מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העדר רשיון לקיום ארועים בשטח ציבורי פתוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

עם זאת, ההנחיות הרלוואנטיות ליום הארוע קבעו כי בטווח שבין 0-7 ק"מ מרצועת עזה נאסרו התקהלויות והתכנסויות של מעל 500 איש בשטח פתוח וסגור ומקלטים צבוריים פתוחים בטווח בין 0-80 ק"מ. בטווח שבין 7-40 ק"מ נאסרו התקהלויות והתכנסויות מעל 1,000 איש בשטח פתוח וסגור.
דהיינו, בנגוד לטענת הנתבעים כי נודע להם על העידר הרשיון רק בדיעבד (טענה שכשלעצמה משמיטה את הטענה כי החוזה בוטל בשל העידר רשיון עסק), נראה כי הצדדים נדרשו לנושא זה במפורש והוסכם כי ככל ולא ניתן יהיה לקיים את הארוע בשל העידר רשיון, תופעל הסנקציה האמורה.
...
חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן למצוא בהתחייבות הנתבע כלפי הנתבעת לשאת בכל הוצאות הביטול.
גם אם נקבל את עמדת הנתבעת לפיה התקשתה לקבל את עמדת הנתבע נוכח סערת הרגשות בה היתה נתונה, כפי שכתבה במסרון למנהל התובעת "לי כבר נגמרו הכוחות להתחנן אליו (אל הנתבע – ר.א.)" מסרון אותו אישרה (ע' 22 ש' 20-23), אין מנוס מהקביעה כי בהתנהלותם זו הזניחו הנתבעים את מחוייבותם החוזית כלפי התובעת, לשתפה בעניין במועד המוקדם ביותר האפשרי כדי לצמצם את נזקי שני הצדדים.
בנסיבות הענין, ולאחר ששקלתי את כל האמור מעלה, סבורני כי פיצוי בשיעור של 40% משיעור התמורה (מחצית מהפיצוי הקבוע בחוזה) הינו סביר.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטתה קבעה הממונה כי הטעמים הבאים מצדיקים את דחיית הערר: חומר החקירה בתיק הסגור משנת 2015 בו נחקר העותר בחשד לאיומים; מידע חסוי "לפיו התפתח וקיים סיכסוך בין העורר לבין גורמים עבריינים"; ותיק פתוח בסטאטוס של מב"ד בגין ירי בשטח בנוי וניסיון רצח, כאשר העותר "הוא קורבן עבירה אשר במהלכה הוא נורה והוא אינו חשוד. יחד עם זאת, חומר החקירה מחזק את הראיות בחומר החסוי באשר להיותו של העותר מסוכסך עם גורמים עברייניים". הממונה פירטה את טענותיו של העותר בדבר היותו אדם נורמאטיבי ומצאה כי על אף טענות אלו, "מעיון בעמדת המישטרה כפי שהובאה אליי ובחומר החסוי, עולה כי קיים מידע לפיו לעורר סיכסוך עם גורמים עבריינים. בנסיבות אלה, מתן רישיון לכלי ירייה עלול להוות סיכון לשלום הציבור ולבטחונו. כמו כן, לגישת משטרת ישראל, לא ניתן לחשוף מידע במסגרת החלטה זו מעבר לאמור לעיל, בדבר מהות ורזי הסיכסוך עם גורמים עבריינים – בשל הסיכון לשלום הציבור. זאת ועוד. ארוע הירי שצוין לעיל, מחזק ומאשש את המידע החסוי, ומעיד על כך שהעורר מסוכסך עם גורמים עברייניים, ובשל כך, קיים סיכון ממשי שיתרחשו אירועים נוספים במסגרתם יבוצע שימוש בנשק בשטחים צבוריים". לפיכך החליטה הממונה לדחות את הערר ולקבל את המלצת משטרת ישראל.
ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ט, 28 יוני 2019, בהיעדר הצדדים.
...
המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות ואין להתערב בהחלטת הממונה.
ואכן, בבסיס החלטתה לשלול את הרישיון קבעה הממונה כי מן החומר החסוי עולה שהעותר מסוכסך עם גורמים עבריינים; כי אירוע הירי "מחזק ומאשש את המידע החסוי"; וכי "בשל כך, קיים סיכון ממשי שיתרחשו אירועים נוספים במסגרתם יבוצע שימוש בנשק בשטחים ציבוריים". לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ובכלל זה במידע המודיעיני החסוי ובתיק החקירה של אירוע הירי, אני מוצא כי החלטתה של הממונה מצויה במתחם הסבירות ולא קמה עילה להתערבות בה. יודגש כי העותר אינו חשוד בפלילים בגין אירוע הירי ואין לו קשר עם גורמי פשיעה.
