העדר פטור מארנונה עירונית

הועדה קיבלה כממצא עובדתי את העובדה שפעילות העמותה היא פעילות דתית החוסה כולה תחת ההגדרה של הפקודה המזכה את העוררת בפטור מלא מארנונה עירונית.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ה, 14 אפריל 2015, בהיעדר הצדדים.

...

דיון לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים, נראה לי כי החלטת הועדה מושתתת בעיקרה על ממצאים עובדתיים, שאין מקום להתערב בהם.

כמו כן, נראה לי שלא הונחה תשתית מספקת לטענת המערערת כי רק דת או עדה דתית מוכרת באופן רשמי זכאית לפטור.

לאור האמור, אני דוחה את הערעור ומחייב את המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

אני דוחה את הערר בשאלת מועד הפטור נכס שלא יצלח לשימוש – אמת המבחן ונטל השיכנוע בעקבות פסק דין המיגרש המוצלח, הכל מסכימים שקביעת בדבר היותו של מבנה בלתי ראוי לשימוש וככזה פטור מתשלום ארנונה עירונית צריכה להתבסס על ראיות שמסברות את הדעת בדבר אי השמישות.

שכן בהיעדר רמת ידיעה מקצועית מסויימת קשה להדיוט (גם אם הוא "שופט סביר") "לקלף" את העטיפה הנראית לעין כדי לבדוק אם תוכן המבנה כברו.

...

בנסיבות אלה אינני מוצא פגם דיוני בתהליך הסקת המסקנה של וועדת הערר.

נראה לי שהתערבות של ערכאת ערעור תהיה רק כאשר מסקנות הגורם הדיוני נראות בלתי סבירות על פניהן או שנופל בהן פגם של אי תקינות אחר.

התוצאה אני דוחה את הערעור על כל חלקיו.

מתכלית החקיקה ומלשון החוק עצמו ניתן לראות כי השמוש עצמו איננו התנאי המבחין בין החובה לשלם ארנונה והיעדר חובה כזו, אלא אם פורט פטור ספציפי בפקודת העיריות או בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 המתייחס לנושא השמוש או העידר השמוש.

שם בשל בניה לא חוקית בנכס הנישום סרבה העיריה לתת רשיון עסק למחזיק וכך נימנע ממנו לקיים את עסקו בנכס , ונקבע – "לעניין טענת העותר בדבר מניעת השמוש בנכס לייעודו על ידי המשיבה , קבעה הפסיקה אין לראות בקיומה של חוסר יכולת "משפטית" לעשות שימוש בנכס או באי שימוש בו מסיבות אחרות משום עילה לפטור את המחזיק מחובת תשלום ארנונה (ע"א 110/96; 111/96 עריית נתניה נ' ניר בניה והשקעות בע"מ, [פורסם בנבו], ארנונה עירונית - פסקי דין כרך ג עמ' 635; ע"ש 752/87 (ת"א) יצחק ארוין רונן נגד ועדת הערר לעניני ארנונה בעירית נתניה, [פורסם בנבו],דינים מחוזי 1988 (1) 378).

...

בשל כל אלה נדחה הערר.

שם אומנם המשיך להשתמש במקום אך חשובים דבריו של כב' השופט זיאד הווארי - "למותר לציין כי מקובלת עליי לחלוטין עמדת ועדת הערר לפיה עצם קיומו של צו סגירה או אי מתן היתר בנייה לנכס אינו מבטל באופן אוטומטי את חיובו בארנונה, שכן חובת התשלום בארנונה כללית חלה על מחזיק פונקציונלי של נכס על אף שאינו בשימוש. לעניין זה נקבע ברע"א 9813/03‏ ‏ מדינת ישראל משרד הבריאות נ' עיריית ראשון לציון, (פורסם בנבו 4.2.07):

למותר לציין כי המערער איננו עומד בתנאי זה. בשל כל האמור לעיל – הערעור נדחה.

הנחת המחוקק הנה כי לנישומים אלו, בשל מעמדם המיוחד ותפקידם הצבורי, ראוי להעניק פטור מתשלום ארנונה (ראו עע"מ 10673/05 הנ"ל; בר"מ 9498/10 מנהל הארנונה המועצה המקומית קדימה צורן נ' עמותת בית אור אביבה, פסקה 44 (17.12.2015); הנריק רוסטוביץ ארנונה עירונית ספר ראשון 612 (מהדורה חמישית, 2001)).

למעשה, צריך להבחין בין אפשרויות שונות; האחת, כל מעון העונה להגדרת מעון יום כפי שפורשה בעע"מ 4105/09 הנ"ל, בלי קשר לקיומו או היעדרו של משטר פקוח, יהנה מהפטור.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי לא נפל כל פגם בהחלטת העירייה שלא לתת למערערת פטור מתשלום ארנונה.

על כן דין הערעור להידחות.

בנסיבות העניין ובשים לב למורכבות השאלה שעמדה להכרעה, אני מחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות בסך של 5,000 ₪ בלבד.

הנחת המחוקק הנה כי לנישומים אלו, בשל מעמדם המיוחד ותפקידם הצבורי, ראוי להעניק פטור מתשלום ארנונה (ראו עע"מ 10673/05 לעיל; בר"מ 9498/10 מנהל הארנונה המועצה המקומית קדימה צורן נ' עמותת בית אור אביבה פסקה 44 (17/12/2015); הנריק רוסטוביץ ארנונה עירונית ספר ראשון 612 (מהדורה חמישית, 2001)).

בהיעדר קריטריונים בחוק, הותקן על ידי מנכ"ל משרד הפנים חוזר המוכר כ"נוהל בקשה לקבלת פטור מארנונה לנכסי מוסד מיתנדב לשירות הציבור" (להלן: הנוהל).

...

מסקנה זו מייתרת את הצורך לדון בטענת העותרת בדבר תחולת הפטור גם בשנים 2020-2019.

סוף דבר בשים לב לכל האמור הגעתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת הממונה שלא להעניק לעותרת פטור מתשלום ארנונה עבור הנכסים.

על כן אני דוחה את העתירה.