העסקה פוגענית של מתמחים

נציין כבר כאן כי גם לפי דפוס ההעסקה הנוכחי, נעדרים בכל יום עבודה נתון לא מעט מהמתמחים של מחלקה, ולעיתים אף נעדרים רובם.

...

נוכח כל האמור, ועל פי התרשמותנו, אכן נעשו ואף נעשים בימים אלה במערכת הבריאות בישראל מאמצים של ממש לוודא אכיפה מלאה של האיסור המוחלט להעסיק רופא ביום שלמחרת תורנות.

סוף דבר נחתום את פסק דיננו במשפטים הבאים, מתוך עדותו של מנכ"ל משרד הבריאות דהיום, פרופ' ארנון אפק (עמ' 186 ש' 13), שהשיב כך כשנשאל האם עייפות של רופאים תורנים עלולה לסכן חיים: "עדיף רופא רענן שלא עייף מאשר רופא עייף, ובהחלט שאתה עייף ונמצא בסוף התורנות שלך. מצבך הרבה יותר קשה מההתחלה, ואתה צריך להיות הרבה יותר זהיר, כן, זה יכול להיות מסוכן". על המדינה בכובעה הכפול, הן כמעסיקה והן כמפקחת, מוטלת החובה לנסות למזער במידת הניתן את הסיכון שנגרם מחסך השינה המוכח של רופאים תורנים, כי בנפשנו הדבר.

נוכח כל האמור: נדחית טענת הרופאים התובעים, לפיה נפל פגם בהליך המינהלי או בהסכם הקיבוצי המחייב את התערבותו של בית דין במספר שעות העסקתם ברצף (עד 26 שעות כולל התורנות), כפי שהותר בהסכם 2011 ובתיקון להיתר שהוצא מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה.

ביום 2.12.12 ניתנה על ידי בית הדין החלטה שהכריעה בחלק מהטענות המקדמיות שהעלו הצדדים: ראשית נקבע, בהסכמת הנתבעים, כי הטענה המקדמית לפיה יש למחוק על הסף מכתב התביעה את התובע 7 – היחיד מבין התובעים שהנו סטודנט ולא מתמחה המועסק על ידי המדינה והכללית – תוכרע במסגרת פסק הדין; שנית נקבע, בהסכמת הנתבעים, כי אין מקום בשלב זה למחיקת התביעה על הסף לאור טענת הנתבעים כי חלק מעילות התביעה הנן נזיקיות (ועל כן אינן נימצאות בתחום סמכותו של בית דין זה).

למעלה מהנדרש נציין שדחיית בקשת המדינה מתחייבת גם בהנתן העובדה שהמעשה המינהלי הנתקף על ידי התובעים כאן – תיקון היתר שהוצא מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה – מצוי בליבת תחום התמחותו של בית דין זה, הדן מעשה של יום יום בשאלות הנוגעות לביצועו של חוק זה ופרשנותו.

...

גדר הטענות שניתן להעלות בתקיפה עקיפה משמצאנו שהתובעים רשאים לתקוף את התיקון להיתר בתקיפה עקיפה גם בבית דין זה – ולמעשה אף המדינה אינה חולקת על כך – עלינו לדון בטענתה המרכזית של המדינה, לפיה התובעים טוענים טענות בדבר פגמים שנפלו לשיטתם בשיקול הדעת של השר, טענות המובילות לכל היותר (אם תתקבלנה) אך למסקנה כי ההיתר נפסד (voidable).

אין בידינו לקבל טענתה זו של המדינה, שכן: "זה שנים שהפסיקה בישראל ובאנגליה, התפתחה והשתנתה. במקום ההבחנה החדה בין בטלות (void) שהיא פועל יוצא של חוסר סמכות, לבין נפסדות (voidability) שהיא פועל יוצא של טעות בתחום הסמכות, בא לעולם המבחן של בטלות יחסית" (כב' השופט יצחק זמיר, ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793 (1996), 793, 816.

