חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העלבת עובד ציבור - הכרעת דין

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם למפורט בהכרעת הדין, לאחר ששוטר מסר לנאשם דו"ח תנועה, הטיח בו הנאשם קללות רבות, כגון: "תיזדיין מפה יא בן זונה", "מי אתה בכלל יא בו זונה", "מניאקים", "מלשינים", בעקבותיהן עוכב בשל העלבת עובד ציבור.
...
לאחר שבחנתי את נסיבות האירוע, מידת הפגיעה באינטרסים המוגנים וכן את הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר מותנה ועד לחמישה חודשי מאסר.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך חודשיים.
אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שמישכו חודש ימים, אשר הוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 44741-02-15 שלום חדרה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

להלן היתייחסות לחלקן: ת"פ 14862-10-19 מדינת ישראל נ' שגיא – נאשם אשר הורשע בעבירות איומים והעלבת עובד ציבור לאחר הכרעת דין שניתנה על ידי מותב זה. הנאשם איים על שוטרת ואמר לה: "אני מגיע למישטרה עם נשק ויורה בכולם" וכן שלח מכתב למפקד תחנת מישטרה הכולל גידופים והעלבות חמורים.
...
טענת ההגנה כי מדובר באירוע ללא תכנון מוקדם אינה מסקנה מתחייבת מעובדות כתב האישום ולא נקבעה כממצא בהכרעת הדין.
ממכלול הנסיבות יש לקבוע, כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה היא בינונית אך נוכח הרקע לביצוע העבירות וההתרשמות הבלתי אמצעית מהנאשם גם במהלך עדותו בבית המשפט, הרי שמתבקשת המסקנה, כי גם מידת האשם היא בינונית ולא מלאה.
נוכח כל האמור לעיל, יש להטיל על הנאשם עונש בחלקו העליון של השליש התחתון של מתחם הענישה.
סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרשעת המערער בעבירת העלבת עובד ציבור בהכרעת הדין נקבע כי הביטויים שהשמיע המערער כלפי השוטרת ("ליידי בוי, לסבית, מגעילה, דוחה, קוקסינלית") בהטיות שונות ובאופן חוזר ונשנה, רחוקים שנות אור מכל קשר להגשמת הרציונל העומד בבסיס חופש הביטוי, ויש לראות בהם כמקיימים את יסודות העבירה של העלבת עובד ציבור.
...
בהמשך, פנה בית משפט קמא לניתוח הסיטואציה בהתאם לקביעות בית המשפט העליון בע"פ 7510/00 במנוקלר נ' מדינת ישראל, נו(4) 258 (2002) וכן ברע"פ 7589/97 רחמים נ' מדינת ישראל, נב(2) 651 (1998) (להלן - הלכת רחמים); התייחס לקביעה לפיה אין לפצל את תקופת התנאי השיפוטי; וקבע כדלקמן: "מהכלל אל הפרט - בענייננו יש למנות את תקופת התנאי השיפוטי מיום מתן גזר הדין דהיינו מתאריך 20.12.12 למשך שלוש שנים עד ליום 20.12.15. מנקודה זו יש להתחיל למנות את תקופת התנאי הסטטוטורית שבה ריצה הנאשם עבודות שירות כאשר תקופה זו מצטברת לתקופת התנאי השיפוטית. הנאשם החל את ריצוי עבודות שירות ביום 29.01.13 ואלו הופסקו בהחלטה מנהלית ביום 21.07.13. מכאן שיש לצבור שישה חודשים נוספים לתקופת התנאי השיפוטי שהסתיימה כאמור ביום 20.12.15 וזהו התנאי הסטטוטורי. התוצאה היא שהתנאי חל עד חודש יוני 2016. הואיל והעבירות בוצעו ביום 10.02.16 התוצאה היא שבוצעו בשעה שעונש המאסר המותנה היה תלוי ובר הפעלה". לשיטת המערער, שגיאתו המרכזית של בית משפט קמא נעוצה בהתעלמותו מעמדת בית המשפט העליון ברע"ב 4024/12 מדינת ישראל נ' איטח (16.6.2013) (להלן - הלכת איטח), שם נקבע כי לצורך חישוב הימים בהם ריצה נאשם עבודות שירות, יש לספור את כל הימים בהם ביצע את עבודות השירות בפועל, להציב אותן על לוח השנה ברצף, ואז לספור אותם מחדש יחד עם ימי השישי והשבת שביניהם (להלן - שיטת הציפוף).
