העדר משוא פנים בבוררות בישראל

כך נפסק בבית-דין הארצי לעבודה: "...אפיים של יחסי העבודה הקבוציים מחייב כל צד להם לקיים הוועצות עם הצד האחר בנושאים שבמסגרת סמכותו וכוחו, הנוגעים לכלל העובדים או שיש להם משמעות עקרונית מיוחדת במקום העבודה" (דב"ע נב/4-2 חברת תרכובות ברום בע"מ – ההסתדרות הכללית - מועצת פועלי באר-שבע, בעמ' 464; ראה גם: דב"ע 4-10/98 "דלק" - חברת הדלק הישראלית – הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאגוד מקצועי, בעמ' 356-355).

על ההבחנה בין הוראות אובליגאטוריות להוראות נורמאטיביות בהסכם קבוצי עמד הנשיא אדלר בעס"ק 52/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעוף נ' עריית קריית גת (10.11.05): "ככלל, הוראות אובליגאטוריות/קיבוציות הן הוראות בהסכם קבוצי המקנות זכויות וחובות לצדדים להסכם. לדוגמה: חובות המעביד שנקבעו בהסכם לנהל הליך כלשהוא (הוועצות, משא ומתן עד להגעה להסכמה, בוררות) עם נציגות העובדים בנוגע לפיטורי עובדים. ואילו הוראות נורמאטיביות/אישיות הן הוראות המקנות זכויות ומטילות חובות על העובד ועל המעביד כפרטים. לדוגמה: הוראה בהסכם קבוצי המחייבת את המעסיק לקיים הליך שימוע עובר לפיטורי עובד". באותו פסק דין נאמר (ואנו מסכימים עם האמירה) כי ההבחנה בין סוגי ההוראות אינה קלה כלל ועיקר, ולצד הוראות נורמאטיביות או אובליגאטוריות מובהקות, קיימות הוראות אשר מכילות פן אובליגאטורי לצד פן נורמאטיבי.

על כך נאמר: "בדומה להליכי מיכרז אחרים, בבסיסו של הליך מיכרז לבחירת עובד למישרה ציבורית עומדת תכלית כפולה – ראשית, הבטחת הליך תקין תוך שמירה על שויון בין המועמדים הפוטנציאליים והיעדר משוא פנים; שנית, מתן אפשרות למעסיק הצבורי לבחור את המועמד המתאים ביותר למישרה." (ראו אלישבע ברק, ייחודם של דיני מכרזים לקבלה לעבודה, שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ו) 145; בג"צ 1086/94 צוקר נ. עריית תל אביב יפו, פ"ד מט(1) 139 (1995); כן ראו י' זמיר, מינוי למישרה בשירות הצבורי, ספר אלישבע ברק-אוסוסקין (2011)).

...

למסקנה זו הגענו גם מטעמים של "הרמוניה פסיקתית" ומדיניות אחידה, וגם כאן יפים דבריו של הנשיא (בדימוס) ברק בעניין אחר: "שיקולי מדיניות מחייבים ודאות משפטית ויציבות ביישום ההוראה. עדיף דין אחיד, קיים וידוע מאשר חוסר הוודאות הכרוך בקיומן של מגוון דעות שיפוטיות" (דנ"א 6971/03 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נח (5) 639).

לסיכום נוכח האמור אנו קובעים כדלקמן: מדינת ישראל - ועדת השירות מכוח הוראת המנהל כללי מינויים - רשאית לשנות את כללי הרכב ועדות המכרזים, על פי כלל 36(ד) לכללי המינויים, לאחר היוועצות עם ארגוני הרופאים.

אי לכך אנו מורים על ביטול הצו הזמני שניתן במסגרת דיון מיום 28.8.16.

המבחן הנו מבחן אובייקטיבי בדיוק כפי ההלכה הנוהגת בבקשה לפסילת שופט בעילה של משוא פנים או העידר אובייקטיביות.

בתלונה תידון משטרת ישראל ובסכסוך בין הצדדים ידון הבורר ואין בהגשת התלונה כדי להצביע על משוא פנים או על חוסר אמון שצריך להיות לנתבע, שכן הגשת תלונה הנה אקט לגיטימי ממי שחש מאוים, גם אז זה צד לבוררות, או הבורר עצמו.

