העדר זיקה ביטוחית לרכב גנוב

ביום 17.2.2010 שלחה הפניקס מכתב לשבתאי שזו ובו הודיעה על דחיית התביעה בשל העדר זיקת ביטוח.

הוא הבהיר שחברת שגריר אינה מתעניינת בשאלת הכסוי הבטוחי, אלא נועדה לבטח את המכונית למקרי גניבה ותו לא. בנסיבות אלה, אין ללמוד מעצם הפניית התובע לקבלת רכב חלופי דבר וחצי דבר על שאלת אחריות הנתבעות לכסוי הבטוחי.

...

סוף דבר, התביעה נדחית.

משנדחתה התביעה העיקרית, ממילא נדחית גם הודעת צד ג'.

התובעים ישלמו לפניקס הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ש"ח. כמו כן ישלמו התובעים לנתבע 2 שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ש"ח. בפסיקת ההוצאות נתתי דעתי גם להתנהלות בתחילת ההליך (וראו, בעניין זה, החלטה מיום 11.10.2012).

נוכח המרחק בין האירועים והיעדר זיקה ביניהם, אני סבור כי יש לקבוע מיתחם ענישה נפרד לכל אחד מכתבי האישום.

ברע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14/3/14), נדחתה בקשת רשות ערעור של מערער שנדון ל-15 חודשי מאסר, 36 חודשי פסילת רישיון נהיגה ועונשים נלווים בגין הרשעתו בעבירות שעניינן נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשיכרות, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.

לחובתו שתי הרשעות קודמות: האחת, משנת 2012 בשתי עבירות החזקת סם לשימוש עצמי בגינן נדון למאסר מותנה ולשלילת רישיון נהיגה, וכן הרשעה משנת 2009 בעבירת גניבה מרכב בגינה נדון למאסר מותנה ושל"צ. לנאשם תיק פלילי נוסף ללא הרשעה משנת 2008 בגין עבירת שבל"ר ונטישה באותו מקום.

...

בהתאם לכללי הבניית הענישה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם לאירוע בתת"ע 3228-01-16 נע בין 5 ל- 20 חודשי מאסר, בצירוף פסילה ממושכת מלנהוג רכב.

אין מנוס מהשתת קנס ראוי ופסילת הנאשם מלנהוג, כל זאת בלווית מאסרים מותנים אשר יגדרו את התנהגותו בשנים הבאות.

בנסיבות הענין אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות כפי שהתווה הממונה על עבודות השירות בשב"ס. 5 שנים פסילה מלנהוג מחושבים מיום בו הפקיד הנאשם את רשיונו במזכירות בית המשפט.

שאלת החבות: הנתבעת מעלה מספר טענות, אשר על פיהן, לדידה, פטורה היא מחבות על פי פוליסת הביטוח: האחת, הפוליסה אינה חלה על ארוע הפריצה הנטען, מאחר והתובע אינו בעל השליטה והחזקה בבית ואינו בעל זיקה לרכוש שניזוק ונגנב מן הבית; השנייה, הנתבעת פטורה מחבות ומתשלום פיצוי לתובע מאחר ולא הוכחה קרות מקרה הביטוח, מחמת אי גילוי עובדות מהותיות ומסירת פרטים ועובדות כוזבות במועד מתן הצעת הביטוח, מתוך כוונת מירמה; השלישית, העדר חבות מאחר וארוע הפריצה בוים על ידי ליאור, ולחילופין, לא נגנב הרכוש הנטען, ויש בתביעה משום הפרזה לעניין הקף ושיעור הרכוש הנטען, העולה כדי ניסיון הונאה ומרמה שיש בו להביא לדחיית התביעה.

מנגד, עולה מדו"ח פעולה מיום 1.12.07 של השוטר אלי בוטבול, אשר נקרא למקום בו אותר הרכב החשוב, כי השוטר הבחין בחשוד אחד בלבד שנמלט מהרכב: "...והרכב נעצר ומהרכב ברח בחור והחל להמלט בריצה לתוך היערות והעצים לכיוון כפר שיבלי...". ליאור טוען כי בארוע הפריצה נגנבו מביתו פריטים רבים, כאשר ברכב החשוד שנתפס "על חם", לא נימצאו על ידי המישטרה פריטים כלשהם השייכים לליאור.

...

מכל המקובץ לעיל, למדני, כי קיימות סתירות מהותיות בגרסאותיו של ליאור, לצד דיווח סותר למבטחת, שיש בהם להניח דעתי כי ליאור אכן הפריז בדיווח אודות הרכוש שנגנב מהבית, מתוך כוונה לזכות בתגמולי ביטוח גבוהים יותר.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, דינה של התביעה להידחות.

בנסיבות, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ (כולל מע"מ) והוצאות משפט בסך של 8,000 ₪.

הדיעה הרווחת היא כי ככל שהדברים אמורים בתגמולי ביטוח לפי פוליסה לביטוח מקיף עבור נכס שנגנב, חוק חוזה הביטוח לא שינה את המצב המשפטי, וליחה של הילכת מריואת לא נס, כאשר הכלל הנו כי המבחן הוא מבחן האנטרס או הענין הבטוחי של המבוטח בנכס המבוטח.

