מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העלאת שכר תמורת ביצוע עבודות נוספות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת החל מחודש ינואר 2019 שבה לעבוד אצל בעלה כאשר שכרה הועלה ל- 5,300 ₪ (לא הוצגו תלושי שכר).
בפתח הדיון הגיש הנתבע מסמכים נוספים, הודעות לחוקר של התובעת ובעלה נ/6 ו- נ/7 בהתאמה, שומות מס הכנסה לבעלה של התובעת לשנים 2012-2017, נ/8, הכנסת הבעל כשכיר נ/9 והכנסות התובעת לשנת 2018 כשכירה - נ/10.
" ובהמשך: "ניתן איפוא לסכם את האמור לעיל ולומר כי שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי מישפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של היתקשרות או "גרעינה של ההיתקשרות" עניינו - ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהותה ולאופייה של העבודה המבוצעת או שמא תכלית ההיתקשרות הנה - השאת הרווחה הכלכלית והמשפחתית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת; כך שהתמורה המשולמת איננה נגזרת בעיקרה ממהות העבודה ואפיוניה אלא משיקולים "חצוניים" לה, הנעוצים בצרכי המשפחה ו/או יחידיה, באפיוני המשפחה ו/או יחידיה ובשקלולם של השיקולים "החיצוניים" הללו.
...
" מן הכלל אל הפרט – לאחר שבחנו את הראיות ואת טענות הצדדים, מסקנתנו הינה כי התובעת לא הוכיחה כי התקיימו בינה לבין המעסיק מערכת של חובות וזכויות החורגת מעזרה משפחתית ותכלית ההתקשרות הינה - השאת רווחה כלכלית ומשפחתית של המשפחה כיחידה אחת.
במסקנה זו תומכת גם שיטת תשלום השכר.
המסקנה הינה כי התובעת לא הוכיחה קיומם של יחסי עבודה ולפיכך תביעותיה לגמלת שמירת הריון ולדמי לידה נדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

על שעות נוספות העולות על תחום יום העבודה הקבוע על פי דין, יקבל העובד גמול שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951". שהרי מתכונת העבודה של התובע "כל החודש מ-630 בוקר עד 1530", כללה העסקה בשעות נוספות, ואין חולק על כך ששכר נטו בשיעור 7,000 ₪ כלל, על פי הסכמת הצדדים, תמורה בעד ביצוע עבודה בשעות נוספות.
אין חולק על כך שלא נימסרה לתובע הודעה בדבר עידכון תנאי עבודתו עם העלאת שכר הנטו המוסכם ל-7,500 ₪ ול-9,000 ₪ בחודש 7/2017.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: שכר חודש יוני 2019 בסך 10,959 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.19 עד לתשלום בפועל.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גרעין הטומן בחובו תנאי שאין בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לבצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה ובלשונו של בית דין זה לאמור: "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הנה היתקשרות לבצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה"..
עיון בתלושי השכר שצרף התובע מעלה כי כמות השעות וימי העבודה המופיעים בהם היא קבועה, כי כל התלושים שצורפו הודפסו באותו תאריך, 6.2.2020, קרי סמוך מאד להגשת התביעה לדמי אבטלה לנתבע וכי לא מצוינות בהם זכויות סוציאליות כגון הפקדות לקרן פנסיה או מעקב אחר ימי חופשה ומחלה, כאשר כאמור התובע הודה כי לא קיבל זכויות כלשהן.
בנוסף, נתתי דעתי למסמכים שהגיש התובע אשר אף הם אינם תומכים בטענותיו, כאשר ממילא אף אם כל התשלומים עבור אחזקת הרכב שולמו ע"י האם, אין בכך כדי להצביע כי עבודת התובע חרגה מגדר "עזרה משפחתית", בשים לב ליתר הנסיבות אשר פורטו לעיל.
...
אשר על כן, לא סברתי כי המסמכים שהגיש התובע סותרים את המסקנה אליה הגעתי לעיל, לפיה עבודתו לא חרגה מגדר "עזרה משפחתית" כאמור.
ממכלול הראיות שהונחו בפני ובכלל זה עדות התובע, כפי שפורטו לעיל, לא שוכנעתי כי התקיימו יחסי עבודה בין התובע לאמו או כי התובע ביצע עבודה סדירה, שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי אחר.