סוף דבר אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המערערת ,משנמצא שאין חולק כי ייעודו התיכנוני של השטח הנו ל"שטח צבורי פתוח" שהבנייה בו אסורה בתכלית, כי המבנים השונים במקרקעין הנ"ל ניבנו ללא היתר, כי הפעלת המקום מבוצעת ללא רישיון עסק, כי האופק התיכנוני לניסיון להכשיר בדיעבד את שינוי היעוד (לדיסקוטק ומועדון אירועים) רחוק ביותר – אם בכלל – נוכח כל אלה אין הצדקה לעיכוב ביצועו של צו ההפסקה השפוטי.
יתרה מזו, המדובר בפעילות המרכזת מאות, אם לא למעלה מכך, מבלים ומבלות במיקום שלא יועד לכך, ללא היתר גורמי הביטחון, בהיעדר רישיון עסק ובנגוד מובהק למשטר התיכנון והבניה והוראות החוק.
השני, מנספח "ד" לבקשה שהונחה בפניו עולה כי המתקנים שהוקמו (כאמור לעיל – ללא היתר), תואמים את דרישות המישטרה, כיבוי אש ורשוי עסקים – ועל כן "לא מדובר בעסק מסוכן ובסכנה הנשקפת לחייהם ושלומם של ציבור המבלים במקום". בית המשפט קמא הוסיף כי "מדובר בעסק שהעירייה לא היתנגדה לקיומו ואולי אף תמכה בקיומו, שכן מדובר במועדון המושך אליו בליינים רבים, מה שתורם לא מעט לתיירות באילת שהיא כידוע עיר אשר כל פרנסתה על התיירות". עוד מצא בית המשפט קמא, כי על פני הדברים נראה שהמשיבים פעלו בתום לב כשחשבו מלכתחילה שמיקום המיתחם הוא במיגרש 8 (ולא במגרשים 20 ו-24), כי התרשם שגם גורמי ערייה היו שותפים לאותה הטעות, וכי משהתבררו הדברים פועלים המשיבים להכשרת הבניה, השמוש, שינוי הייעוד וכו'.
אין חולק כי המשיבים מפעילים תקופה ממושכת מועדון – דיסקוטק בתוככי העיר אילת ללא רישיון עסק, כי מרבית המבנים והעבודות שבוצעו במקום ניבנו על ידם ללא היתר, כי המיתחם ממוקם במקרקעין שייעודם התיכנוני הנו שטח צבורי פתוח האסור בבנייה כלשהיא וכי השמוש בו כמועדון דיסקוטק אסור בתכלית האיסור במקרקעין שייעודם שטח צבורי פתוח.
...
בפני ערעור הוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת על החלטת בית משפט השלום באילת מיום 12.5.15 (כב' השופט ל. ברינגר) בה הוא נעתר לבקשתה למתן צו הפסקה לביצוע פעולות עבודה ובניה ולשימוש למטרת הפעלת דיסקוטק או אירועים אחרים בשטח מקרקעין באילת (שיפורט להלן).
השני, מנספח "ד" לבקשה שהונחה בפניו עולה כי המתקנים שהוקמו (כאמור לעיל – ללא היתר), תואמים את דרישות המשטרה, כיבוי אש ורישוי עסקים – ועל כן "לא מדובר בעסק מסוכן ובסכנה הנשקפת לחייהם ושלומם של ציבור המבלים במקום". בית המשפט קמא הוסיף כי "מדובר בעסק שהעירייה לא התנגדה לקיומו ואולי אף תמכה בקיומו, שכן מדובר במועדון המושך אליו בליינים רבים, מה שתורם לא מעט לתיירות באילת שהיא כידוע עיר אשר כל פרנסתה על התיירות". עוד מצא בית המשפט קמא, כי על פני הדברים נראה שהמשיבים פעלו בתום לב כשחשבו מלכתחילה שמיקום המתחם הוא במגרש 8 (ולא במגרשים 20 ו-24), כי התרשם שגם גורמי עירייה היו שותפים לאותה הטעות, וכי משהתבררו הדברים פועלים המשיבים להכשרת הבניה, השימוש, שינוי הייעוד וכו'.
מהנימוקים האמורים לעיל, מסקנתי הינה כי טעה בית משפט השלום בהחליטו על עיכוב ביצוע צו ההפסקה השיפוטי – ועל כן דין הערעור להתקבל.
אני מקבל אפוא את הערעור וקובע כי צו ההפסקה שניתן על ידי בית המשפט קמא ייכנס לתוקפו היום, מיד עם חתימת ומתן פסק דין זה. המזכירות תשלח פסק דין זה, ובדחיפות, לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עד היום לא נימסרה לנתבע החזקה בחנויות כי השטח פתוח וערטילאי ללא קירות; ומכאן נימנעו המוכרות מקרקעין לפנות בדרישה לתשלום ונמנע הנתבע מלתבוע את מלוא הנזקים.
עקרי טיעוני דביר(מילניום) בע"מ בת"א 11206-06-18 הבעלים הקודמים המחו את זכותם במקרקעין לידי התובעות כאשר לפי ההסכם ההמחאה הייתה של זכויות וההתחייבויות וצוין במפורש שאין בידם להעביר אישור חברת ניהול בדבר העדר חובות (סעיף 4.2 להסכם).
לדידן, התובע שכנגד גרם להן להוצאות כבדות בשל היתנהלותו והפרת הסכמי הרכישה על ידו, בין היתר, בשל שימוש חורג ממטרות החנות, התובע שכנגד השתלט על שטחים צבוריים, פלש לחנויות שאינן בבעלותו, פרץ לקניון בשעות שהוא סגור, קיים אירועים במועדון ללא רישיון ומעבר לשעה 21:00 ועוד.
...
עיינתי בטענות הצדדים, אני מורה כי יש לדחות את התביעה שכנגד, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
לפיכך, דוחה גם טענה זו. בנסיבות העניין, דוחה התביעה וממילא נדחית הודעת צד ג'.
מכל האמור לעיל מקבל באופן חלקי את התביעות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לבסוף, עלה מחקירתו, כי חוות דעתו מבוססת על הנחה, כי לתובע זכויות דיירות מוגנת במיגרש ובמבנה, וכי בהעדר זכויות כאמור, נשמט גם הבסיס תחת חוות הדעת (ר' ע' 59 ש' 27-32 לפרוטוקול הדיון).
32.4 פסק הדין בה"פ 39931-06-15 בגיזדה נ' נתיבי ישראל-החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (11.2.2018) (מוצג ת/2) , במסגרתו פסק כב' השופט שינמן כי "המבקש (התובע – ה.ס) הנו בעל זכות לדיירות מוגנת בנכס של מסעדה בגן אירועים בחלקה 11 בגוש 6323 בפ"ת במיגרש בשטח של כ 531 מ"ר..." עוד נפסק במסגרתו כי: "ביום 6.2.77 (צ"ל: 6.2.97 – ה.ס.) הגיעה מע"צ לסיכום עם עו"ד שייצג את בעלי הקרקע לפיו נימסרה החזקה בקרקע למע"צ למעט זכותם של הדיירים המוגנת שהייתה בידי המבקש לגביה תיחתם הסכם עם הדיירים המוגנים". (ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
התובע הוסיף וצרף לתצהירו מיסמך תחת הכותרת "רישיון לבניין" משנת 1952, לפיו הותר להקים בחלקה "מסעדה לפועלי המחצבות", "בהתאם לתרשימים החתומים והמאושרים המצורפים להלן" (אשר לא צורפו) ובתנאי שגודל חדר האוכל יהיה 80 מ'.
נהיר כי בנתונים אלו, המלמדים על מצבו הרעוע של המבנה, יש כדי להשליך על טענותיו של התובע באשר להקף הנזק שניגרם לו. זה המקום להוסיף ולהתייחס לטענה נוספת אותה העלה התובע ועל פיה המבנה אשר היה בנוי במיגרש, היה מבנה הסטורי, אשר כל עוד הוא עמד על תילו לא ניתן היה להרסו, אולם לאחר הריסתו, ונוכח מיקומו, בשטח שייעודו כשטח צבורי פתוח, ובסמוך לחלקה שייעודה דרך, יהיה זה כימעט בלתי אפשרי לקבל היתר לבניית המבנה מחדש (להבדיל משיפוצו) (ר' ס' 1א-ג בפרק ח לתצהירו).
בחקירתו הנגדית, אישר המומחה מטעם התובע, כי חוות דעתו נסמכה על ההנחה לפיה לא ניתן לקבל היתר בנייה חדש, וכי הוא כלל לא דן בחוות הדעת, באפשרות להגיש בקשה להיתר: "אני לא דנתי בחוות הדעת מה אפשר לעשות ומה לא, באותה נקודת הזמן הזאת השטח היה ללא המבנה והערכתי את הנזק, זה הכל. זה שאולי אפשר זה תהליך ארוך מאוד זה לא פשוט להגיש בקשה להיתר, יכול להיות שהיו מאשרים. יש מקרים שהעירייה מאשרת מבנה קיים ושמישהו מבקש, אז היא מונעת מכל מיני סיבות" (ע' 54 ש' 31-34 לפרוטוקול הדיון).
...
בהינתן מסקנה זו, ומקום בו אין חולק כי מייד לאחר התרחשות האירועים נושא התביעה, לא נותר ממבנה זה דבר, ומקום בו כאמור נמצאה גרסתו של הנתבעת 1 כחסרה, אני מוצאת לאמץ את גרסת התובע על פיה היה זה הנתבע 1 אשר ביצע בפועל את עבודות ההריסה.
עת נתתי דעתי לכך כמו גם לעדותו החסרה של התובע לעניין הנזק והראיות הנוספות המצויות בתיק, לא נותר לי אלא להגיע למסקנה על פיה לא הרים התובע את הנטל הראייתי המוטל עלי להוכחת נזקיו וזאת הן בהתייחס לשווי המבנה שנהרס, והן בהתייחס לאובדן הרווח.
סוף דבר התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו