העסקת עובד פלסטיני ללא אישור עבודה

אזכיר כי אין חולק כי חלק מעבודת הנתבעת מבוצעת מחוץ לתחומי הישובים הישראלים באיו"ש, בשטחים שבהם העסקת עובדים פלסטינים איננה מצריכה היתר (ראה עדות התובע ביחס לעבודה בהרחבות של ישובים קיימים בעמ' 7 שורות 15-17), בנוסף לכך, אין לדעת מה מידת הבדיקה שביצעו אנשי הבטחון ביחס לעובדי הנתבעת בכל אחד מהישובים בהם עבדה הנתבעת.

...

החזר הוצאות נסיעה לטעמנו לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת לא שילמה לו הוצאות נסיעה כדין.

לנוכח האמור לעיל, התביעה לתשלום הוצאות נסיעה נדחית.

כלל של דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: בגין חלף הפרשות לפנסיה 26,611 בגין דמי חופשה 8,680 בגין דמי הבראה 5,236 בגין דמי חגים 4,200 בנוסף הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח ניתן היום, י"ט אב תשע"ט, (20 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

על פי הנוהל, אם העובדים הפלשתינים בעלי היתרי ההעסקה הועסקו באופן חלקי או לא הועסקו, על המעסיק להעביר למדור רישום נוכחות בפנקס שעות עבודה ולפרט בכתב את טענותיו בקשר להעסקה זו, ואם העובדים לא הגיעו מסיבות כגון מחלה, תאונת עבודה, שהות בחו"ל יצרף המעסיק מסמכים התומכים בסיבות אי ההגעה לעבודה.

תחילה טען התובע כי דבר ביטול ההיתר נודע לו בדרכו לעבודה ביום 22.7.18 במעבר הגבול עת לא אושרה כניסתו.

...

מקבלים אנו את טענת הנתבעת וחישובה ביחס להחזר הוצאות נסיעה.

התובע ציין בסעיף 21 לתצהירו שיש לקזז הוצאות נסיעה בסך 38,673 ₪ ששולמו לו. נוכח זאת, יש לקבל את עלות הנסיעה לה טענה הנתבעת בסך 22.60 ש"ח ולאור האמור אנו קובעים כי במכפלת עלות הנסיעה בסך ימי העבודה שפרטה הנתבעת, ובקיזוז הסכומים ששולמו לתובע, הרי שלא נותרה הנתבעת חייבת לתובע תשלום בגין רכיב זה. על כן ומששולמו לתובע הוצאות נסיעה אנו דוחים את טענת התובע להחזר הוצאות נסיעה.

סוף דבר לאור קביעותינו לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 26,483 ₪; דמי הבראה בסך 16,443 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך 2,787 ₪; דמי חגים בסך 12,367 ₪; פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בסך 6,636 ₪; פיצוי חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 6,664 ₪; הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העסקתו של התובע 25.8.18 ועד למועד התשלום בפועל.

לעניין זה אציין כי ערעור המערערים מופנה כנגד: הקביעה העובדתית שלפיה במועדים המצוינים בכתבי האישום ביצעה המערערת את עבודות בניית השלד בנכס (ומכאן שיש לראותה כמי שהייתה "המחזיק" במקרקעין בעת ביצוע העבירות מושא כתבי האישום); הקביעה העובדתית שלפיה המערערת לא השכילה לסתור את החזקה, המטילה עליה, כמחזיקה במקרקעין, את הנטל להוכיח כי העובדים הועסקו על ידי אחרים (על בסיס הטענה שלפיה הוצגו ראיות המלמדות כי עבודות ביצוע השלד בנכס נעשו על ידי אחרים); והטלת האחריות על המערער – בכובעו כנושא משרה – בגין עבירות של העסקה שלא כדין המיוחסות למערערת, חרף עדותו שלפיה נתן לעובדיו הוראה חד משמעית שלא להעסיק עובדים תושבי הרשות הפלסטינית ללא היתר בעבודות המבוצעות על ידי המערערת.

...

בנסיבות אלה הגיע בית הדין קמא למסקנה כי התקיים היסוד העובדתי להרשעת המערערת בעבירות של העסקה שלא כדין כאמור בסעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק, המיוחסות לה בכתבי האישום.