סוף דבר ממכלול הנימוקים שפורטו עד כה עולה המסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח קיומם של יחסי עבודה בינו לבין אמו או כי דובר בעבודה סדירה, שאילולא ביצע אותה הוא הייתה נעשית בידי עובד, כלשון סעיף 1 לחוק.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

פסק דינו של בית הדין האיזורי בפני בית הדין האיזורי נשמעו המערערת, בן זוגה וכן שלושה עדים חצוניים - מר רוני הניג, רואה החשבון של המשרד, אשר העיד כי המערערת מועסקת במשרד בעבודות משרדיות שונות וכן משמשת כאשת הקשר מול משרדו ובמסגרת זו אחראית להפקת חשבוניות והכנת המסמכים הנדרשים לדיווחים החשבונאיים; מר עידן גרשנוביץ, אשר המשרד נותן לו שירותי שמאות והעיד כי ההתנהלות השוטפת - לרבות לצורך קביעת בדיקות שמאי והסדרת התשלומים - בוצעה מול המערערת; ומר אוהד חבני, לקוח נוסף של המשרד, אשר העיד כי המערערת היא שעמדה בקשר סדיר ורציף מולו בתחומי האדמיניסטרציה והנהלת החשבונות.
גרעין הטומן בחובו תנאי שאין בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לבצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה" (עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי - המוסד לביטוח לאומי (20.1.15)).
המערערת אף צרפה צלומי פוסטים שיווקיים שהועלו על ידה לרשת החברתית "פייסבוק"; צלום של ניהול וכתיבת קמפיין פירסומי ב- Google AdWords ; וצילומי מסך מקבוצת ה"ווטספ" של המשרד, לה הייתה שותפה, ובמסגרתה קיבלה משימות מקצועיות לטפול מבן זוגה (ראוי לציין כי ראיות אלה הוגשו באופן לא קריא דיו לתיק האלקטרוני, אך בבית הדין האיזורי אושרו על ידי העדים).
...
בנסיבות העניין אף לא מצאנו כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שלא נשכר עובד חלופי לתקופת חופשת הלידה לצורך מילוי מטלותיה של המערערת, וסביר היה בנסיבות העניין - כאשר דובר בחופשת לידה בת כחצי שנה ובעסק משפחתי בתחילת דרכו הפועל מבית הוריה של המערערת - כי בן הזוג ייקח על עצמו (כפי שהעיד כי עשה) לבצע את מטלותיה של המערערת בתקופת חופשת הלידה.
סיכום לנוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערערת לבין בן הזוג במקום העבודה "דוד לומברוזו - שמאות רכב וסקרים" בחודשים שבמחלוקת.
סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שישית, עיון בחומר הראיות שהציגה התובעת מעלה כי למרות הצהרתה לפיה פוטרה ביום 28.4.2018 על ידי הנתבע 1 לאלתר בשל הריונה ( ר' סעיף 6 לתצהירה) ולמרות שהצהירה התובעת כי: "11. מספר חודשים לאחר שהנתבע פיטר אותי הוא פנה אלי ובקש שאבצע עבורו עבודות גרפיקה נוספות, אולם לנוכח התחמקותו מתשלום שכרי הודעתי לו שאינני מוכנה להמשיך לעבוד ללא תשלום שכרי המוסכם ומבלי לקבל תמורה ראויה". עם זאת עיון בחומר הראיות, נספח ב' לתצהיר התובעת מעלה כי יש תיכתובת מיילים רבות לאחר 28.4.18 מהם עולה כי התובעת ממשיכה לעזור לעסק ומתכתבת במיילים רבים אל מול רואה החשבון של הנתבעת, וזאת לאחר המועד בו טענה כי פוטרה, דבר המחזק את העובדה כי העזרה שנתנה התובעת לנתבע 1 ולצרכניה לא קשורה ליחסי עבודה, אלא מדובר בעזרה משפחתית בלבד, אותה המשיכה לתת גם לאחר המועד בו טוענת כי פוטרה.
מנגד , עיון בסעיף 12 לתצהיר התובעת מעלה כי מדובר על גרסה שונה של התובעת, לפיה לא ביצעה כלל את אותן עבודות נשוא הצעת המחיר: " 12. הנתבע הבטיח שישלם לי את שכרי המוסכם אך החל להמציא תירוצים... להתחמקותו, עד שלבסוף ביקש שעבור העבודות הנוספות אמציא לו הצעת מחיר, ואכן ביום 15.8.2018 מסרתי לנתבע הצעת מחיר לבצוע עבודות גרפיקה לנתבעת 2. הנתבע אישר את הצעת המחיר אולם כשביקשתי תשלם מקדמה שוב היתחמק בתירוצים מופרכים, ולכן לא ביצעתי את העבודות הנוספות". שמינית, התובעת לא הביאה לעדות אף לא עד אחד שיתמוך בגירסתה ואף לא הציגה כל סיכום ממנו עולה כי סיכמה עם הנתבעים תנאי שכר כלשהוא או תשלום של 50 ₪ לשעה, ומשכך הדבר יפעל לחובתה.
...
לא שוכנענו כי הראיות שהובאו בפנינו מספיקות כדי לקבוע כי התובעת ביצעה עבודה סדירה בתפקיד מהותי וכנגד שכר.
ערים אנו לכך כי התובעת אכן עזרה לנתבעת אולם שוכנענו כי מדובר בעזרה של בת משפחה לעסק המשפחתי ולא במסגרת יחסי עובד ומעביד.
נוכח האמור התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו