ברם, בהכרעת הדין הוא זוכה מעבירה זו, אך לא בשל כך שהדברים לא נאמרו ונעשו על ידו, אלא בשל כך שדבריו של הנאשם ומעשיו לא נקלטו על ידי השוטר אליו הם היו מכוונים.
תסקיר שירות המבחן בעיניינו חיובי, ועל אף שהנאשם ניהל את משפטו, אפשר שבצדק - שכן הוא זוכה משלוש עבירות שיוחסו לו: העלבת עובד ציבור ושתי עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – הוא נוטל כיום אחריות על העבירה בה הורשע והביע חרטה כנה על כך. את העבירה ביצע חודשים מועטים מאז הפך לבגיר, והתרשמתי גם אני, כפי שהתרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם מצוי במקום אחר מזה בו הוא היה בעת ביצוע העבירה.
...
אכן, ניתן לטעון, כפי שטענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם לא הציג פגיעה קונקרטית וחמורה שתגרם לו כפועל יוצא מהרשעתו, השונה מהפגיעה שישנה בכל מי שמורשע בדינו.
ואולם, אני סבור כי מכלול הנסיבות המיוחדות של הנאשם, יש בהן כדי להצביע על פגיעה ממשית ביכולתו של הנאשם למצוא עבודה.
בשל כל אלו, אני סבור כי הצבת מחסום ההרשעה בפניו, עלולה, בנסיבותיו המיוחדות, להוות פגיעה ממשית, שאינה עומדת ביחס סביר לחומרת העבירה בנסיבותיה והאינטרס הציבורי.
לא בכדי ראתה קצינת המבחן להמליץ במקרה זה על ביטול הרשעתו של הנאשם, ולטעמי, כאמור, צודק לעשות כן.
סופו של יום אפוא, אני נעתר לבקשת ב"כ הנאשם, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.
