המוסרית בנוסח הרמב"ן לתורה
במקראות גדולות הכתר, שכן אינו היוצר 444-448
ט.7 התובע לא התקין את נוסח פירוש הרמב"ן במקראות גדולות הכתר 449-462
ט.8 ניתן לתובע הקרדיט (זכות הייחוס) – כראוי 463-474
ט.9 תום ליבם של הנתבעים – לא הייתה כוונה להעלים את שמו של
התובע מספרם 475-477
ט.10 האם קמה לנתבעים חובה להתייחס למחקריו של התובע
בעניינים שאינם מתייחסים לרמב"ן? 478-481
ט.11 טענת חוסר סמכות: היהפוך בית המשפט לבית המדרש?
ושופט ללקטור 482-485
ט.12 הקיצור הביבליוגרפי של "מקראות גדולות הכתר" 486-496
ט.13 אין כוונת זדון מטעם הנתבעים ואין דפוס פעולה של הנתבעים
כנגד התובע 497-509
ט.14 "קשוט עצמך תחילה" – טענת מניעות 510-514
ט.15 אי מתן קרדיט של התובע לעובדי מפעל מקראות גדולות הכתר 515-516
ט.16 מעמדה היחסי של הזכות לשלמות היצירה 517-529
ט.17 עמדת אוניברסיטת בר-אילן 530-534
ט.18 שיקול דעת עצמאי של הנתבעים בשלב הכרעות הנוסח 535-543
ט.19 "כל הפוסל – במומו פוסל" – לעניין המדעיות של נוסח הכתר 544-546
ט.20 התייחסות לטענת התובע, כי הדיון הפרשני של הנתבעים בספרם
מבוסס על נוסח הכתר 547-552
ט.21 תשובת הנתבעים לטענת התובע בעניין סילוף עזרי הטקסט 553-557
ט.22 תשובת הנתבעים לטענת התובע בעניין סילוף השימוש בנוסח
הזמני שבתקליטור 558-561
ט.23 ההבהרה בדבר הקרדיט שניתן לתובע באתר נתבעת 3 562-565
ט.24 טענת הגנה: סעיף 50 לחוק – סייג הסבירות 566-577
ט.25 הזכות המוסרית בהתאם למקורות המשפט העברי 578-582
ט.26 אין ולא הייתה כל פגיעה במוניטין של התובע וטענה זו גם לא
הוכחה 583-591
ט.27 העדר אחריות הנתבעים 3 ו-4 להפרה הנטענת והמוכחשת 592- 595
ט.28 הסעדים המבוקשים על ידי התובע מופרכים 596-600
ט.29 היקף הפיצוי הסטטוטורי המקובל בפסיקה בגין הפרת הזכות
המוסרית 601-612
ט.30 אין מקום לפסוק פיצויים כלל ואף לא פיצויים נוספים בגין פגיעה
במוניטין 613-615
ט.31 אין בסיס משפטי לסעדים המניעתיים הנדרשים במסגרת
סיכומי התובע 616-620
32 כיצד היה הרמב"ן מתייחס לפרשה זו? 621-624
33 הסעדים המבוקשים על ידי הנתבעים 625
טענות התובע בסיכומי תשובתו 626-742
י.1 כללי 627-631
י.2 מקראות גדולות הכתר – הינן יצירות מוגנות המקיימות את
דרישת המקוריות 632-647
י.3 התובע הוא בעל הזכויות המוסריות במקראות גדולות הכתר 648- 650
י.4 זכויותיו של התובע הינן בלעדיות ונתונות לו באופן אישי 651-658
י.5 מניעת הקרדיט הראוי מהתובע 659-672
י.6 פגיעת הנתבעים בתובע נעשתה כחלק משיטה 673-677
י.7 הוכח כי הדיון הפרשני של הנתבעים מבוסס על נוסח הכתר 678-681
י.8 התובע הוכיח כי אין מאום ב"טענת המניעות" המופרכת שהעלו
הנתבעים 682-685
י.9 טענות הנתבעים לעניין הוכחת פגיעה בשם או בכבוד כחלק
מהוכחת הפרת הזכות המוסרית 686-688
י.10 הסוואת העתקת הנתבעים את יצירתו של כהן באמצעות מנגנון
מתוחכם 689-697
י.11 טענות הנתבעים בעניין "סייג הסבירות" הינן אבסורד גמור 698-705
י.12 טענת הטרנספורמציה 706
י.13 חוות דעתו של עמנואל כהן 707-711
י.14 השיקול בדבר היקף ההפרה 712
י.15 השיקול בדבר משך ההפרה 713
י.16 השיקול בדבר טיב הקשר בין התובע לנתבעים 714
י.17 השיקול בדבר תום ליבם של הנתבעים, ובענייננו – היעדרו 715
י.18 השיקול בדבר הרווח שצמח לנתבעים 716-718
י.19 מספר ההפרות 719-722
י.20 היקף הפיצוי הסטטוטורי המקובל בגין פגיעה בזכויות מוסריות 723-724
י.21 הפגיעה במוניטין התובע 725-731
י.22 אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 732-735
י.23 התייחסות לטענות נוספות של הנתבעים 736-742
דיון
המתווה הכללי לניתוח 743-760