...

בתגובתו טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה ומציין כי ההתנהגות הברוטאלית של הנתבע כלפי הבורר גרמה לדחיות בלתי פוסקות של הבוררות.

הבקשה לפסילת הבורר נדחית.

מבוטלת החלטתי על עיכוב הליכי הבוררות.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.

מגמת המחוקק הישראלי ומדיניות מערכת המשפט בנושא זה הן לתמרץ ולעודד פיתרון סכסוכים באמצעות מוסד הבוררות ולשם כך להעמיד לרשות מוסד זה כלים נאותים לקידום תיפקודו (ראו: חוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ב - 1992; ס' אוטולנגי "פיתרון סכסוכים בדרכים חלופיות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב - תשנ"ג (א' רוזן צבי עורך) 535, 539 - 541).

כמו כן מוכרת ומודגשת ההבחנה בין מעמדו וחובותיו של בורר זבל"א טרם מינויו של בורר מכריע, שאז נידרש הוא לנייטרליות והיעדר משוא פנים, לבין מעמדו לאחר שמונה בורר מכריע, שאז יכול הוא למלא את תפקיד בא כוח הצד שמינהו.

...

בטרם אסיים דברי, אתייחס במילים ספורות למספר טענות נוספות שדינן להידחות.

סוף דבר: הבורר שילה נתמנה כבורר מכריע או הפך להיות בורר מכריע.

המשיבים ישלמו למערערת הוצאות בסך 50,000 ש"ח. ת הנשיא א' ברק: אני מסכים.

1 – הטענה כי הבוררים נהגו במשוא פנים, בנגוד עניינים ובהיעדר אובייקטיביות – סעיף 30 לחוק הבוררות קובע כי, בורר שהתמנה על ידי הצדדים מחויב לנהוג כלפיהם בנאמנות, ומעילת הבורר באמון שניתן בו אף יכולה לזכות את הנפגע לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה.

על מבקש ביטול פסק הבוררות מוטל הנטל להוכיח כי הייתה התנאה לפסוק בהתאם לדין, מה הייתה צריכה להיות החלטת הבורר על פי הדין ומהי סטייתו מהדין המהותי (רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר 4.3.2010 )).

...

לפיכך, אף בעניין זה טענת התובע כי הבוררים חרגו מסמכותם נדחית.

ד' – סיכומו של דבר: התביעה לביטול פסק הבוררות – נדחית.

בשים לב להיקף הטיעון הנרחב של התובע, להפנייה לעילות רבות לביטול פסק בוררות ולאופן התנהלות התובע, אני מורה כי התובע ישלם עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבעות 2-1 יחד סך 22 .

הבורר פסק במשוא פנים.

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 3640/03 דקל נ' דקל (מיום 16.12.07): "אחד ההקשרים בהם בהם עשוי להתקיים השתק שפוטי הוא מקום שחלה השתהות בהעלאת טענת חוסר סמכות עניינית של הערכאה הדנה בענין. השתהות בעל דין בהעלאת טענה כנגד סמכותו העניינית או המקומית של בית המשפט הדן בענין עלולה לחסום את דרכו להעלותה בשלב מאוחר יותר מחמת מניעות דיונית...השתהות בעל דין בהעלאת טענת העידר סמכות עניינית של הערכאה הדנה עלולה להגיע כדי חוסר תום לב דיוני, שהרי חובת תום הלב חלה גם על הליכים בהם נוקטים בעלי הדין בבית המשפט". כן ראו: בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449.

...

הקבוצה אף הכבירה מילים על טעות שטעה הבורר, על פי הנטען, בחישוב הפיצויים, משלא הפחית את מלוא השכר שהשתכר המשיב באימון קבוצת הפועל כפר סבא, אולם גם טענה זו דינה להידחות.

התוצאה היא שאני דוחה את בקשת קבוצת הפועל אשקלון לבטל את קביעות הבורר, וכפועל יוצא מאשרת את פסק הבורר עו"ד חנוך קינן מיום 23.10.11.