מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

העדר עילה להתערבות בהחלטת היועמ"ש

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין מושא העירעור נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה, והורה על דחיית העתירה על הסף, וזאת בהיעדר עילה להתערב בהחלטת המשיבה שלא לידון בפניית המערער שנעשתה בקשר לבקשתו הקודמת.
נטען כי חובת המשיבה לידון בבקשה שהוגשה, עולה מינהלי המשיבה עצמה ובפרט מ"נוהל טפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה" מספר 1.6.0001; כי בהתאם לנוהל זה, בעיניינו של המערער לא מתקיימים החריגים המאפשרים להתנות את הטיפול בבקשתו ביציאתו מישראל; כי על אף שמצוין בנוהל הטיפול בבקשה לשינוי מעמד מתייר ל"עולה" שהוא חל על בעלי אשרות ב/2 תייר, הרי שכל בקשות לעלייה, בין אם של שוהים לא חוקיים ובין אם של מחזיקי אשרת תייר או אשרה אחרת, מטופלות להלכה לפי נוהל זה ולפיו טופלה גם בקשתו הראשונה של המערער והוא לא התבקש לעזוב את הארץ; כי כל המסמכים שהיה על המערער להגיש הוגשו ונמצאים אצל המשיבה; כי המערער נמצא במשמורת, ואין מניעה שבקשתו תוגש על ידי בא כוחו כעולה לשיטתו מהנחיית היועמ"ש בנושא ייצוג על ידי עורך דין ונוהל מספר 5.2.0022 "נוהל הסדרת עבודתה של הועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטארים". לאור כל האמור לעיל, טען המערער כי בקשתו הוגשה כדין ויש לידון בה לגופה.
...
נטען כי חובת המשיבה לדון בבקשה שהוגשה, עולה מנהלי המשיבה עצמה ובפרט מ"נוהל טיפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה" מספר 1.6.0001; כי בהתאם לנוהל זה, בעניינו של המערער לא מתקיימים החריגים המאפשרים להתנות את הטיפול בבקשתו ביציאתו מישראל; כי על אף שמצוין בנוהל הטיפול בבקשה לשינוי מעמד מתייר ל"עולה" שהוא חל על בעלי אשרות ב/2 תייר, הרי שכל בקשות לעלייה, בין אם של שוהים לא חוקיים ובין אם של מחזיקי אשרת תייר או אשרה אחרת, מטופלות להלכה לפי נוהל זה ולפיו טופלה גם בקשתו הראשונה של המערער והוא לא התבקש לעזוב את הארץ; כי כל המסמכים שהיה על המערער להגיש הוגשו ונמצאים אצל המשיבה; כי המערער נמצא במשמורת, ואין מניעה שבקשתו תוגש על ידי בא כוחו כעולה לשיטתו מהנחיית היועמ"ש בנושא ייצוג על ידי עורך דין ונוהל מספר 5.2.0022 "נוהל הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטרים". לאור כל האמור לעיל, טען המערער כי בקשתו הוגשה כדין ויש לדון בה לגופה.
לאחר עיון בהודעת הערעור על נספחיה ובבקשה למתן סעד זמני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 138(א)(1) ל[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט](http://www.nevo.co.il/law/157751)2018-, שחלה בענייננו מכוח [תקנה 34](http://www.nevo.co.il/law/98562/34) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
לנוכח כל האמור, בהינתן הצטברות הנסיבות החריגה שעליה עמדתי, אין עילה להתערב בהחלטת המשיבה שלא לסווג את פנייתו של המערער כ"בקשה חדשה" ולא לדון בה לגופה.
אשר על כן, הערעור נדחה, וממילא נדחית הבקשה לסעד זמני.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, ושקלתי את נימוקי העתירה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המישטרה.
במישור הסמכות, לא מצאתי ממש בטענתו של שרמיסטר, כי ההסדר אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בהנחיית היועמ"ש. כפי שצוין בתגובת המישטרה, במועד שבו נחתם ההסדר המותנה בתיק החקירה השני, תיק החקירה הראשון היה סגור, בעקבות החלטת המישטרה מיום 7.12.2017.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, ושקלתי את נימוקי העתירה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשטרה.
העתירה נדחית אפוא, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשטרה.
בנסיבות העניין כמתואר, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות, חרף דחיית העתירה, לא לטובת המשיבים 1-2 ולא לטובת המשיב 3.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בתגובתה לעתירה טענה המשיבה כי דין העתירה להדחות על הסף הן מחמת אי-צירוף בת זוגתו של העותר לעתירה חרף היותה צד רלוואנטי ביותר לבירור העתירה, והן בשל העדר עילה להתערבות בהחלטות הגורמים הרלוואנטיים ובשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק והתביעה.
כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יחליף את שיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה בשקול דעתו (ראו למשל: בג"ץ 4849/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (27.11.2018); בג"ץ 3227/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 (16.4.2019)).
...
בתגובתה לעתירה טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף הן מחמת אי-צירוף בת זוגתו של העותר לעתירה חרף היותה צד רלוונטי ביותר לבירור העתירה, והן בשל היעדר עילה להתערבות בהחלטות הגורמים הרלוונטיים ובשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק והתביעה.
לאחר עיון בעתירה ובתגובה שהוגשה לה, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף.
בשולי הדברים, אציין כי בצדק טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת אי-צירופה של בת זוגתו לעתירה (ראו למשל: בג"ץ 4823/18 בן שטרית נ' מדינת ישראל באמצעות היועמ"ש, פסקה 11 (30.4.2019)).
העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, בתגובת המשיבים ובתשובת העותר לתגובת המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף – זאת בשל העדר עילה מבוררת להתערבותנו בהחלטת המשיב 2.
הנחיית היועמ"ש מכילה איפוא את אמות המידה לאיזון בין השיקולים השונים החלים בכגון דא. כך נקבע בסעיף 2(ב) להנחיית היועמ"ש כי ניתן לאשר, בהחלטה מנומקת, מינויים למשרות בכירות בשירות המדינה באמצעות ועדות לאיתור מועמדים – כבעניינינו – במקרים הבאים: חיוניות איוש המשרה: כאשר קיים צורך באיוש מידי של המשרה ולא ניתן למצוא לאיוש כאמור פיתרון הולם אחר – לדוגמא, על ידי הארכת כהונת בעל התפקיד המכהן או מינוי ממלא מקום.
...
מנגד, סבורים המשיבים כי דינה של העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיב 2, אשר אימץ את המלצת ועדת החריגים.
דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, בתגובת המשיבים ובתשובת העותר לתגובת המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף – זאת בשל היעדר עילה מבוררת להתערבותנו בהחלטת המשיב 2.
סוף דבר: העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון דנג"ץ 5817/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: שמעון גמליאל חאראר נ ג ד המשיבים: 1. יועמ"ש הרבנות הראשית 2. הרבנות הראשית לישראל – ועדת משמעת לנבחנים 3. מנהל בחינות הרבנות הראשית 4. מנכ"ל הרבנות הראשית (בפועל) 5. מנהל מחלקת בחינות והסמכה 6. משגיחי הבחינה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 1489/23 מיום 28.6.2023 שניתן על ידי כבוד השופטים נ' סולברג, ד' ברק-ארז ו-י' אלרון בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
בנוסף, עתר המבקש לחסות את שמו ופרטיו המזהים "מחשש לפגיעה בעתיד עם תפקידים בשרות המדינה והשירות הצבורי". המשיבים, מנגד, טענו כי דין העתירה להדחות על הסף בהעדר עילה להתערבות בהחלטת הועדה, והוסיפו כי הבקשה לחסות את פרטי המבקש אינה מבססת פגיעה בפרטיותו המצדיקה לאסור על פירסומם.
...
בנוסף, עתר המבקש לחסות את שמו ופרטיו המזהים "מחשש לפגיעה בעתיד עם תפקידים בשרות המדינה והשירות הציבורי". המשיבים, מנגד, טענו כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת הוועדה, והוסיפו כי הבקשה לחסות את פרטי המבקש אינה מבססת פגיעה בפרטיותו המצדיקה לאסור על פרסומם.
טענות אלו, כך נקבע, נבחנו ונדחו באופן מנומק ויסודי, ולא נמצאה עילה משפטית להתערבות בהחלטה מבוססת זו. בית המשפט הוסיף וקבע כי הדוח שהגיש המבקש אין בו כדי לשנות ממסקנה זו, שכן די בהחזקת טלפון נייד על ידי הנבחן, לפרק זמן ממושך וללא השגחה, כדי לבסס את הפרת המשמעת, וזאת ללא תלות בהוכחת השימוש המדויק שנעשה בו. מכל מקום, צוין כי החזקת הטלפון הנייד היוותה אך טעם אחד לפסילת מבחנו של המבקש, לצד טעמים נוספים ובהם ההפרעה למהלך התקין של הבחינה.
לאחר עיון בפסק הדין ובטענות המבקש, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו