מדו"ח מסכם שהגיש המנהל המיוחד עו"ד רועי זאבי (להלן: "המנהל המיוחד"), לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל, עולה כי מדובר בחייבת ילידת שנת 1976, שסיימה 12 שנות לימוד, גרושה פעמיים, ללא ילדים.
יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 3004/07 עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרישמי (05/11/08):
"דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האנטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרישמי פעלו בתום לב".
לאחר שעיינתי בבקשת החייבת להכרזתה כפושטת רגל, בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה, ובדו"ח המסכם, ולאחר ששקלתי את עמדות המנהל המיוחד והכנ"ר, אני סבורה כי אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.
...
המבחן העיקרי למתן הפטר לאלתר הינו התרשמותו של בית המשפט כי "אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים".
על מנת להכריע בשאלה אם קיימת תועלת לנושים מהמשך ההליכים ואם נדרש בית המשפט לשקול את הטעמים הכלליים בגינם יש להיעתר לבקשת הפטר, לרבות: החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים.
בהינתן האמור, ומשאין סיכוי נראה לעין, כי המשך ניהול הליך פשיטת הרגל יניב שיעור דיבידנד משמעותי יותר לנושים, ומשהתרשמתי כי החייבת אינה מסוגלת לעמוד אף בתכנית הפירעון שהוצעה על ידי המנהל המיוחד והכנ"ר, לאור מצבה הרפואי והתעסוקתי, סבורני, כי אין הצדקה להמשיך ולנהל את הליך פשיטת הרגל, המתנהל כנגד החייבת מזה למעלה משנתיים.
סיכומו של דבר - בהעדר התנגדות מצד הנושים, שכאמור אף לא מצאו לנכון להתייצב לדיון ומשלא הובאו ראיות לכך שהחייבת נהגה בחוסר תום לב, או במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל, או שנתקיימה עובדה מן העובדות המפורטות בסעיף 63 לפקודה, אני מורה מכוח סמכותי על פי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה, על מתן הפטר לאלתר לחייבת, מכל חוב בר תביעה.
בהתאם, הנני מורה על ביטול כל ההגבלות שבצו הכינוס.