במצב דברים זה, אני דוחה את טענות הנתבעת בסיכומיה כי לא נמצא תימוכין לטענה בדבר החזקת התובעת ברכב בהעדר קבלות, חשבוניות דלק או מסמכים אחרים שיעידו על השמוש בו (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 15-18).

תימוכין נוסף להמשך החזקתה של התובעת ברכב ניתן למצוא אף בעובדה כי התובעת לא ביטלה את הפוליסה, על אף שהבעלות במשרד הרשוי הועברה על שם וואן ליס, דבר המבסס את האנטרס והזיקה הביטוחית שנותרה לה ברכב אף במועד התאונה.

...

טענות הנתבעת הנתבעת טוענת, כי דין התביעה להידחות בהיעדר עילה ויריבות, וכי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית שמטרתה להתעשר על חשבונה שלא כדין.

לא ראיתי להיעתר לרכיבים הנוספים להם עתרה התובעת בתביעתה, בדמות הפסד ימי עבודה, אבדן זמן והנאה משימוש ברכב ועוגמת נפש בסך של 10,000 ₪.

סוף דבר מכל האמור, דין התביעה בעיקרה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 76,450 ₪ בצרוף הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 13,400 ₪.

האם עובדה זו, שהמבקש חלף ברכבו סמוך למקום שבו הועמד הרכב שנגנב, וכך ראה את הרכב, היא משום זיקה במידה ובעוצמה מספקת לבצוע העבירה של גניבת הרכב? לא למותר להזכיר, כי הרכב נגנב באמצעות הזמנת גרר למקום, וכי רכבו של המבקש למעשה לא היה מעורב בפעולת הגניבה עצמה.

כאשר אני לוקחת בחשבון, כי פוטנציאל החילוט כאן אינו גבוה, בהיעדר זיקה מהותית ועצימה בין הרכב לבין העבירה, ולאור מהות העבירה; וכאשר אני לוקחת בחשבון כי מלכתחילה לא התבקש חילוט הרכב בכתב האישום, וכי בקשה זו נוספה רק לאחר פניית המבקש בבקשה להשיב לידיו את רכושו; ונוסף על כך, בתקופת הביניים אף נראה כי הרכב הוחזק שלא כדין; אני סבורה כי יש להורות על השבת הרכב לידי המבקש, ללא הפקדה כספית, אך תוך קביעת תנאים שיבטיחו את האפשרות לחילוטו, אם בתום ההליך יראה ביהמ"ש לנכון לעשות כן. לפיכך, אני מורה כי הרכב יוחזר לידי המבקש, בהתקיים התנאים הבאים: א. יירשם איסור על עשיית דיספוזיציה ברכב; ב. ייערך ביטוח מקיף לרכב, ומדינת ישראל תרשם בפוליסה כמוטב; המבקש יחתום על התחייבות, על סך 10,000 ₪, שלא לבצע כל דיספוזיציה ברכב אלא לשם חילוטו על ידי המדינה, ויתחייב להעבירו לידי המשיבה מיד עם קבלת החלטה בדבר חילוטו.

...

גם אם הייתה מצוינת כוונת המאשימה לבקש את חילוט הרכב בכתב האישום מלכתחילה, ולא במסגרת תיקון כתב האישום בחלוף ארבעה חודשים, אני סבורה כי במקרה הנוכחי פוטנציאל החילוט, אם אכן קיים, אינו גבוה.

לדעתי, יישום מבחני העזר שפורטו בבש"פ 7992/22 מביא למסקנה, כי אין זיקה מספקת בין רכבו של המבקש לבין העבירה שנעברה.

כאשר אני לוקחת בחשבון, כי פוטנציאל החילוט כאן אינו גבוה, בהעדר זיקה מהותית ועצימה בין הרכב לבין העבירה, ולאור מהות העבירה; וכאשר אני לוקחת בחשבון כי מלכתחילה לא התבקש חילוט הרכב בכתב האישום, וכי בקשה זו נוספה רק לאחר פניית המבקש בבקשה להשיב לידיו את רכושו; ונוסף על כך, בתקופת הביניים אף נראה כי הרכב הוחזק שלא כדין; אני סבורה כי יש להורות על השבת הרכב לידי המבקש, ללא הפקדה כספית, אך תוך קביעת תנאים שיבטיחו את האפשרות לחילוטו, אם בתום ההליך יראה ביהמ"ש לנכון לעשות כן. לפיכך, אני מורה כי הרכב יוחזר לידי המבקש, בהתקיים התנאים הבאים: א. יירשם איסור על עשיית דיספוזיציה ברכב; ב. ייערך ביטוח מקיף לרכב, ומדינת ישראל תירשם בפוליסה כמוטב; המבקש יחתום על התחייבות, על סך 10,000 ₪, שלא לבצע כל דיספוזיציה ברכב אלא לשם חילוטו על ידי המדינה, ויתחייב להעבירו לידי המשיבה מיד עם קבלת החלטה בדבר חילוטו.