העסקת עובדת חדשה במקום עובדת בהריון

עוד נקבע, כי "חוק עבודת נשים אוסר על שינוי בהקף העסקה או בתנאי השכר, להבדיל משינוי בתפקיד העובדת השבה מחופשת לידה, לגביו אין איסור מפורש. עם זאת הלכה פסוקה היא כי בנסיבות מסוימות שינוי במהות העבודה, השולל מהעובדת היזדמנות אמתית לשוב ולהשתלב במקום עבודתה, הוא שינוי העומד בנגוד לתכלית חוק עבודת נשים". (ע"ע 44309-05-11 שירי להב- משרד החוץ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 22.1.13) (להלן- פרשת שירי להב).

" לאור האמור, אנו קובעים כי הנתבעת פעלה שלא כדין עת בחרה להעביר את התובעת ששבה מחופשת לידה למחלקה חדשה על פני העברתה של עובדת אחרת שתפסה את מקומה במחלקה.

האם הפרה הנתבעת את הראות חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 ? סעיף 2(א) לחוק שויון ההזדמנויות קובע כדלקמן: "2.(א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:

...

לאור האמור, אף תביעתה של התובעת ברכיב זה דינה להידחות.

מאחר ובתלושי השכר ערכה הנתבעת פנקס חופשה וממנו לא עולה כי לתובעת יתרת חופשה הניתנת לפדיון, ומאחר והתובעת לא הסבירה את חישוביה ברכיב זה, למעט הגשת תחשיב שבו הוזנו נתונים שכלל לא הוסברו, וחזרה ממנו בדיון המוקדם אף זאת ללא כל הסבר ותחשיב מפורטים, התביעה ברכיב זה נדחית.

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך של 20,000 ₪ תוך 30 יום.

מה שכרגע מטריד אותי זה 2 דברים: הראשון הוא מבחינת הקפה - זה תחום שציפי מאוד חלשה בו – ניסיתי לתת לה כמה טיפים אבל זה לא הולך לכיוון חיובי - אני חושב שבריסטה זה תחום שמאוד חשוב בעסק כזה ובמיוחד השליטה בתחום - חשוב שזה גם יעשה ויגיע ממקום של אהבה - אחרת זה מורגש בטעם ובהגשה – אין אפס, וזה משהו שלא זכיתי לראות - אני בשבוע הבא אצמד אליה ובתקווה שזה ישתנה - הייתי ממליץ להוציא אותה לקורס - אם עדיין זה לא קרה, וכל דבר שיוכל לתרום לה הדבר השני - זה משהו שיושב לי על הלב - ציפי הולכת לקראת תקופה לא פשוטה – היא גם מצפה לילד – ולומר לך את האמת ממה שזה מרגיש לי זאת מעמסה לא קטנה עליה (למרות שכמובן היא החליטה שהיא כן הולכת על זה והיא בחורה אינטליגנטית שבמצב שונה לא בטוח שלא הייתה מתאימה) - זה 2 דברים חדשים בשבילה – גם המעבר - גם עסק שהוא לא בארץ, וגם ילד – אני חושב שהיא תצטרך שם עזרה – אבל קח את זה בחשבון, אני לא מתיידד איתה יותר מידי אבל יצא לי לשבת איתה כמה דקות באחד הימים, ואיכשהו זה התגלגל לשיחה שקשורה במעבר שלה - ממה שהרגיש לי היא די בחוסר ודאות לגבי אם בכלל המעבר יתבצע - היא גם הזכירה את העובדה שהיא כבר עזבה הכל (עבודה, דירה) ותכננה את המעבר ואז משהו נעצר - מהשיחה איתה היה נשמע שהיא התאכזבה ממה שהובטח ועכשיו דיי לא ברור לה אם זה יקרה או לא – אני חייב לשתף אותך כי בשיחה היא הזכירה שכל מה שהובטח לה היה במיילים ושאנשים סביבה אפילו אמרו לה שתתבע אם לא יצא לפועל אחרי כל הויתורים שהיא עשתה בעקבות המהלך, אז קח בחשבון ותהיה מחושב מהבחינה הזאת, בכל מקרה אמשיך לעזור לך בכל דרך שתצטרך, וגם כמו שאמרתי לך אשפר אותה מבחינת הנקודות היחלשות שלה מאחל חג חנוכה שמח!!! לך ולכל משפחתך" התובעת עבדה בסניף "ארומה" רמלה עד ללידה.

לא היה מדובר בחוזה לתקופה קצובה, אך מאחר שהתובעת התקבלה לעבודה בהיותה בהריון, הנתבעת היתה מחוייבת להעסיקה עד לתום התקופה המוגנת הקבועה בחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

רצונה של התובעת לדחות את הנסיעה ולהמתין לקבלת אשרה לבעלה הוא סביר ומובן בנסיבות העניין, בשים לב לכך שמדובר בעבודה במדינה זרה, בתפקיד חדש הטומן בחובו אחריות רבה ובשים לב לכך שהתובעת היתה בהיריון ראשון.

...

לאור האמור לעיל, התביעות כנגד הנתבעים מס' 1 ו – 2 נדחית.

סוף דבר א. התביעה כנגד הנתבעים מס' 1-2 נדחית.

מאחר שכל הנתבעים יוצגו על ידי ב"כ אחד ועדותו של הנתבע מס' 1 נדרשה, גם אלמלא התביעה האישית נגדו, לא מצאנו לחייב את התובעת בהוצאות נתבעים אלה.

בהמשך תקופת הריונה, התובעת המשיכה להתייצב בשדה דב במתכונת דומה (2.5 ימים בשבוע) כאשר העובדת החדשה עדי שמה, מטפלת בנושא השיבוצים והתובעת בנושא גיוסי כ"א. ביום 26/10/14 התובעת יצאה לשמירת הריון וביום 27/12/14 ילדה תאומות.

טענות הצדדים התובעת טוענת כי בסמוך לאחר שהרתה הנתבעת כפתה עליה שינוי אירגוני שבמסגרתו היא הועברה לעסוק בגיוסים בלבד, ועובדת אחרת נקלטה לתפקיד סדרנית עבודה בשדה דב. לטענתה, בהתאם לסיכום שהושג במהלך היותה בחל"ד הנתבעת היתה מחוייבת להשיב אותה לתפקיד סדרנית עבודה תוך שמירה על אותם תנאים בהם הועסקה בטרם העברתה הכפוייה לתפקיד אחראית גיוסים.

בעת קביעת גובה הפצוי שקלנו את היתנהלותה הפסולה של הנתבעת, אשר ראתה עצמה פטורה מלהציב את התובעת בתפקיד תקני שיש בו אופק להשתלבות בעבודת קבע, ועם זאת, שקלנו גם את סרובה של התובעת לבצע שינויים כלשהם במתכונת העסקתה, והתעקשותה להשיב את הגלגל שנה לאחור, בהיתעלם משינויים שארעו במקום העבודה בעת שהיא הועברה בהסכמתה לתפקיד אחר, ובהתעלם מצרכיה של עמיתתה לעבודה שאף היא אם עובדת.

...

טענות הצדדים התובעת טוענת כי בסמוך לאחר שהרתה הנתבעת כפתה עליה שינוי ארגוני שבמסגרתו היא הועברה לעסוק בגיוסים בלבד, ועובדת אחרת נקלטה לתפקיד סדרנית עבודה בשדה דב. לטענתה, בהתאם לסיכום שהושג במהלך היותה בחל"ד הנתבעת היתה מחוייבת להשיב אותה לתפקיד סדרנית עבודה תוך שמירה על אותם תנאים בהם הועסקה בטרם העברתה הכפוייה לתפקיד אחראית גיוסים.

הסעד על רקע האמור לעיל, הגענו לכלל דעה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין אי השבתה למשרתה כסדרנית עבודה.

בסיכומו של דבר, לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין מצאנו כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 30,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הנ"ל בתוך 30 יום בצירוף הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

להבדיל מהנטל להוכיח האם התובעת פוטרה בשל הריונה המוטל על הנתבעת, הנטל להוכיח מתי ולאיזו תקופה הועסקה התובעת במקום העבודה החדש ומה היו הנסיבות שהביאו לעזיבתה, מוטל על התובעת.

...

מכל המפורט לעיל ולאחר ששקלנו בעניין מצאנו לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בסך 2,500 ₪ בגין הנזק שנגרם לה בשל אי מסירת הודעה על תנאי ההעסקה.

אשר על כן מהמפורט לעיל לא מצאנו לנכון לפסוק לתובעת פיצוי ברכיב זה. פדיון חופשה: בכתב התביעה טענה התובעת כי התובעת נותרה חבה לה סך של 424 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית כאשר בכתב ההגנה הנתבעת אישרה זאת (ס' 31 לכתב ההגנה).

על כן זכאית התובעת לפיצוי בסך של 424 ₪ ברכיב זה. סוף דבר, בהתאם למפורט לעיל הנתבעת תשלם לתובעת סך של 30,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים מחמת הפליה, סך של 2,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה על תנאי ההעסקה וסך של 424 בגין פדיון חופשה, סה"כ: 32,924 ₪ הנתבעת תישא בהוצאות המשפט של התובעת וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.

בנספח 6 לתצהירו של מר אלקיים, מכתב סיום ההעסקה, נכתב: "בתקופת ההודעה המוקדמת תמשיכי לסייע לחברה בהעברה מסודרת של הפרוייקטים שנמכרו ועדיין לא הסתיימו וחוברו לרשת". התובעת טענה כי סוכם בינה לבין הנתבעת כי אין צורך שתהיה נוכחת במשרדי הנתבעת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, והיה עליה רק לשתף פעולה עם החברה ועם מחליפה בתפקיד.

עוד נטען כי בכך שהנתבעת קיבלה עובד חדש במקום התובעת, אשר יועד להחליפה, ללא הודעה מראש ומבלי שנערך לה שימוע, נגרמה לה עגמת נפש.

הנתבעת חזרה בה מהודעה זו, לאחר שנודע כי התובעת בהריון.

...

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

התובעת תשלם לנתבעת: א. 8,904 ₪ בגין הודעה מוקדמת לחודש מרץ.

בשים לב לתוצאות ההליך אנו קובעים שהתובעת תשלם סך 5,000 ₪ בגין הוצאות שכ"ט עו"ד. ניתן היום, 28/3/17 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.