הערכת שוויים המדויק של נכסים בהקשר של טענת קיזוז

עוד טוענת בהקשר זה, כי כשנשאל השמאי ניב כיצד העריך את עלות הנזק לריפוד, ענה כי הוא "משער" שקבע זאת בהתאם לחשבונית שהוצגה לו. כשנשאל האם התובע החליף את הריפוד ענה כי אינו יודע.

אמנם, סוגיה זו לא הועלתה במסגרת טענת קזוז מטעם הנתבעת, אך הועלתה כטענת הגנה ועל כן אדון בה בסיפת פסק הדין.

בפסק הדין נכתב בין היתר: "ההבחנה הנכונה היא ירידת ערך כללית-אובייקטיבית מול ירידת ערך בעבור סובייקט מסוים או, במילים אחרות, ירידת ערך לרכב בתור אובייקט מול ירידת ערך בעיני בעל הרכב בלבד בתור סובייקט. השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת-בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו. רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים. יש שהמחיר ירוד בשל כך שהדגם אינו אהוד או שנתגלה כי סוג המנוע אינו עומד בתלאות הדרך, למרות העובדה שהמנוע המסוים ברכב המסוים אינו מגלה פגם כלשהוא. בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקריטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת". לעניינינו, יפים דבריו של השופט חאג' יחיא בתא"מ 48961-11-10 צבי ואח' נ' אסולין ואח' (פורסם בנבו) שהיטיב לתאר את הסוגיות הרלוואנטיות הנוגעות לחישוב ירידת הערך ואת הקושי בהערכתו.

כאן מתערבבים ההיבט החומרי, וההיבט הנפשי, והיבט הכלכלי, וההיבט האישי, בערבוביה שלמה, וברור שאין כל דרך להיתחקות אחר המחשבות והרגשות של הקונה של הרכב וכמה הוא מוכן להשקיע בו. למעשה כלל אין דרך להגיע להערכה מדויקת של ירידת הערך ברכב לא בשיטה זו ולא בשיטה זו. אוסיף כאן ואומר, כי גם אם הרכב נמכר, והנזק של ירידת ערך היתממש, קרי שהמוכר מכר את הרכב בפחות משוויו בטבלאות המשמשות מורי דרך בשוק, כולל לוי יצחק, עדיין אין כל דרך לקבוע שהפרש בין הסכום שהמוכר השיג ובין שוויו של הרכב ללא תאונה , ניתן למדידה מדויק.

...

התובע הציג מסכת סדורה ומסתברת להשתלשלות האירועים מול הנתבעת ומנהלה- רכס ומשום כך אני מקבלה.

בנסיבות אלה ובהצטרף כלל הטעמים שציינתי כעת, אני קובע כי התובע שילם את מלוא התמורה עבור העבודה שביצעה הנתבעת ברכב.

סיכומו של דבר אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי, ובהתאם הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 45.1 פיצוי בגין תיקון הרכב בסך 3,250 ₪.

בנוסף טענה הנתבעת טענת קזוז ע"ס 218,392 ₪ כולל מע"מ, בגין שירותים שספקה כביכול לתובעת ושתמורתם לא שולמה.

שאלה מס' 13 לשאלון (המתייחס לתביעה העיקרית) – "האם נכון כי כשטענת שהערכות השווי מטעם התובעת 'מנופחות', לא לקחת בחשבון בין היתר, את השווי של התובעת בערך הנפקה?" – על כך השיבה הנתבעת במענה מטעמה: "לא מוכר לי המונח 'ערך הנפקה', וממילא שהביקורת לא תלויה בקיומה של הנפקה". לטענת התובעת, מדובר בשאלה רלוואנטית לאור טענת הנתבעת שלפיה הערכות השווי היו מנופחות, וכי השאלה עוסקת במחלוקת שבין הצדדים ביחס להקף ההנפקה ולהתנהלות הנתבעת בהקשר זה ולנזקים כביכול שנגרמו עקב כך. מנגד, טענה הנתבעת כי היא השיבה באופן מלא ומדויק לשאלה, כי ייתכן שהתובעת מעוניינת לנסח מחדש את השאלה או להתעמת עם הנתבעת על תשובתה וכי מכל מקום הנתבעת לא נשכרה על ידי התובעת לצורך הערכת שוויה של התובעת, כי אם לערוך ביקורת.

בתגובתה, שבה התובעת על טענותיה, טענה כי הפניה לכתבי טענות אינה עולה כדי הפניה למסמך וכי חמורה טענתה של הנתבעת שלפיה בכוונתה להפר צו שפוטי ככל שבית המשפט יורה לה להשיב על שאלה זו. לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להיתקבל.

עם זאת, טענת הנתבעת שלפיה עשויה להיות תיכתובת שתתמוך בטענותיה, איננה מספקת לשם מתן צו גורף לגילוי של המסמכים, וזו למעשה ההגדרה של "מסע דיג". על כן, אני מורה לתובעת לגלות לנתבעת את כל התכתובות עם רואי החשבון שקיימת בהן היתייחסות להערכות השווי של נכסי התובעת (ולא את כל התכתובות בקשר עם הדוחות הכספיים), משום שמדובר בתכתובות אשר עשויות להיות רלוואנטיות לבירור התביעה.

סעיפים 2.31 לדרישת גילוי המסמכים – "כל הערכת שווי וכל טיוטת הערכת שווי שנערכה על-ידי השמאי מר אבנר גרון מטעם מרשתך ביחס לנכס שבמתחם הרכס, גבעת זאב, שנמסרה לכם לעיון בכל שלב, גם טרם שכירת שירותי מרשתנו וגם לאחר מכן לרבות לאחר שכירת משרד בייקר טילי" – על כך השיבה הנתבעת במענה מטעמה: "מדובר בדרישה למסמכים שבחלקם אינם רלוואנטיים לעניין המחלוקת מושא התביעה, ואלו שכן רלוואנטיים מצויים בחזקת מרשתכם. גם כאן, עולה שדרישת מרשתכם נועדה להכביד על מרשתנו". טענות הנתבעת בהקשר זה הן כי מדובר במסמכים רלוואנטיים המלמדים על הערכות שווי הנכסים, המהוים את לב ליבת המחלוקות בתיק דנא.

...

טענות הצדדים בהקשר זה זהות לטענות שנטענו בקשר עם סעיף 2.8 לדרישת גילוי המסמכים, וגם כאן, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל, מאותם הנימוקים שפורטו ביחס לסעיף 2.8.

לאחר עיון, נחה דעתי כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל.

סוף דבר תוצאות הבקשות הן, אפוא, כפי שפורט לעיל.

טענת הנאמנת בהקשר זה מבוססת על סעיף 87 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, שכותרתו "אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאספות הסוג" ואשר קובע כך: "87. על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאספות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באספת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מיתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מיתקיים המפורט להלן:

(1) אם לא תאושר תכנית לשקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באספה מיתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפרוק התאגיד; (2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהיא לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באספה מיתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה; (3) לכל אחד מהנושים המובטחים באספה מיתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פרעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתנתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובילבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בנכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשיעבוד צף בלבד – בנכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244".

גם בפסיקה לאחר החוק החדש ניתן למצוא מקרים שבהם הוחלט על אישור הסדרי נושים, אף שלא גובש הרוב הנידרש בכל האספות, זאת לפי הוראות החוק החדש (לדוגמאות שבהם אושרו הסדרי נושים תוך עריכת דיון בהפעלת סעיף 87 לחוק, ראו: חדל"ת (מחוזי ירושלים) 15510-10-19 שייקה אלה בע"מ (בשיקום) נ' משכנות התכלת בע"מ (09.11.2020); חדל"ת (מחוזי חיפה) 8177-01-20 א.ד.י. אקספרס בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי, מחוז חיפה (27.02.2020); חדל"ת (מחוזי חיפה) 34987-10-19 א.ח. תעשיות עבוד שבבי מדויק בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (23.02.2020) וכן פסק דיני בחדל"ת (מחוזי נצרת) 23327-04-20 היי ווד דבליו .פי .סי תעשיות (2013) בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (03.12.2020)).

תרומת הבעלים היא גם תרומה משמעותית, אשר תבחן "תוך כדי הליכה" במהלך ביצוע ההסדר, וככל שיימצא כי שוים של הנכסים האישיים עולים על ההערכות שהוצגו לנאמנת, כי אז יצטרכו בעלי המניות להוסיף את השווי העודף לסכומים שהתחייבו בהם.

...

סיכום: לאור כל האמור לעיל, סבורני שיש מקום לאשר את ההצעה לתכנית שיקום כלכלית, הגם שלא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

סוף דבר: על כן, אף שהצעת ההסדר לא זכתה לרוב הדרוש בכלל אספות הנושים, אני נעתר לבקשת הנאמנת לאישור תכנית השיקום הכלכלית, ובתוך כך, מאשר את הסדר הנושים ונותן לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברות.

בתוך כך, אני מורה כדלהלן:   אני ממנה את עו"ד אלונה באומגרטן כנאמנת לביצוע הסדר הנושים.

ביום 12.09.2021 היתקיים דיון בבית המשפט קמא במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות שעיקרן הוא, כי שווי הזכויות בדירה יוערך ע"י שמאי שימונה ע"י בית המשפט, וכי המשיבה תרכוש זכויות המבקש בדירה בקיזוז היתרה המדויקת של חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל התלוי ועומד כנגדו ובקיזוז מחצית מיתרת המשכנתא הרובצת על הדירה.

