הערת אזהרה מטעם מינהל מקרקעי ישראל

חרף טענות המשיב, לאחר ששקלתי בדבר, בנסיבות העניין איני רואה טעם שלא לקבל את טענת המערער, הנתמכת בתצהיר מטעמו וכן ברישומה של הערת אזהרה ואישור מטעם מינהל מקרקעי ישראל להעברת זכויות החכירה, לפיו זכויות החכירה בנכס הועברו לאביו.

...

במצב דברים זה, אין עילה להיעתר לבקשותיהם של המערערים לפטור מאגרה.

זאת אף זאת, לטענת התובעת טענות הנתבעת ולפיהן יש לה זכויות בעלות במקרקעין נטענו בעלמא, ללא כל ביסוס ראייתי והנן אף סותרות את נסח רישום המקרקעין ממנו עולה כי המקרקעין הנן בבעלות מדינת ישראל וכי – כפי שפורט- לטובת התובעת הערת אזהרה.

יצוין כי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעיניין אברהם, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בע"א 2223/09 אבנר אברהם נ' עירית תל אביב (13.10.10), תוך שבית המשפט המחוזי קבע, בהקשר זה, כי: "אנו מצטרפים לנימוקיו של בית משפט קמא וקובעים כי לעיריה היתה גם היתה, סמכות להגשת התביעה וזאת הן מכח בעלותה (לגבי חלקה 26) הן מכח ייפוי הכח השונים מטעם מינהל מקרקעי ישראל והיועמ"ש לממשלה ובודאי מכח יפוי הכח המעודכן, והן מכח חלות תב"ע 460 על גוש 6152 ועל חלקה 44 והיות העיריה זכאית להרשם כבעלים על השטחים הציבוריים הנ"ל ושמדובר בשטח שיעודו צבורי..." (סעיף 5 לפסק הדין) (ההדגשה שלי ל.ב.).

...

יתרה מכך, לטענת התובעת דין תביעתה של הנתבעת להחזר השקעות או לפינוי המותנה בפיצוי – להידחות וזאת, הן הואיל וטענתה בדבר השקעות לא הוכחה ובנוסף, בהינתן שמדובר במקרקעין המיועדים לשצ"פ ומשכך ממילא לא תצמח לתובעת כל תועלת מההשקעה.

אשר על כן הנני קובעת כי הנתבעת תפנה את המקרקעין נשוא התביעה, קרי את שטח המקרקעין המוחזק על ידה (חלק מחלקה 107 בגוש 6137) המופיע ומסומן באדום באורתופוטו מיום 26/5/12.

בנוסף הנני מורה על סילוק ידה של הנתבעת גם ממיקומים חלופיים כפי שצוינו על ידה - המיקום המסומן בX על נ/1, מרחוב מא 50 בתל אביב, מרחוב ס"א 50 בתל אביב ומרחוב ס"ל 50 בתל אביב.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 3,000 ₪ (בהוצאות הבאתי לידי ביטוי הן אגרה והן שכ"ט מומחה מטעם בית המשפט) ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

לטענת התובעת, רכישת הזכויות מהמנוחים הנזכרים, נעשתה לאור הצורך שהתעורר בשעתו בהרחבת מיפעל "סולתם". במסגרת זו הגיע מינהל מקרקעי ישראל (כשמו אז) להסכם עם המנוחים (כמו גם עם בעלי קרקעות אחרים באיזור) ולפיו זכויות המנוחים במקרקעין יימכרו לתובעת תמורת הסך 3,607 ₪, ובכפוף לכך שהתובעת תישא בתשלום מס שבח המקרקעין ושאר המסים הכרוכים בהעברת הזכויות.

מטעם זה נרשמה הערת האזהרה רק על 2/3 חלקים מהמקרקעין, הם למעשה החלקים שנמכרו לתובעת על ידי המנוח סלים.

(ו) בתוקף סמכותי לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, הנני מורה לרשם המקרקעין בחיפה, לרשום הערה בדף הרישום של המקרקעין הנזכרים, בנוסח הבא: "בתאריך 2.12.2015 ניתן פסק דין, בתיק א' 36767-05-12, בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובו נקבע, כי למדינת ישראל זכות עדיפה בחלקה זו, על פני הזכות הרשומה על שם ג'דעאן חסין חלבי ת"ז 020198099". על בא כוח התובע להמציא לרשם המקרקעין העתק מאושר מפסק דין זה, על מנת שירשום ההערה האמורה.

...

לטענת התובעת, העברת הזכויות במקרקעין במתנה לנתבע, נעשתה בחוסר תום לב, שכן נעשתה לאחר שהמנוח חוסין כבר חתם על יפוי כוח לטובת המדינה ולאחר שההחזקה במקרקעין כבר נמסרה לתובעת, וצורפה לשטח מפעל "סולתם". טענות הנתבע הנתבע מכחיש את תביעת התובעת, ולטענתו יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

(ד) הנני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבע מס' 7 (מר ג'דעאן חסין חלבי).

(ה) הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבע מס' 7 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 23,400 ₪.

(ו) בתוקף סמכותי לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, הנני מורה לרשם המקרקעין בחיפה, לרשום הערה בדף הרישום של המקרקעין הנזכרים, בנוסח הבא: "בתאריך 2.12.2015 ניתן פסק דין, בתיק א' 36767-05-12, בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובו נקבע, כי למדינת ישראל זכות עדיפה בחלקה זו, על פני הזכות הרשומה על שם ג'דעאן חסין חלבי ת"ז 020198099". על בא כוח התובע להמציא לרשם המקרקעין העתק מאושר מפסק דין זה, על מנת שירשום ההערה האמורה.

