הערכת שווי רכב תאונת גניבה

מר עד מוסיף ומדגיש בחוות דעתו כי הערכת שווי הרכב התבצעה על יסוד ערכו בשוק החופשי ובלא התוספות (בסך של 63,000 ₪ ע"פ חוות הדעת של השמאי לוי יצחק) בהיתחשב בעובדה שהתובע מכר את הרכב מבלי לתקנו (AS IS), לרבות חלקי המכונית הפגועים אשר נעשה בהם שימוש על ידי הרוכש, מצא מר עד להפחית את שווי החלקים בשיעור של בין 30% ועד 40% משווי ערכם הממשי באמצעות בחינת מחירו של חלק משופץ בנכוי עלות התיקון.

מטרתו של החוזר הייתה למנוע את כדאיות גניבת כלי רכב חדשים לצורכי פירוק, ברם, החלפת חלפים חדשים במקום אלו שניזוקו אין פירושה החלפת חלקים מקוריים דוקא וניתן לעשות שימוש בחלקים זהים למקוריים אשר עומדים בתקן הנידרש, כאשר המבחן הקובע הנו האם מצבו הבטיחותי של הרכב יושב למצבו ערב התאונה ולא יורע בעקבות שימוש בחלק משומש.

...

על המבקש לטעון זאת להציג בפני בית המשפט את מאמציו של השמאי מטעמו או של המוסך שבו תוקן הרכב למציאת חלקי חילוף חלופיים על דרך של פנייה לספקים העוסקים בתחום כגון בעלי מגרשי מכוניות או חלפים או לכל ספק אחר רלוונטי אשר יכול לספק מידע בדבר הימצאותם של חלפים משומשים לרכב זה. משאין בנמצא חלפים ישנים, מתוקף חובתו להקטנת הנזק הרי שאין מנוס מלבד קבלת עמדתו בדבר זכותו להתקין ברכבו חלקים מקוריים או תחליפיים חדשים על אלו שניזוקו בתאונה (ראה : עדי סומך, תאונות פח ושיבוב רכב, הוצאת "נבו", 2013, עמודים 93 – 98).

סוף דבר : על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1983 ₪ ( 54,536 ₪ שהינו הסכום ששולם מחוץ לכותלי ביהמ"ש בקיזוז 56,519 ₪ שהינו הסכום שנפסק בפסה"ד).

לפניי תביעת שבוב ע"ס 34,937 ₪, שעניינה תאונת דרכים שארעה ביום 11.2.14 בין רכבי הצדדים.

הערכת שוויו של הרכב התבססה על מחירון יצחק לוי והתייחסה למצבו הספציפי של הרכב (דהיינו: מד אוץ, מספר בעלים), בהפחתת שווי שרידי הרכב.

ובכל זאת, אתייחס גם לגופה של הקביעה בעיניין כרסנטי, שם קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן: "מחירון המכוניות המשומשות אינו יכול לשמש ראיה להוכחת שווי מכונית שנגנבה. המחירון האמור אינו מתייחס באופן פרטני למכונית מסוימת אלא לכל המכוניות מאותו סוג, והמחיר הנקוב במחירון נותן מושג על סדר הגודל של שווי המכונית אך לא על שוויה האמתי. על כן, מקובל עלי, כי הדרך הנכונה להוכיח שווי המכונית הוא על ידי הגשת חוות דעת של שמאי רכב מומחה, אשר יתייחס בחוות דעתו לנתונים המיוחדים למכונית שנגנבה (המרחק שעברה, אביזריה המיוחדים וכיוצ"ב), ואף יעמוד לחקירה על חוות דעתו." שונה העניין הנ"ל מענייננו, שכן פוליסת הביטוח בעניינינו קובעת מפורשות כי בעת קביעת שווי הרכב על פי מחירון יצחק לוי יילקח בחשבון מצבו הספציפי של הרכב .

...

לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

פרט למשמעות של נהיגת התובע ורעייתו בהעדר רשוי שנתי ובהעדר ביטוח חובה-על פי פקודת התעבורה ועל פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970-שלא אעסוק במשמעותם כאן, אין הן מתיישבות עם גרסת התובע לפיה הוא עשה לעצמו ביטוח מפני גניבה בלבד אצל הנתבעת, כאשר מנגד, לא שילם את ההלוואה בגין הרכב, לא דאג לבטח עצמו מפני נזק רכוש ונזקי גוף שעלולים היו להיגרם לאחרים במהלך התאונה.

