מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

העיקרון הטריטוריאלי בסמכות השיפוט

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בנסיבותיו של המקרה שבפנינו, בדומה לנסיבותיהן של פרשת רוזנשטיין (ע"פ 4596/05 רוזנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 30.11.2005)(להלן: פרשת רוזנשטיין) ופרשת העוקץ הניגרי (ע"פ 8801/09 מאיו ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 21.9.2010)(להלן: פרשת מאיו)) קיימת סמכות שיפוט מקבילה, הן למדינת ישראל מכוח עיקרון סמכות השיפוט הטריטוריאלית המעוגנת בחוק העונשין הישראלי והן לארצות-הברית מכח הזיקה הטריטוריאלית המרחיבה המוכרת בשתי המדינות (ראו פרשת מאיו, בפיסקה 15; פרשת רוזנשטיין, פסקה 23 וההפניות המובאות בה).
...
לסיכום, אין בהסגרתו של המערער כדי לפגוע פגיעה קשה בעקרונות יסוד של החברה הישראלית ואין בה כדי להוות מעשה בלתי צודק ובלתי ראוי בעליל.
אף טענה זו אין בידי לקבל.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ובכלל זה קיומה של תשתית ראייתית מספיקה על מנת להוות "אחיזה לאישום", המסקנה כי "מרכז הכובד" של העבירות המיוחסות למערער הוא בארצות-הברית והיעדרה של מניעה כלשהי להסגרתו מטעמים של תקנת הציבור או "הגנה מן הצדק", נראה כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי להכריז עליו כבר הסגרה בהתאם לחוק.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

ובלשונו של פרופ' דינשטיין: "מעצם [קיומו של העיקרון, המקנה] למדינה סמכות שיפוט פלילית על-פי זיקות לעבירה או לעבריין וכו', מסתבר כי תתכן סמכות שיפוט מתחרה בין שתי מדינות או יותר לגבי אדם. הסמכות המתחרה קיימת כאשר, למשל, ראובן – אזרח מדינה א' – מבצע עבירה במדינה ב': זו האחרונה רשאית להפעיל את סמכות השיפוט מכוח עיקרון הטריטוריאליות, בעוד שמדינה א' זכאית להפעילה מכוח עיקרון הנאמנות.
...
והנה, בלא יומרה לפסוק הלכה, נראה לי כי הגישה שמשקף השופט (כתארו אז) אלון בעניין אלוני נ' שר המשפטים, תואמת בהקשרים כבענייננו גם דברים שכתב דיין בית הדין הגדול לשעבר הרב אליעזר ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר י"ח, ב', שהסתפק באשר להסגרה שעניינה מיתה, וזה לשונו: "וכדאי להוסיף גם זה, דזאת לדעת במקרה שהמדובר כשנדרש רק לשפטו לעונש מאסר בלבד, ולא למיתה, ואפילו כשהדבר מוטל בספק, אזי אין לזה בכלל שייכות לההיא דתנו לנו אחד מכם וכו' (מקרה של אויב במצור שביקש למסור לו אחד הנצורים ואם לאו, יהרוג את כולם – א"ר) ...ורשאים אז למסרו לתועלת הרבים... ובפרט כשהאשמה היא אמיתית". ראו גם לעמדת בית הדין הרבני האזורי בירושלים, הרב ע' בצרי, "טובת הפרט מול טובת הציבור", תחומין (תשמ"ח) ט' 63, ומסקנתו כי חשש לעגינות (כפרשת אלוני) דוחה צו הסגרה.
סוף דבר, אין לכחד כי עמדת המשפט העברי מורכבת, וההעדפה בפרשנותו היא לצמצם הסגרה כשישנה ברירה אחרת.
בהקשר דנא דרכי שלום עם ארצות הברית הן הן ההדדיות, והדבר מחזק את המסקנה שהוסקה.

