העדת שופט בעניין שאינו קשור לתפקידו

בית משפט השלום בחיפה ת"פ 48919-12-20 מדינת ישראל נ' שרנדוב בפני כבוד השופט שלמה בנג'ו בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות המחלקה לחקירות שוטרים הנאשם אלכסיי שרנדוב ע"י ב"כ עוה"ד עופר סבו גזר דין

עוד הדגיש הסנגור, כי מדובר בארוע שלא קשור לתפקידו במישטרה, ארוע אישי, אשר עורר אצל הנאשם רגשות עקב פציעת בתו.

ההלכה הפסוקה קבעה, כי המנעות מהרשעה אפשרית, בהתקיים שני תנאים מצטברים: א) סוג העבירה מאפשר בנסיבות העניין להמנע מהרשעה, מבלי לפגוע, באופן מהותי, בשיקולי ענישה אחרים; ב) השלכותיה של ההרשעה הן כה חמורות, עד כדי פגיעה בשיקומו של הנאשם, וקיומו של יחס בלתי פרופורציונאלי בין אותה פגיעה לבין מעשה העבירה.

...

ערעור שהגישה המדינה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי דכאן, תוך שכב' הנשיא ד"ר ר. שפירא, עומד, בין היתר, על תכליות סיום הליך פלילי ללא הרשעה, ואלה דבריו: "סבור אני כי בנסיבות המקרה שבפנינו הימנעות מהרשעה משרתת מספר תכליות:

שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה, ובית המשפט מצא לבטל את ההרשעה, תוך שהוא מציין: "נוכח האמור לעיל, מצאתי כי הרשעתו של הנאשם, אשר עשה ימים כלילות בהגנה על אזרחי המדינה, במסגרת תפקידיו השונים במסגרת ישראל, תגרום לנזק בלתי סביר עבורו ובוודאי כזה שאינו עומד ביחס סביר מול חומרת העבירה בה הורשע" (עמ' 94 לפסק הדין שורות 24 – 26).

בית המשפט (כב' השופט י. ליפשיץ) קבע, כי מדובר באותם מקרי גבול הן של המעשה הלא חמור באופן יחסי אל מול נתוני העושה – שוטר ותיק שהרשעתו עלולה להביא לפיטוריו ובסופו של דבר נמנע מהרשעתו של הנאשם.

סוף דבר: אני מקבל אפוא את המלצת שירות המבחן, מבטל את ההרשעה, וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם יבצע 160 שעות שירות לתועלת הציבור, כענישה חינוכית והרתעתית, באמצעות תרומה חברתית, לפי תכנית שיגבש שירות המבחן עבורו בתוך 45 יום מהיום.

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 27678-06-17 גלובוס מקס בע"מ ואח' נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ. ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:192 לפני כבוד השופט עודד שחם בעיניין מפרקים גלובוס מקס בע"מ ח.פ. 51-262386-9 (בפרוק) 1. גיל אורן, עו"ד 2. אלונה בומגרטן, עו"ד 3. בעז ברזילי, רו"ח כונס הנכסים הרישמי על ידי ה' נאות, עו"ד החלטה

בד בבד, מבוקש לפסוק למפרקים שכר טירחה בסכום של 8.963 מיליון ₪ (בצרוף מע"מ), וזאת בנוסף לשכר הביניים ששולם להם עד עתה (9 מיליון ₪, בצרוף מע"מ).

לעניין זה צוין עוד, כי השיקול המרכזי שיש לבחון בהקשר זה הוא האם "פעילותו של בעל התפקיד במקרה הקונקרטי חרגה מפעילות 'רגילה' של מימוש או ניהול, באופן שתרם להגדלת החלוקה בפועל לנושים, או שמא חלוקה זו נבעה ממשתנים חצוניים ללא קשר לזהותו ולפעולותיו של בעל התפקיד" (שם).

...

בשים לב למכלול העקרונות והשיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי שכר הטרחה המבוקש אינו עומד בפרופורציה סבירה לשכר הטרחה שנפסק במקרים ברי השוואה.

בראיית כלל השיקולים, הגעתי למסקנה כי יש לאשר למפרקים שכר טרחה בסך כולל של 15.5 מיליון ₪ - היינו, תוספת שכר טרחה של 6.5 מיליון ₪ (בצירוף מע"מ) לשכר הביניים שכבר שולם.

הבקשה מתקבלת אפוא, בעיקרה, כאמור לעיל.

בכל מקרה אם הפונה רוצה לעיין, יכול להכנס לאתר נט המשפט שם נימצאת רשימת המניעויות של כל השופטים" ביום 12.6.2023 הגיש ב"כ התובעים את רשימת המניעויות שפורסמה על ידי הנהלת בתי המשפט בשנת 2016, ובה אכן מופיע עו"ד דוד קורצוויל כמי שאני מנועה מלדון בעיניינו.

התובע טוען שעו"ד רוזנווסר הוא גורם מרכזי בתיק שכן הוא ייצג את הנתבעת בעריכת הסכם וחתם על תצהירים שהגישה בהליך זה. עוד לטענתו עו"ד רוזנווסר עתיד להיות עד מרכזי מטעם הנתבעת.

המניעות שיש לי בקשר לבית חולים לניאדו אינה מקימה פסלות בקשר לעובדי בית החולים ובעלי תפקידים אחרים בו, בעניינים שאינם קשורים לבית החולים.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה ואפרט.

אני מקבלת את טענת המשיבים שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; זהות יורשי המנוחה נקבעה כאמור עוד ביום 14.5.2023.

לאור האמור הבקשה נדחית.

בשולי החלטתי מצאתי להפנות לאמור בע"א 3065/17 ‏ ‏ מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הרצל בבג'ני ((20.6.2017): "יש לזכור גם כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא כי על מנת שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 125/17 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (15.3.2017)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השיפוטי (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (12.3.2015)). שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (31.1.2017))" התובע ישא בהוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪ לכל משיב.

יצויין בהקשר זה כי בין עודד לפאדי היו קשרי עבודה בעניינים שלא קשורים לנתבעת ועודד עצמו אישר שבפגישה ביניהם בספטמבר 2019 (שבה כביכול אבד הפנקס), עודד נתן לפאדי שיקים של החברה של עודד (עמ' 3 שורות 7-8).

בבקשת הרשות להיתגונן, שנתמכה בתצהיר של עודד, נטען שבמסגרת תפקידו של עודד כמנהל כספים, החזיק עודד בשיקים של הנתבעת שהיו חתומים על ידה, אך מעבר לכך לא נטען דבר בעיניין אי הרשאה כזו או אחרת.

גם בתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת, המיקוד היה בגניבת השיקים אך נטען גם בתצהירו של מר קופרמן ש"ההרשאה שניתנה לגלאי על ידי הנתבעת באמצעותי הייתה למלא את השיקים ולמסור אותם לספקי הנתבעת ולנותני השירותים שלה ולהם בלבד ולאחר תאום עימי" (ס' 7 וראו גם ס' 13 לתצהיר עודד).

בפסק הדין בעיניין קהא שעליו מנסה הנתבעת להתבסס (ניתן ברוב דיעות של השופטים מני וברנזון כנגד דעתו החולקת של השופט כהן), העובדות היו כדלקמן: אב נתן לבנו פנקס שיקים חתום על מנת שהבן יוציא מהפנקס 5 שיקים לטובת צד שלישי.

...

לסיכום, התובעת אוחזת כשורה בשיק השני ויש לחייב את הנתבעת בגין שיק זה. התוצאה התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: ביחס לשיק הראשון - שיק מספר 432600 על סך של 72,000 ₪ שמועד פירעונו 5.11.19 – התביעה נדחית.

ביחס לשיק השני - שיק מספר 432591 על סך של 55,800 ₪ שמועד פירעונו 30.11.19 – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך של 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של כולל של 13,000 ₪.

...