בהקשר זה נקבע כך: "במקרה דנן, לא טענו הנאשמים כי בדקו את מסמכיהם של העובדים באתר, אלא הכחישו באופן גורף את עובדת העסקתם באתר. משנדחתה גרסתם זו, משמצאתי כי הנאשמת והנאשם 2 היו צריכים להיות מודעים לעובדת העסקת העובדים באתר, ומשעולה מהראיות כי הנאשמים ידעו שהעסקת עובדים זרים מחוייבת בהיתר כדין, יש בכך כדי להקים את יסוד 'עצימת העיניים' הנדרש בחוק השקולה לדרישת ה'מודעות' להעסקתם האסורה של העובדים - ובכך הוכח קיומו של היסוד הנפשי הנדרש". בהתאם הורשעה המערערת בעבירות של העסקה שלא כדין כמיוחס לה בכתבי האישום מושא פסק דין זה. על רקע הודאת המערער כי בעת הרלוונטית לכתבי האישום שימש כמנהל החברה וכבעל המניות בה, הגיע בית הדין קמא למסקנה כי יש להרשיעו בעבירה של אחריות נושא משרה לעבירות של העסקה שלא כדין המיוחסות לחברה בכתב האישום שהוגש במסגרת הע"ז 1869/08.

] אשר על כן, משנגזר דינם של המערערים בתוך מתחם העונש ההולם בגין העבירות שבהן הורשעו ולאור הוראות סעיף 40יא לחוק העונשין, כמובא לעיל – דין הערעורים על גזר הדין להידחות.

סוף דבר: בנסיבות אלו אציע לחבריי לדחות את הערעורים, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

סוף דבר הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט טוינה לדחות את הערעורים הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

לעובדים הפלסטינאים שיעבדו, לא היה אישור עבודה בתחומי הקו הירוק, הם עבדו בתחומי השדות של התובע ולא ניכנסו לתחומי הישובים.

בכל מקרה, הדו"חות שהוצגו ערוכים על-ידי רואה החשבון של התובע, אינם מאושרים על-ידי רשות מיסים כלשהיא, וגם אין אינדיקאציה שהוגשו לרשות כלשהיא כאמור.

הוא היה למעשה ניסיתי ללמד אותו את כל המיקצוע, כדי שיותר מאוחר או שיתיישב בקוקפיט או שיהיה לו משק משלו , הרבה פעמים הוא גם עשה דברים של פועל תאילנדי כמו שהוא כינה את זה ,כי היו לנו שטחים מעבר למערכת שם אי אפשר להעסיק עובדים פלסטינים רק תאילנדים והרבה פעמים הוא עשה עבודות של עבודה שחורה לא פשוטה ובעיקר תפקידו היה להיות איתי, לבקר את העניין, לעבוד כשצריך, להיות אחראי על הפועלים כל מה שקשור בעסוק שלנו.

...

אני ל אוסמך עליהם אם אני מקבל 640 ₪ לחודש, אז כל העינוי הדין האלה בשביל עוד כמה שקלים ויתרתי מראש.

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, בדומה לדיון בראש הנזק הקודם, גם כאן - סבורני כי עתירת התובע מעוררת מורכבות רבה, הן ביחס לבסיס השכר הן ביחס לשיעור הגריעה מכושר ההשתכרות.

התובע לא הביא ראיות על הפרשות כלשהן עבור פנסיה, ולכן אינה מציעה פיצוי בראש נזק זה. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, הגעתי לכלל דעה כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד פנסיה בשיעור של 12% מהפסדי ההשתכרות לעיל, ובסך מעוגל 23,600 ₪.

טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקש, התובע הועסק כשבוע ימים בלבד, בשלהי חודש מאי 2021, תוך קבלת תשלום מלא, עד אשר התגלה כי מדובר בעובד תושב הרשות הפלסטינאית ללא היתר עבודה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה ובכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל מן הטעמים שיפורטו להלן.

לנוכח האמור, אני סבורה שהמשיב לא עמד בחובתו להצגת ראשית ראייה ביחס לבקשה להפקדת ערובה ומעבר לנטל ההוכחה המוטל על כתפיו לפטור מהפקדת ערובה הרי מוטל על כתפו הנטל להוכחת השכר היומי הנטען, שאינו השכר הנקוב בדוחות הרישומיים וטענותיו בדבר נסיבות סיום העסקתו.

אשר לסכום הערובה – באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, בפרט בעת הגשת תביעה למימוש זכויות סוציאליות מכוח חקיקת המגן; לבין זכותו של המבקש שלא להיגרר להליך סרק שאף יקשה עליו להיפרע את הוצאותיו בגינו, ובהתאם לשיעורים המקובלים בפסיקת בתי הדין לעבודה ולנוכח סכום התביעה, על המשיב להפקיד בקופת בית הדין ערובה בסך כולל של 5,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו. סוף דבר, הבקשה מתקבלת.