העלבת עובד ציבור והתנהגות אלימה כלפי עובד ציבור

ברע"פ 3150/19 שטרברג נ' מ"י (מיום 8.5.2019) אושר מיתחם שבין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר ועונש של 6 חודשי מאסר בפועל בנסיבות חמורות יותר ממקרנו, של איומים, העלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום צבורי.

3 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים מהיום בכל עבירת אלימות לרבות איומים ובכל עבירה כלפי עובד ציבור לרבות שוטרים; פיצוי למתלוננים ע"ת 1 ו-4 בסך 500 ₪ כל אחד.

...

השוטר הפציר בנאשם להזדהות ולהתלוות אליו החוצה, אך הנאשם כינה את השוטר "סתום". הנאשם נעתר לבקשה רק לאחר התערבותו של מנהל המקום שאמר לו: "רועי, תצא אתם החוצה ואל תתנהג כמו ילד". בהמשך, הזדהה הנאשם בעל פה משום שמסר כי אין ברשותו תעודה מזהה.

הסניגור ביקש להיעתר להמלצת שירות המבחן.

לגבי התנאי השני, לנאשם רישום פלילי שאינו ישן דיו – לכן המסקנה, כי הנאשם שינה דרכיו אינה מבוססת בהכרח.

המערער הורשע בעבר בעבירות איומים והעלבת עובד ציבור ונדון לעונשים קלים.

שירות המבחן המליץ לגזור על המערער צו מבחן, לצד ענישה שיקומית בדמות של"צ. בית המשפט קמא סקר את מדיניות הענישה המחמירה בעבירות אלימות שמבוצעות כלפי עובדי ציבור, וקבע כי מיתחם העונש ההולם את מעשי המערער כלפי הרופא נע בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 20 חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט קמא זקף לזכות המערער את הודאתו בעובדות כתבי האישום המתוקנים בהזדמנות הראשונה, שתוף הפעולה שלו בשירות המבחן ובהליך הטיפולי, נסיבות חייו המורכבות והשפעת הרקע האלים של ילדותו על דרכי חשיבתו והתנהגותו כבוגר, וכן הנזק שיסב לו ולמשפחתו עונש המאסר לו הוא צפוי.

...

אנו סבורים כי מעשי המערער חמורים והצדיקו לגזור עליו מאסר לריצוי בפועל, ואולם הליך השיקום החריג והממושך שעבר לאורך ההליך בבית המשפט קמא ואף לאחר גזר הדין מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם לצורכי שיקום.

מכל האמור לעיל החלטנו לקבל את הערעור.

כמו כן, בהסכמתו של המערער, יועלו סכומי הפיצוי לנפגעי העבירות כדלקמן: המערער ישלם פיצוי בסך 10,000 ₪ (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שילם) לרופא ופיצוי בסך 4,000 ₪ (בניכוי סכום הפיצוי שכבר שילם) למתלונן.

ראו דברי בית המשפט בע"פ 4565/13 אמון חאלד נגד מדינת ישראל (4.11.13), בנוגע לאלימות כלפי עובדי ציבור: "בית משפט זה כבר פסק בעבר כי מעבר לחומרה הכללית הנודעת לעבירות אלימות, הרי שלאלימות המכוונת כנגד עובדי ציבור נודעת חומרה מיוחדת, מאחר שהן פוגעות פגיעה אנושה גם בערך החברתי הנודע לתיפקוד התקין של השרות הצבורי (ראו: ה"מ 215/72 משיח נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(2) 172 (1972); רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.8.2008); דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.7.2011)). עובדי הציבור "חשופים בצריח" – כמי שלא אחת נמצאים בחזית ההתמודדות עם מתן שירות לאנשים שיודעים אף הם קשיים.

ת"פ (ק"ג) 23636-06-18 מדינת ישראל נ' אבו שארב (11.6.20) - הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, בבצוע עבירות ניסיון לתקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, העלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום צבורי, לאחר שקילל וירק לכיוון קב"ט חברת שמירה במעבר תרקומיא.

...

אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן במקרה זה. כפי שהוסבר באריכות לעיל, משהפכה אלימות כלפי צוותים רפואיים למכת מדינה, יש להוקיעה על ידי ענישה הולמת, ולכל הפחות על ידי הטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות – בעירייה ובמתנ"ס של בית שאן.

מועד תחילת עבודות השירות אשר הומלץ בחוות הדעת חלף, ולפיכך אני מורה לנאשם להתייצב לריצוי עונשי ביום 18.12.2022 במפקדת גוש צפון ליד כלא מגידו, לממונה יש סמכות לשנות את התאריך בהתאם לאילוצים.

בתי המשפט עמדו פעם אחר פעם על החומרה היתרה הגלומה במעשי אלימות כלפי עובדי ציבור.

ראו, מבין רבים, רע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל (2.8.2010): "יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שילטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית." וכן ע"פ 4565/13 חאלד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.11.2013), פסקה 9: "בית משפט זה כבר פסק בעבר כי מעבר לחומרה הכללית הנודעת לעבירות אלימות, הרי שלאלימות המכוונת נגד עובדי ציבור נודעת חומרה מיוחדת, מאחר והן פוגעות פגיעה אנושה גם בערך החברתי הנודע לתיפקוד התקין של השרות הצבורי (ראו: ה"מ 215/72 משיח נ' מדינת ישראל פ"ד כו (2) 172 (1972); רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.8.08); דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.7.11)). עובדי הצבורי "חשופים בצריח". כמי שלא אחת נמצאים בחזית ההתמודדות עם שירות לציבור שיודעים אף הם קשיים.

בנגוד להגנה, אינני סבורה כי יש להקל ראש בהתנהגות מעין זו, והתייחסות סלחנית למעשים מעין עלו עלולה לפגוע בשלטון החוק ולהפר את הסדר הצבורי.

...

אך לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

תוצאה לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על מאסר מותנה בן 6 חודשים שניתן בגזר הדין מיום 8.11.2020 בת.פ 42934-04-19.

 בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השרות הצבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם (רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 13.8.2008)).

ת"פ (שלום ק"ש) 26078-10-16 שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן נ' יונס גזאוי (25.9.17)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום צבורי.

...

בעניין זה אפנה לדבריה של סגנית הנשיא, כב' הש' ענת חולתא בת"פ 35838-05-21 מדינת ישראל נ' אלסאנע ואח', פסק דין שהוגש מטעם ההגנה: "המציאות שבה פעילות משטרתית שגרתית מחייבת כיום הקצאת כוחות ומשאבים חריגים ונטילת סיכון של ממש בשוטרים המבצעים עבודתם הרגילה היא מציאות שיש להוקיע אותה ושיש להרתיע מפניה." נוכח כל האמור לעיל, סבורתני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה אינה מן הנמוכות.

נוכח המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את כלל המעשים בהם הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.