בהליך CrimA (CrimA) שהוגש בשנת 2005 בעליון נפסק כדקלמן:

ובלשונו של פרופ' דינשטיין: "מעצם [קיומו של העיקרון, המקנה] למדינה סמכות שיפוט פלילית על-פי זיקות לעבירה או לעבריין וכו', מסתבר כי תתכן סמכות שיפוט מתחרה בין שתי מדינות או יותר לגבי אדם. הסמכות המתחרה קיימת כאשר, למשל, ראובן – אזרח מדינה א' – מבצע עבירה במדינה ב': זו האחרונה רשאית להפעיל את סמכות השיפוט מכוח עיקרון הטריטוריאליות, בעוד שמדינה א' זכאית להפעילה מכוח עיקרון הנאמנות.
...
והנה, בלא יומרה לפסוק הלכה, נראה לי כי הגישה שמשקף השופט (כתארו אז) אלון בעניין אלוני נ' שר המשפטים, תואמת בהקשרים כבענייננו גם דברים שכתב דיין בית הדין הגדול לשעבר הרב אליעזר ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר י"ח, ב', שהסתפק באשר להסגרה שעניינה מיתה, וזה לשונו: "וכדאי להוסיף גם זה, דזאת לדעת במקרה שהמדובר כשנדרש רק לשפטו לעונש מאסר בלבד, ולא למיתה, ואפילו כשהדבר מוטל בספק, אזי אין לזה בכלל שייכות לההיא דתנו לנו אחד מכם וכו' (מקרה של אויב במצור שביקש למסור לו אחד הנצורים ואם לאו, יהרוג את כולם – א"ר) ...ורשאים אז למסרו לתועלת הרבים... ובפרט כשהאשמה היא אמיתית". ראו גם לעמדת בית הדין הרבני האזורי בירושלים, הרב ע' בצרי, "טובת הפרט מול טובת הציבור", תחומין (תשמ"ח) ט' 63, ומסקנתו כי חשש לעגינות (כפרשת אלוני) דוחה צו הסגרה.
סוף דבר, אין לכחד כי עמדת המשפט העברי מורכבת, וההעדפה בפרשנותו היא לצמצם הסגרה כשישנה ברירה אחרת.
בהקשר דנא דרכי שלום עם ארצות הברית הן הן ההדדיות, והדבר מחזק את המסקנה שהוסקה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במאמרן, ת' אינדיג ומ' גל "דוקטרינת ההשפעות כבסיס לתחולה חוץ טריטוריאלית של החוק הישראלי" דנות המחברות בדוקטרינת ההשפעות וזו תמצית הכתוב: סמכות השיפוט של מדינה הוא בעיקרה טריטוריאלית ומוגבלת לבני אדם המצויים בתחומה.
לצד עיקרון זה התפתח במשפט הבנלאומי עיקרון הטריטוריאליות האובייקטיבית, שמאפשר למדינה להחיל, בתנאים מסוימים את משפט המקומי על זרים אשר להתנהגותם השפעה בתחום השיפוט המקומי, בתחום דיני התחרות, ומתוכו צמחה דוקטרינת ההשפעות.
...
סוף דבר אני מורה למשיבות להמציא את המסמכים שהועברו בין כל אחת מן המשיבות לבין הרשות הקוריאנית אני מורה ל-NYK להמציא מדגם של מסמכי מקור לעניין מחירי ההובלה למטר מעוקב הובלה ימית לגבי כל נמל מוצא שממנו שינעה כלי רכב לאילת, בקווים אחרים קרי מאותם נמלי מוצא עלות השינוע ליוון, איטליה, ארה"ב –חוף מזרחי, צ'ילה, דרום אפריקה, אוסטרליה, קנדה.
אני מורה ל-NYK להשיב מהי נוסחת החישוב של מחירי ההובלה.
ניתן גם צו גילוי מסמכים כללי, כמבוקש, בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים". המסמכים יועברו לעיון המבקשות בתוך 60 ימים מיום קבלת החלטתי זו. שאלת ההוצאות תובא בחשבון במסגרת הדיון בבקשת האישור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משהסכימו הצדדים הן בהסכם הרכישה והן בהסכם מנובמבר 2009 על סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית בישראל, אין תחולה לעיקרון הטריטוריאליות.
...
            אני סבורה כי בענייננו מתקיימים החריגים , שכן מדובר בשאלה לפי איזה דין יתבררו עילות התביעה ו/או היכן תתברר המחלוקת ובאיזה אופן.
            דין הערעור כאמור, להתקבל.
         לסיכום: א)         לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו