עוד העידה, כי הנאשם חסר יכולת לעלות לאוטובוס מחשש שיאלץ להגיב כשוטר ויחוש מאד בלתי מוגן ויאלץ להענש ולהיפגע.
עוד נקבע, כי לשם בחינת פגיעתה של הרשעה בשיקום הנאשם, עליו להצביע על פגיעה קשה וקונקרטית בשיקומו, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (רע"פ 7224/14 משה פרנסקי נ' מדינת ישראל, (10.11.2014); רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל (27.1.2015); ע"פ 8528/12 אלירן צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.2013)).
חלק מאותם שוטרים, הרחיבו כי אינם רואים כל פסול בהפצת צלום המתעד ערום, לקבוצת שוטרים, זאת כחלק מעבודתם, דוגמאת רס"ב אריק חכים אשר העיד, כי אינו רואה פסול במשלוח תמונה של ילדים עירומים, שנקלעו לעבירת תנועה, בקבוצה ה"מבצעית" (עמ' 35 ש- 5-10 לפרוט'.
...
לענין הרשעת הנאשם, טען ב"כ המאשימה כי ישנם מקרים בהם אין מנוס מהרשעה, וכן כי שאלת ההרשעה מהווה רק אחד משיקולים רבים הנשקלים בעת בחינת פיטורי הנאשם על ידי מפכ"ל המשטרה.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות, ועד למאסר בפועל למשך 12 חודשים, זאת לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.
למול הצורך בענישה חד משמעית, המתחייבת נוכח אופי העבירות והצורך בהרתעת הרבים, יש לזקוף לזכות הנאשם את כל האמור לעיל, זאת באופן המשפיע על מידת העונש אך לא על אופיו.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
1.