אימוץ הפרשנות לה טוען התובע מוביל לתוצאה לפיה, קיים לביטוח משקלים כלכליים שונים, למשל: מקום בו נגנב רכב שעל פי נתוניו שוויו נמוך ממחיר המחירון תוכל חברת הביטוח לצאת ידי חובתה אם תספק למבוטח רכב מסוג ואיכות דומים לזה שנגנב ובמקום ההפוך, מקום בו ייגנב רכב ששוויו נתוניו עולה על זה במחירון, תצא חברת הביטוח ידי חובתה אם תשלום את הנקוב במחירון, הגם שאינו משקף את ערך הרכב.

אין בפני בית המשפט חוות דעת מומחה להערכת שווי המכונית תוך עריכת הפרדה המתייחסת לשווי ללא מיסים.

...

מסקנה זו עולה גם מתכליתו של חוזה הביטוח שמשיבה את המצב לקדמותו.

העולה מכל האמור לעיל, כי התביעה נדחית וכך אני מורה.

התובע ישלם לנתבעים ביחד, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

בה בשעה, לא הוגשה על ידו חוות דעת של שמאי בדבר מצב הרכב עובר לגניבה, בהסתמך על מידע לפי ספר הטיפולים במוסך בו הוא טופל ולא הוגשה אף לא אחת מהשמאויות שניתנו לרכב לאחר קרות התאונות הקודמות.

לפיכך, אני מקבלת את הערכת הנתבעת בדבר שווי הרכב במועד הארוע, בהפחתה ממחירו בגין ירידת ערך, לנוכח התאונות אותן עבר הרכב.

...

אני דוחה את טענת הנתבעת, כי גילוי הגניבה רק בשעות לפנות ערב, אינה סבירה ויש בה כדי להעיד על התרמית.

לפיכך, אני מקבלת את הערכת הנתבעת בדבר שווי הרכב במועד האירוע, בהפחתה ממחירו בגין ירידת ערך, לנוכח התאונות אותן עבר הרכב.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. התשלומים, ישולמו תוך 30 יום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

אזכיר כי הצדדים הגיעו להסכמה ביום 22.2.23 בדבר שוויו של הרכב התפוס – 900,000 ₪ (עמ' 3 ש' 21), ועל שיחרורו בתנאים הכוללים הפקדת פקדון במזומן בסך 225,000 ₪ להבטחת ירידת ערך, איסור דיספוזיציה ברכב, חתימה על ערבות עצמית בסך 900,000 ₪ להבטחת איסור דיספוזיציה ולהשבת הרכב למדינה לפי דרישה, רישום עיקול במשרד הרשוי ושיעבוד ברשם המשכונות לטובת משטרת ישראל, עריכת ביטוח מקיף לטובת משטרת ישראל.

בתיק זה מעורבים נוספים – יצחק ברדריאן, סלומון ברדריאן, שחר ברדריאן, מאור ברדריאן, אברהם ברדריאן – מהם נתפס רכוש לצורך חילוט עתידי, לרבות נכסי נדל"ן. צירוף שווי נכסי הנדל"ן שנתפסו מאת המעורבים – לפי הערכת השווי של המבקשת – עולה בהרבה על הקף העבירה הכולל של 5.5 מיליון ₪.

אני ער לכך שבהעדר ביטוח לטובת המדינה גדל הסיכון כי במידה וייגרם נזק לרכב בתאונה או גניבה לא ניתן יהא להפרע ממנו, אך לטעמי כמפורט לעיל זהו האיזון הנכון בנסיבות העניין.

...

יתר על כן, סבורני כי קיים קושי עקרוני בייחוס עבירה לפי חוק הלבנת הון בהתבסס על ניהול עסק ללא רישיון.

על מנת לאפשר ליחידה החוקרת לערור כנגד ההחלטה, ככל שתמצא לנכון לעשות כן, תיכנס החלטתי לתוקף ביום 28.12.23 בשעה 14:00.

ככל שיוגש ערר עד מועד זה, יעוכב ביצוע החלטתי עד למתן החלטה בערר.