נטען כי כאשר המבקש הבין שמדובר בתהליך ארוך ומייגע בחר לנקוט בגישת "שב ואל תעשה", בעוד המשיב פועל ללא לאות במשך תקופה של כ-10 שנים בעצמו ובאמצעות עורכי דינו להשלמת העסקה מול מנהל מקרקעי ישראל לפי החלטה 727 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל.

שם נרשם כי לטובת אברהם שמואלי נרשמה הערת אזהרה על זכויות בקרקע בגין עבודות פיתוח שונות שביצע בקשר למקרקעין והסביר-"הוא טען שהוא עשה עבודות פיתוח. הוא טען שעשה עבודות. בסוף הסכים לקבל 500,000 טען שבגין כל מה שעשה, ואני אמרתי שאני מסכים. הקרקע עוד לא היתה שלנו, איך הוא יעשה עבודות פיתוח? זו היתה קרקע מינהל. בגלל הטענות שלו רשמנו אותן" ובהמשך-"אני כן יודע, זו הכוונה שלי, שכל הטענות שלו ימחק, כל מה שטען – קח 500,000 ותרד ממני". כאשר נאמר לו שגם על פי ההואיל השלישי להסכם המבקש ביצע עבודות, השיב-"לקחו לנו 25 דונם נתנו לנו 27%. ידענו? לא ידענו. אז איך הוא יפתח? לא ידענו אפילו איזה קרקע המינהל יקצה לנו. יכול להיות שיקצה לנו במקום אחר". העד נישאל בנוגע לערבות שניתנה לשמעוני על ידי המבקש והשיב-"נתן ערבות יחד איתי לבנק הבנלאומי. חתמנו על ערבות. חתמנו ביחד. שנינו ביחד חתמנו על 300,000 ואני שילמתי בסוף את כל הכסף. יש לי גם מסמכים". העד נישאל האם המבקש היה שותפו והבעלים של 25% מהקרקע והשיב-"היו לו זכויות של 25%". כאשר נאמר לו שבהואיל הראשון כתוב שהוא קיבל את הרישומים בגלל ביצוע עבודות ולא היה בעלים, השיב-"לו היו 25% ברווחים. על הקרקע צריך לבנות ולקבל 25% מהרווחים. לא עבד ובכל זאת קיבל, הקרקע היתה שווה 1,700,000 לפי השמאות". עוד נישאל העד מדוע צוין שהקרקע היתה בכינוס היות וכבר היה הסכם עם שמעוני והשיב שהכינוס היה כתוצאה מהערבות לשמעוני.

גם הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש והמשיב נעשתה לצורך התחייבות שלא לעשות עסקה מטעם ה"ה שמעוני (סעיף 13 להסכם).

...

זה המקום לציין שגם בהקשר זה, מקובלת עלי גרסת המשיב, הנתמכת בעדות עורך הדין שושני לפיה המבקש, שלא סמך על המשיב בנסיבות, דרש קבלת שיקים בנקאיים תמורת חתימותיו.

מכאן, דין הטענה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

מבוא בפני ארבע תביעות לסילוק יד ולמחיקת חכירות והערות אזהרה, שהוגשו על ידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל).

בפירסום למפעל נכתב כאמור כי "זכויותיו החוקיות של החוסך לגבי פרדסו תובטחנה ע"י רשום חכירה מטעם רשות הפיתוח לטובת החוסך על יחידת רשום נפרדת לתקופה של 49 שנה". מר אהרוני טען בתצהירו כי אכן, רישום החכירה התחייב על מנת להסדיר באופן חוקי את מסירת החזקה בקרקע לחוכרים ולפיכך התחייבה הדרי ישראל לגרום לכך שבעתיד ייחתמו חוזי חכירה, בהם ייקבעו דמי החכירה השנתיים שעל החוכרים לשלם למינהל, ללא קשר לתשלום ששולם להדרי ישראל עבור הפרדס עצמו (בסעיף 10 לתצהירו).

...

מכל האמור לעיל עולה, כי הנתבעים אינם זכאים כעת להחלת החלטה 611 על המקרקעין נשוא התובענות, משום שהחלטה זו בוטלה במסגרת החלטה 727, שאף היא בוטלה ואשר כפי שנקבע, לא ניתן להחילה על המקרקעין נשוא התובענות.

לנוכח כל האמור לעיל, דין התובענות להתקבל.

כמו כן, אני מורה על מחיקת החכירות והערות האזהרה הרשומות בלשכת רישום המקרקעין על זכויות החכירה במקרקעין כמפורט להלן, בחלוף 60 ימים מהיום: החכירה הרשומה על חלקה 70 בגוש 8138 על שם יחזקאל אריאלי, וכן הערות האזהרה הרשומות על החלקה לטובת בסט קרטון נכסים (1994) בע"מ ולטובת בנק אגוד לישראל בע"מ. החכירה הרשומה על חלקה 71 בגוש 8138 על שם יפה נגרין, וכן הערות האזהרה הרשומות על החלקה לטובת בסט קרטון נכסים (1994) בע"מ ולטובת בנק אגוד לישראל בע"מ. החכירה הרשומה על חלקה 72 בגוש 8138 על שם אליעזר יעקב פודהוצר ויחיאל דור (פודהוצר), וכן הערות האזהרה הרשומות על החלקה לטובת בסט קרטון נכסים (1994) בע"מ ולטובת בנק אגוד לישראל בע"מ. החכירה הרשומה על חלקה 74 בגוש 8138 על שם יצחק נגרין, דורון נגרין ועפר נגרין, וכן הערות האזהרה הרשומות על החלקה לטובת בסט קרטון נכסים (1994) בע"מ ולטובת בנק אגוד לישראל בע"מ. הנתבעת 2, בסט קרטון, תישא בשכ"ט עו"ד של התובעת ביחס לארבע התביעות גם יחד בסך כולל של 25,000 ₪.