עוד טוען המבקש בהקשר דנא, כי שגה בית המשפט קמא בעצם קביעת השווי על יסוד חוות הדעת, עת לשיטתו היה מקום למנות כונס נכסים שיפעל לפירוק השתוף בדירה ובכך ישיא התמורה שתתקבל עבורה.

...

המשיבה הגישה, על דעת עצמה, תגובה לבקשת רשות הערעור במסגרתה נטען, כי דין הבקשה להידחות על הסף משעסקינן בפסק דין שניתן בהסכמה ומבוסס על חוות דעת של שמאי מקרקעין שמונה כמומחה מטעם בית המשפט; שהצדדים היו מיוצגים בהליך בבית המשפט קמא וחזקה עליהם שהגיעו להסכמות לאחר בחינת מכלול הנתונים; המבקש אינו טוען וממילא לא הוכיח שנפל פגם בהסכמה שניתנה על ידו; המבקש לא השיג על חוות דעת השמאי בשום צורה שהיא; המערער לא נשא בדמי המזונות עבור ילדי הצדדים וצבר חוב גבוה בתיק ההוצאה לפועל, וככל שבשל כך לא נותר בידו סכום גבוה בגין הזכויות בדירה, אין לו להלין אלא על עצמו; המבקש מתעלם מן העובדה שלאורך שנים רבות נשאה המשיבה לבדה בהחזרי המשכנתא החודשיים ובנטל הגידול של ילדיהם המשותפים; טענות המבקש בעניין שוויין הריאלי של הזכויות בדירה אינן מבוססות.

עוד ובנוסף, ושעה שהמבקש לא הצביע על פגם או טעות שנפלו בהחלטת בית משפט קמא, איני מוצאת הצדקה להתערב בה. התוצאה היא, אפוא, שבקשת רשות הערעור נדחית.

כדי להגיע לשומה מדויקת של שווי חברה ידועה, צריך לקחת בחשבון מספר נתונים באותה חברה, כגון נכסים, הון נזיל, צורת הפעילות והקף הפעילות ועוד, כדי לבחור בשיטת החישוב המתאימה, שתשקף את השווי האמתי של החברה.

בתוספת שווי נכסים פינאנסיים בנכוי התחייבויות פינאנסיות, וניכיון מרכיב אי הסחירות של מניות חברה פרטית, ולנכות סכום זה מתוצאת הערכת השווי.

לבית הדין יש שיקול דעת רחב בקביעת האיזון, בהקשר של הנכסים העתידיים.

מס רווחי הון באשר לטענת הפחתת המיסוי הרעיוני או מס רווחי הון מהשווי שהוערכה החברה (עמוד 16 לסיכומי ב"כ האיש), דעתנו לדחות את הבקשה, ויש ליתן לאשה את מלא הסכום המגיע לה מכוח האיזון, כאשר המס הרעיוני, לא יופחת משווי זה. כבר הבאנו במספר פסקי דין, מקרים בהם האיש טוען שאינו יכול לשלם לאשה אלא בדרך של משיכת דיבידנדים מכירה של נכסי החברה.

נתייחס רק לטענה של קזוז משיכות מזומן בסך 124,000 ש"ח, שלטענת הבעל נמשכו לאחר מועד הקרע.

...

ע"מ לעשות סדר בדברים, נביא את החלטת הרכב דנן מיום 2.1.2020: "בית הדין סבור כי לאישה זכות למזונות כל עוד לא חולק הרכוש. שהרי במקרה שלפנינו אין לחייב את האישה בגירושין, ואם הייתה מקבלת את חלקה ברכוש הרב, ודאי יכלה לכלכל עצמה. אין לאפשר מצב בו הרכוש יישאר בידי הבעל, והאישה לא תקבל מזונות עקב גירושין. שאם כן צודקת האישה שאין להתגרש קודם חלוקת הרכוש. ברם, עם חלוקת הרכוש יופסקו מזונות האישה לחלוטין. ובעניין הוצאות המדור ואחזקתו, יבחן בית הדין את חלקו של האב במרכיב זה בזמן המתאים.

חקירת המומחה ע"י ב"כ האישה בית הדין הבהיר במספר החלטות, שאין לאפשר חקירת מומחה מטעם בית הדין אלא במקרים חריגים, ואין כאן המקום לעשות זאת.

לאור כל האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן: המומחה ימציא לבית הדין פסיקתאות ביחס לנכסים ההוניים של האיש - ארבעת קופות הגמל (מיטב דש), שני ביטוחי מנהלים ושתי קרנות פנסיה, וקרן השתלמות.