אשר לשימוש בנשק חם ותוצאותיו הקשות לציבור בכללו, ראו אף את ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019), כדלקמן:
"השמוש בנשק חם ככלי ליישוב סכסוכים הפך לרעה חולה, וכמעשה של יום ביומו גובה חיי אדם ולעיתים אף את חייהם של חפים מפשע אשר כל חטאם היה כי התהלכו באותה עת ברחובה של עיר. בשנים האחרונות אף חלה עליה מתמדת במספר ארועי הירי המדווחים למישטרה ... על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק – ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת. בית משפט זה לא נותר אדיש למול השמוש הגובר בנשק חם, והדגיש לא אחת את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה כלפי השמוש בו לשם פיתרון סכסוכים. זאת במיוחד כאשר השמוש בו נעשה בסביבת בתי מגורים... בהתאם לכך ולנוכח ריבוי מקרי הירי, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כלפי ביצוע עבירות החזקת נשק שלא כדין, ועל אחת כמה וכמה שימוש בנשק חם ופציעתם של קורבנות שונים עקב כך. הצורך במדיניות ענישה מחמירה נחוץ במיוחד כאשר השמוש בנשק גורר פגיעה בגוף ובנפש, וכאשר מבצעי העבירות אינם מוסרים את כלי הנשק לידי רשויות החוק – ובכך מוסיפים לפגוע בבטחון הציבור וקיים חשש תמידי לשימוש עברייני חוזר בנשק זה, כמו גם להגעתו של נשק זה לגורמים עוינים ובכללם גורמי טירור" (כן ראו לעניין זה ע"פ 5753/04 מדינת ישראל נ' רייכמן (7/2/2005)).
חרף קיומה של סולחה והפיצוי הנכבד ששולם למתלונן עוד טרם הסתיים ההליך, השית בית המשפט המחוזי 10 שנות מאסר בפועל על המערער.
עניינו של ג'אודת, שותפו של הנאשם, היתנהל בפני מותב אחר, וכפי שצוין בפתיח – משפטו של ג'אודת הסתיים בהסדר טיעון הכולל את תיקון כתב האישום באופן זהה לכתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם שבפנינו, וכאשר שם - במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים גם על טווח ענישה אשר נע בין 15 לבין 20 שנות מאסר בפועל.
...
בסופו של דבר, על שניים מהמערערים הושתו 18 שנות מאסר בפועל ואילו על השלישי הושתו 17 שנות מאסר בפועל.
נקבע כי מתחם העונש ההולם עומד על 16-20 שנות מאסר בפועל, ובסופו של דבר השית בית משפט על המערער 18 שנות מאסר.
בסופו של דבר, השתחרר הנאשם ממאסרו ביום 25.7.2018, וכחודש בלבד מיום שחרורו ביצע את העבירות נשוא תיק זה – דבר המלמד על מסוכנותו כי רבה.