נטען כי החלת שיטת הציפוף בענייננו, ולאור העובדה כי המערער ביצע אך ורק 35 ימי עבודות שירות, הייתה צריכה להוביל למסקנה כי יש להוסיף לתקופת התנאי השיפוטית (המסתיימת ביום 20.12.2015) כ- 49 ימים בלבד (35 ימים בתוספת ימי השישי וימי השבת באותה תקופה), ומכאן שהעונש המותנה פקע ביום 7.2.16, דהיינו - שלושה ימים לפני מועד ביצוע העבירה בענייננו.
סיכום סוף דבר, הערעור על שני חלקיו – נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יצוין, כי בכתב האישום יוחסו לנאשם שתי עבירות נוספות של הפרת הוראה חוקית, עבירה של פגיעה בפרטיות וארבע עבירות של העלבת עובד ציבור, אך בהכרעת הדין הוא זוכה מהן לאחר שנקבע כי ביחס לעבירות של הפרת הוראה חוקית לא הוכח קיומו של יסוד נפשי לבצוע העבירות וביחס לשאר העבירות נקבע כי מעשיו של הנאשם בגינם הואשם, אינם מהוים עבירה.
...
בשים לב לנסיבות אלו, לערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו, נע מענישה צופה פני עתיד ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.
יש להביא בחשבון גם את העובדה כי הנאשם הואשם בעבירות רבות אחרות ובסופו של דבר זוכה מהן.
בשים לב לאמור, אני סבור כי יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ברם, בהכרעת הדין הוא זוכה מעבירה זו, אך לא בשל כך שהדברים לא נאמרו ונעשו על ידו, אלא בשל כך שדבריו של הנאשם ומעשיו לא נקלטו על ידי השוטר אליו הם היו מכוונים.
תסקיר שירות המבחן בעיניינו חיובי, ועל אף שהנאשם ניהל את משפטו, אפשר שבצדק - שכן הוא זוכה משלוש עבירות שיוחסו לו: העלבת עובד ציבור ושתי עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – הוא נוטל כיום אחריות על העבירה בה הורשע והביע חרטה כנה על כך. את העבירה ביצע חודשים מועטים מאז הפך לבגיר, והתרשמתי גם אני, כפי שהתרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם מצוי במקום אחר מזה בו הוא היה בעת ביצוע העבירה.
...
אכן, ניתן לטעון, כפי שטענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם לא הציג פגיעה קונקרטית וחמורה שתגרם לו כפועל יוצא מהרשעתו, השונה מהפגיעה שישנה בכל מי שמורשע בדינו.
ואולם, אני סבור כי מכלול הנסיבות המיוחדות של הנאשם, יש בהן כדי להצביע על פגיעה ממשית ביכולתו של הנאשם למצוא עבודה.
בשל כל אלו, אני סבור כי הצבת מחסום ההרשעה בפניו, עלולה, בנסיבותיו המיוחדות, להוות פגיעה ממשית, שאינה עומדת ביחס סביר לחומרת העבירה בנסיבותיה והאינטרס הציבורי.
לא בכדי ראתה קצינת המבחן להמליץ במקרה זה על ביטול הרשעתו של הנאשם, ולטעמי, כאמור, צודק לעשות כן. סופו של יום אפוא, אני נעתר לבקשת ב"כ הנאשם, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו