מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

העונש על פגיעה קבוצתית בשוטרים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במה דברים אמורים? סעיף 413ה' הנו סעיף בסימן ה1 שבפרק יא לחוק שעניינו "פגיעות ברכוש". "רכוש" הוא מונח המגדיר דבר השייך לאדם מסויים או לקבוצת בני אדם.
נוכח ההיבט המיוחד שיש לבעלי הרכב על רכבם כאמור, המחוקק החמיר בעונשו של החובל במזיד ברכב והעמיד את עונשו על 5 שנות מאסר בעוד העונש על פגיעה בנכס אחר עומד על 3 שנות מאסר (באופן דומה נקבעו עונשים מחמירים לנכסים מיוחדים אחרים, כפגיעה בצוואה [סעיף 455 לחוק], פגיעה בבאר במים, בסכר, בתשתיות וכיוצ"ב [סעיף 453 לחוק] וכיוצ"ב).
חפץ שאין לו בעלים אינו מוגדר "נכס" והפגיעה בו אינה "שלא כדין". ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה כי העובדה ששוטר פוגע בחפצים במהלך פעילות מבצעית מתוך כעס, גם כאלו שאין להם בעלים, היא היתנהגות חמורה; ואולם גם אם יש צדק בדבריה, המסגרת המתאימה לבירור וטפול בשוטר שפעל כן, אינה במסגרת הדין הפלילי, וודאי לא בעבירה מתוך פרק יא לחוק.
...
דין טענתה להתקבל, כפי שיפורט להלן, ולפיכך אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הפסיקה שבה וקבעה כי על העונש להוקיע מעשיהם של אלו שמבקשים לפגוע באנשי כוחות הבטחון.
בין השאר נאמר שם: "ראינו כי המשיב התכוון לפגוע פגיעה חמורה בקבוצה של חיילים בכך שנהג את משאיתו לעברם במהירות גבוהה. רק בדרך נס לא קיפח איש מהם את חייו. בעשותו את מעשהו הייתה המשאית בידיו ככלי נשק, או כאמצעי חבלה אחר, לבצוע מטרתו, ומכאן שאין להבחין בינו לבין מי שירה בכלי ירייה, פוצץ מטען חבלה או עשה מעשה פיגוע אחר במטרה להרוג או לפצוע...". (שם, עמ' 531).
הנאשמת תיכננה לבצע פיגוע בירושלים באמצעות בלון גז. בדרכה נעצרה על ידי שוטר והחליטה לפוצץ את בלון הגז על מנת לפגוע בו. לשוטר נגרמו כויות בפנים ובחזה, בעוד לנאשמת נגרמה פגיעה קשה.
...
נוכח גל הטרור האחרון, מצא בית המשפט ליתן משקל שולי יחסית לנסיבות האישיות (ובכלל זה הפגיעה הקשה שנגרמה לנאשמת עצמה) ומשקל בכורה לשיקולי הגמול.
לעמדה זו ניתן לתת ביטוי בהחמרה דומה, גם במקרה בו מורשע נאשם בעבירה על הוראות חוק הטרור וזאת אף כאשר כתב האישום הוגש מלכתחילה בגין עבירה שהיא פחותה מניסיון רצח, אך ביסודותיה הפיזיים, היא מגלמת מעשה דומה (ר' לדוגמא לעיל את גזר דיננו בתפ"ח 8343-11-16).
בעת גזירת הדין הובא בחשבון כל האמור לעיל; מבלי למעט מהאמור - הובא בחשבון כי בסופו של יום הפגיעה שנגרמה לא הייתה קשה, גם אם בדרך נס. אף שהנאשמת כיוונה למעשה טרור ואף ביצעה מעשה שכזה, לא מדובר במעשה שנעשה בתכנון עם אחרים אלא באופן אינדיבידואלי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התביעה טענה למיתחם ענישה בענינו של נאשם זה, אשר ינוע בין 18 עד 30 חודשי מאסר בפועל בצרוף מאסר מותנה ארוך ומרתיע; קנס הולם; פיצוי לשוטרים הנפגעים; פסילה הנעה בין 18 ל-30 חודשים; פסילה על תנאי לתקופה ממושכת והפעלת מעצר על תנאי.