יא.1 התשתית 743-748
יא.2 הפרמטרים של תביעה אזרחית 749-754
יא.3 הפרמטרים של תביעה זו – תיאור תמציתי של הפרקים הבאים 755-760
זכות יוצרים ותכליתה 761-790
יב.1 סיווג זכות יוצרים במסגרת דיני הקניין 761-772
יב.2 המקורות החוקיים 773-779
יב.3 זכויות יוצרים במשפט הבינלאומי 780-782
יב.4 המעמד החוקתי 783-790
הזכות המוסרית במסגרת דיני זכויות היוצרים 791-811
יג.1 רקע 791-796
יג.2 הוראות חוק זכות יוצרים בעניין הזכות המוסרית 797-811
המשפט העברי 812-858
יד.1 מבוא 812-814
יד.2 מחקרו של פרופ' רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודיים 815-816
יד.3 אמרות רעיוניות במקרא ובמקורות חז"ל, כמקור לדיני זכויות
יוצרים 817-835
יד.4 שו"ת הרי"ף 836-839
יד.5 המרדכי ומדרש משלי – ויישומם בספרות הפסיקה ההלכתית 840-847
יד.6 האם יש "היתר" לגנוב דברי תורה? 848-850
יד.7 האם יש בעלות של יוצר על יצירתו הרוחנית? 851-858
יד.8 המקורות המשפטיים לזכות היוצרים על פי המשפט העברי 859-883
יד.1.8 דינא דמלכותא דינא 861-860
יד.2.8 מנהג האומנים (תקנות הקהל) 868-869
יד.3.8 תקנת חכמים 870-871
יד.4.8 דיני הקניין 872-876
יד.5.8 יורד לאומנותו של חברו – הסגת גבול מסחרית 877-880
יד.6.8 ההסכמות של הספרים 881-883
יד.9 סיכומו של פרופ' רקובר 884-888
יד.10 יישום המשפט העברי במשפט הישראלי, בדיני זכויות יוצרים 889-925
יד.1.10 כללי 889-891
יד.2.10 השימוש במשפט העברי במסגרת ההכנות לחוק
(הצעת החוק) 892-895
יד.3.10 חוק יסודות המשפט 896-904
יד.4.10 חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 905-912
יד.5.10 עקרונות היסוד של השיטה המשפטית 913-918
יד.6.10 היש לתת משקל לכך שמדובר בספר קודש, וכן כי
בעלי הדין שומרי תורה ומצוות? 919-925
היש מקום להתייחסות מיוחדת לזכויות יוצרים בתחום המדעי, בכלל,
ולהדרות של כתבי יד, בפרט 926-975
טו.1 מבוא 926-928
טו.2 היצירות שבהן יש זכות יוצרים – כללי 929-932
טו.3 המקוריות והיצירתיות 933-938
טו.4 פרשת קימרון 939-958
טו.5 המשפט העברי 959-975
טו.1.5 שו"ת הרמ"א 959-968
טו.2.5 פסק דינו של הרב אשר וייס 969-973
טו.3.5 סיכום 974-975
הרכיבים של מקראות גדולות הכתר – האם הם יצירה
על פי דיני זכות היוצרים? 976-1061
טז.1 כללי 976-981
טז.2 מהות המהדורה וחשיבותה ההיסטורית 982-984
טז.3 הנוסח 985-988
טז.4 "הנצחת פירושי המקרא המובהקים של ימי הביניים" 989-996
טז.5 הייחוד של מהדורת היסוד החדשה של מקראות גדולות הכתר 997-1002
טז.6 הפירושים במהדורת הכתר 1003-1011
טז.7 פירוש הרמב"ן לספר בראשית – הקדמת מהדורת
מקראות גדולות הכתר 1012-1016
טז.8 היצירתיות שבפירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר 1017-1053
טז.1.8 בחירת כתב היד ששימש נוסח יסוד 1017-1020
טז.2.8 קביעת הנוסח על פי כתב יד היסוד וכתבי היד
האחרים, והכרעה כאשר כתבי היד אינם אחידים 1021-1028
טז.3.8 השימוש בעזרי הטקסט, וביניהם פיסוק 1029-1045
טז.1.3.8 מקרא 1033-1038
טז.2.3.8 משנה 1039-1040
טז.3.3.8 ברייתא 1041
טז.4.3.8 הודאת בעל דין 1042-1044
טז.5.3.8 סיכום 1045-1045
טז.4.8 האם הרמב"ן של מקראות גדולות הכתר, הוא
"יצירה", לעומת מהדורת שעוועל 1046-1053
טז.9 סיכום: פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות הכתר
– הוא יצירה על פי דיני זכויות היוצרים 1054-1061
האם התובע הוא היוצר של פירוש הרמב"ן במהדורת מקראות גדולות
הכתר? 1062-1098
יז.1 מי היוזם וההוגה של מפעל מקראות גדולות הכתר? 1062-1071
יז.2 מי היוצר כאשר מדובר בעבודת צוות בהשתתפות חוקרים רבים? 1072-1081
יז.3 האם התובע, פרופ' כהן הוא היוצר בעניין פירוש הרמב"ן במסגרת
מקראות גדולות הכתר? 1082-1086
יז.4 הזכויות של אוניברסיטת בר אילן ושל פרופ' מנחם כהן במקראות
גדולות הכתר 1087-1098
הספר תוספות הרמב"ן – מטרה ודברי הנתבעים בהקדמתם 1099-1125
יח.1 מטרת הספר, כמתואר במבוא 1099-1117
יח.2 המרשתת 1118-1120
יח.3 נוסח הרמב"ן 1121-1125
האם הפרו הנתבעים את זכותו המוסרית של התובע בעניין מתן קרדיט? 1126-1163
יט.1 אמות המידה לעניין הקרדיט – הוראות החוק ופרשנותו 1126-1135
יט.2 תמצית טענות הצדדים 1136-1138
יט.3 דיון – על אי מתן קרדיט לפרופ' מנחם כהן בספר 1139-1150
יט.4 דיון – אי מתן קרדיט בציטוטים של פרשנים אחרים ממהדורת
מקראות גדולות הכתר 1151-1155
יט.5 דיון – על הקרדיט של פרופ' כהן באתר 1156-1163
האם פגעו הנתבעים בזכות המוסרית של התובע בהעתקה ובסילוף של
מקראות גדולות הכתר? 1164-1219
כ.1 הסעיף ופרשנותו 1164-1172
כ.2 עמדות הצדדים 1173-1177
כ.3 דיון 1178-1215
כ.1.3 כללי 1178-1187
כ.2.3 דוגמאות 1188-1215
כ.1.2.3 "ריוח והצלחה" או "ריוח והצלה" 1189-1201
כ.2.2.3 "עד היום הזה" או "על היום הזה" 1202-1215
כ.4 סיכום 1216-1219
האם מעשיהם של הנתבעים היו בתום לב או שמא היו מכוונים ונעשו
בזדון? 1220-1232
ההפרות של הנתבעים – היקף, משך ועוצמה 1233-1247
כב.1 כללי 1233-1235
כב.2 היקף 1236-1240
כב.3 משך 1241-1243
כב.4 העוצמה 1244-1247
הנזק שנגרם לתובע והרווח שצמח לנתבעים 1248-1254
עילות התביעה של פגיעה במוניטין וגזל 1255-1271
כד.1 כללי 1255-1261
כד.2 ניתוח המאמר של יהודה טרופר 1262-1270
כד.3 המסקנה 1271
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1272-1286
כה.1 תמצית טענות הצדדים 1272-1273
כה.2 המעמד המשפטי של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1274-1280
כה.3 תחולתה ופרשנותה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 6.7000 1281-1285
כה.4 סיכום 1286
אחריותם של הנתבעים 3 ו-4 1287-1306
כו.1 טענות משותפות לשני הנתבעים 3 ו-4 1287-1293
כו.2 ההבדל בין הנתבעים 3 ו-4 1294-1297
כו.3 האם יש משמעות לכך שהמכללה האקדמית הרצוג (הנתבעת 3)
פועלת בגוש עציון? 1298-13-6
הסעדים המבוקשים וההכרעה ביחס לכל אחד מהם 1307-1324
כז.1 צו מניעה קבוע 1308-1312
כז.2 צו עשה קבוע 1313-1314
כז.3 צו למתן חשבונות ונתונים 1315-1316
כז.4 פיצויים 1317-1324
טענת חוסר הסמכות 1325-1329
הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין 1330-1331
סיכום ומסקנות משפטיות ועובדתיות 1332-1335
הרהורים לפני נעילה 1336-1340
הפסיקתא 1341-1344
לאחר החיתום 1345-1346
מבוא (הצגת הנושא ותוכן הפרקים)
עניינה של תביעה זו היא מחלוקת בין מלומדים בתחום פרשנות המקרא, כאשר התביעה מסווגת, כמוגדר ב"מהות התביעה": תביעה בענייני קנין רוחני שהיא תביעה לצו מניעה קבוע, צו עשה ותביעה כספית.
לאחר קריאה כללית בהם, נחה דעתי כי לא היה בהם כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי, בטרם קריאתם.
אני מחייב את הנתבעים 1-4, כולם יחד וכל אחד לחוד לשלם לתובע סך של 10,000 ₪, בגין הפגיעה במתן קרדיט הולם, במסגרת זכותו המוסרית בספר מקראות גדולות הכתר, כפי שהופרה בספר שחובר על ידי הנתבעים 1-2 ויצא לאור על ידי הנתבעים 3-4.
בנוסף לכך, אני מחייב את הנתבעים 1-3, כולם יחד וכל אחד לחוד לשלם לתובע סך של
2,500 ₪, בגין הפגיעה במתן קרדיט הולם, במסגרת זכותו המוסרית בספר מקראות גדולות הכתר, כפי שהופרה באתר שחובר על ידי הנתבעים 1-2 והמופעל על ידי נתבעת 3.