איננו מקבלים את הטענה.

נוסף על כך טענה המבקשת כי עמדתה של הר"י כנגד קיצור שעות התורניות היא זו המנכיחה מתכונת העסקה פוגענית של רופאים מתמחים הכוללת עבודה רצופה של 26 שעות ויותר, בשים לב לכך כי חרף עמדתה של המדינה אשר תמכה בקיצור שעות התורניות, נושא זה לא הועלה על סדר יומה של הר"י במו"מ להסכם קבוצי 2011 ואף הסכמות חלקיות שהתקבלו במסגרת ההסכם הקבוצי לקיצור שעות התורניות במיון ובמחלקת יולדות וקיום פיילוט לקיצור התורנות במחלקות הפנימיות- לא נאכפו.

...

לאחר שבחנו הראיות שהוגשו, תכלית הגשתן והתגובות- לא מצאנו מקום לדון בהם במסגרת הליך זה. משקבענו כי הרופאים המתמחים אינם יחידת מיקוח נפרדת, הרי שאין מקום לדון במעמדה של המבקשת כארגון, או בכלל.

בנסיבות אלה, לא מצאנו מקום לדון גם ביתר טענות המשיבות שפורטו בכתבי טענותיהן בדבר מעמדה של המבקשת כארגון עובדים.

סופו של דבר- הבקשה נדחית.

אשר לטענת הנאשם כי מעשיי התקיפה בוצעו בשל הלחץ בו היה נתון עקב תנאי העסקה פוגעניים, ראשית, אין בידי להכריע בשאלה זו עליה חלוקים הצדדים.

ניתן היום, א' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה הגב' נגה רון מתמחה, הנאשם בתירגום לשפה האנגלית ע"י הגב' מרינול בכר, ובא כוחו עוה"ד משה פולק.

...

מפאת מצבו של המתלונן בהיותו קשיש חסר ישע, דמנטי שהיה תלוי באופן מלא בנאשם, ובדגש על האגרופים בהם תקף את המתלונן בפניו, אני סבורה שעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ממשית.

לפיכך אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 16 חודשים, לצד ענישה נלוות.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 12 חודשים (בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס).

נבהיר כי קביעה זו אינה גורעת מהאפשרות כי סיגנון התבטאות זה יהווה חלק מהעסקה פוגענית של עובד במערכת יחסי עבודה, ולכך נתייחס בהמשך.

עקרי הדברים הם כי אף שעילה זו טרם עוגנה בחקיקה, הפסיקה בבתי הדין האיזוריים לעבודה אימצה את 'הלך הרוח' שבהצעות חוק שונות שהונחו על שולחן הכנסת לאורך השנים והכירה בתופעה של העסקה פוגענית.

הדברים עלו אף מעדויות יתר העדים שהעידו בהליך, הן מטעם התובעת והן מטעם הנתבע (ר' עדותו של עו"ד לינדפלד בעמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 29.6.2022, שורות 7-23; עדות הגב' מיכלס בעמ' 94 לפרוטוקול הדיון מיום 29.6.2022, שורות 27-32; עדות גב' צימט בעמ' 38 לפרוטוקול הדיון מיום 27.11.2022, שורות 24-36, עמ' 39 שורות 8-25; עדות המיתמחה לשעבר, עו"ד סרגיי אייזנשטדט בעמ' 44 לפרוטוקול הדיון מיום 27.11.22, שורות 30-36).

...

לאור האמור לעיל, נוכח הקשיים הרבים העולים מהם, איננו מקבלים את תחשיביה של התובעת.

כאמור, מסקנתנו לפיה אין לקבל את תביעתה של התובעת ברכיב זה מתבססת על הפירוט והחישובים שהגישה התובעת במנותק מאלו של הנתבע, כאשר הגענו למסקנה כי לא ניתן לקבל את חישוביה.

סוף דבר תביעת התובעת נדחית ברובה, להוציא הפיצוי שנפסק כאמור לעיל, כך שהנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד, שישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.