הנאשמים היו חלק מקבוצה, שניסתה לפגוע בשוטרים ולמנוע מהם לבצע את תפקידם.
· בפסק הדין רע"פ 8172/10 גזאוי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים), שם נדחה ערעור על עונש בן 16 חדשים בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות אשר כללה דחיפת השוטר שהביאה לנפילתו, ובריחה מעיכוב.
...

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד העידה, כי הנאשם חסר יכולת לעלות לאוטובוס מחשש שיאלץ להגיב כשוטר ויחוש מאד בלתי מוגן ויאלץ להענש ולהיפגע.
עוד נקבע, כי לשם בחינת פגיעתה של הרשעה בשיקום הנאשם, עליו להצביע על פגיעה קשה וקונקרטית בשיקומו, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (רע"פ 7224/14 משה פרנסקי נ' מדינת ישראל, (10.11.2014); רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל (27.1.2015); ע"פ 8528/12 אלירן צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.2013)).
חלק מאותם שוטרים, הרחיבו כי אינם רואים כל פסול בהפצת צלום המתעד ערום, לקבוצת שוטרים, זאת כחלק מעבודתם, דוגמאת רס"ב אריק חכים אשר העיד, כי אינו רואה פסול במשלוח תמונה של ילדים עירומים, שנקלעו לעבירת תנועה, בקבוצה ה"מבצעית" (עמ' 35 ש- 5-10 לפרוט'.
...
לענין הרשעת הנאשם, טען ב"כ המאשימה כי ישנם מקרים בהם אין מנוס מהרשעה, וכן כי שאלת ההרשעה מהווה רק אחד משיקולים רבים הנשקלים בעת בחינת פיטורי הנאשם על ידי מפכ"ל המשטרה.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות, ועד למאסר בפועל למשך 12 חודשים, זאת לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.
למול הצורך בענישה חד משמעית, המתחייבת נוכח אופי העבירות והצורך בהרתעת הרבים, יש לזקוף לזכות הנאשם את כל האמור לעיל, זאת באופן המשפיע על מידת העונש אך לא על אופיו.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הנאשם הסביר את הרקע להתנהגותו בכך שהשליך על השוטרים את חוויות הגזענות שחוו הוא ובני משפחתו מאז עלייתם לארץ, וציין כי נטייתו לחשוב על השוטרים כקבוצה הומוגנית הקלה עליו לפעול באלימות.
ב"כ המאשימה היתנגד להמלצת שירות המבחן לבטל את הרשעתו של הנאשם, הן לנוכח חומרת העבירות והן מכיוון שהנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית אלא אך בפוטנציאל לנזק עתידי.
החלטה לסיים את ההליך ללא הרשעה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון – סוג העבירה מאפשר ביטול ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים, השני – יש להראות כי ההרשעה תיפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.
אנמק: לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי, קרי, הרשעה משנת 2016 מבית המשפט לנוער בעבירות הסגת גבול וגניבה בצוותא, אז נדון לשל"צ, התחייבות ופצוי לנפגע העבירה, והליך מאוחר יותר שהסתיים בדרכי טפול ללא הרשעה, בגין עבירות הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית.
...
אילו האירוע דנן היה מתרחש במועד מאוחר יותר לתום ההליך בבית המשפט לנוער, סביר כי לא הייתי רואה להיעתר לבקשת הנאשם לסיימו ללא הרשעה.
מקובלת עלי הערכת שירות המבחן, לפיה יש בהרשעתו כדי לפגוע בתכניותיו העתידיות, הן באשר לאפשרות שירותו בצה"ל (בפרט לאור הצורך בביטול פטור שניתן לנאשם), והן בכל הנוגע להמשך חייו המקצועיים.
תוצאה אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם, ומשית עליו את העונשים הבאים: הנאשם יבצע 150 שעות לתועלת הציבור (של"צ) בהתאם לתוכנית שהוגשה על ידי שירות המבחן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו