העדר זיקה ביטוחית העברת בעלות בנכס

לכן, אם המכר טרם הושלם, הבעלות לא הועברה לרוכש והמבוטח לא מאבד זיקתו לנכס או זכותו לתגמולים.

ראוי להזכיר בהקשר זה גם את פסק דינו של כב' בית המשפט העליון ברע"א 4917/12 גיא המוביל באשדוד בע"מ נ' קרנית ואח' (28.8.12 - פורסם בנבו), שם נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע כי נותרה זיקה לרכב שנמכר, בשל אי השלמת המכר וכוונת הצדדים לעניין העברת הבעלות, וכך נאמר: "בית המשפט המחוזי קבע, כי נוכח העובדה שבמועד ביצוע המכירה ואף במועד התאונה היו מוטלים עלה רכב שיעבוד (לטובת חברת ביטוח) ועיקול (בגין חוב לרשויות מס ערך מוסף), יש לקבוע כי כוונתם האובייקטיבית של הצדדים בעת ביצוע המכירה, הייתה שלא להעביר את הבעלות המהותית ברכב...". כאמור, ביתה משפט העליון לא התערב בקביעה זו. לכן, סברתי שהנתבעת אינה יכולה להסתמך על מכירת הרכב עובר לתאונה ולטעון כי הפוליסה פקעה.

...

שקלתי טענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

שלישית, אני סבורה כי הטענה היא במישור היחסים בין המבטחת למבוטחת ואינה חלה כלפי צד שלישי.

התביעה מתקבלת.

לפי הגישה הראשונה, חוזה הביטוח והכיסוי הבטוחי פוקעים עם העברת הבעלות בנכס.

ולר מציין בהפנייתו (ה"ש 202) כי "בית המשפט פסק לבעלים של נכס מקרקעין תגמולי ביטוח על אף שחוזה הביטוח נכרת בין השוכר לבין המבטחת". עיון בענין בידרמן מעלה כי אמנם נפסקו לבעלי הקרקע שם תגמולי ביטוח מכוח חוזה הביטוח של השוכר, אולם זאת מכוח זכות תיחלוף חוזית שנקבעה בחוזה בין השוכר (המבוטח) לבין בעלי המקרקעין, ותוך שהובהר בפסק הדין, כי "המבטחת איננה טוענת להעדר זיקת ביטוח מצידם של השוכרים, אלא שלטענתה קיים הבדל בין זיקת שוכרים בנכס לבין זיקת בעלים בנכס..." (שם, בע' 406).

...

המסקנה, נוכח נוסח הפוליסה הנבחן בענייננו, היא שהעברת בעלות ברכב המבוטח אינה מביאה לפקיעה אוטומטית של פוליסת הביטוח; על מנת שתבוטל נוכח מכירת הרכב, על הנתבעת לנקוט בפעולה של ביטולה.

סיכום התוצאה היא, שאמנם פוליסת הביטוח לא בוטלה עקב מכר הרכב, אולם לא קם חיוב למבוטח, ומכאן שלא קמה חובת השיפוי של המבטח (או עילה של התובעת, היא הניזוק, נגד המבטח על בסיס החובה האמורה בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח).

לאור האמור, הנני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 25,000 ₪, וכן, הוצאות בסך של 3000 ש"ח. הנתבע 2 ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 3000 ₪, והתובעת תשלם לנתבעת 3 שכר טרחת עורך דין בסך של 3000 ₪.

מבחינת הטענות העומדות לבירור ניכר, כי טענת העידר היריבות והיעדר זיקת הביטוח הנן טענות שאינן חוסות בגדרי החריגים, שכן אלה טענות שהעובדות עליהן הן נסמכות היו בידי הנתבעת החל מהמועד בו נודע לה על קרות המקרה הבטוחי, שכן פוליסת הביטוח על שם החברה הייתה בידיה וכך גם פרטי התובע שנהג ברכב בעת קרות התאונה.

המלומד ירון אליאס, בספרו דיני ביטוח, בכרך א' בעמ' 179 הגדיר את הזיקה הביטוחית כך: "זיקת ביטוח (insurable intrest) הנה העניין או האנטרס שיש למבוטח במושא הביטוח. הדרישה לקיומה של זיקת ביטוח כתנאי לתוקפו של חוזה הביטוח מהוה עקרון יסוד במשפט הביטוח האנגלו-אמריקאי, על פי עקרון זה, אין כל תוקף לחוזה ביטוח הנעדר זיקה קניינית או משפטית מוכרת בין מושא הביטוח לבין המבוטח." ובהמשך בעמ' 182: "הדין הישראלי אינו דורש קיומה של זיקה מסוג מסוים בין הנכס נשוא הביטוח לבין המבוטח, ובילבד שהתקיימה זיקה כלשהיא, דהיינו, הפגיעה בנכס הסבה למבוטח מידה מסויימת של נזק." יוצא איפוא שהן מהטעם הזה ובצרוף לגישה הלא דווקנית לפיה העברת בעלות אינה מפקיעה את הפוליסה , במקרה דנן מתקיימת זיקה ביטוחית ברורה כיוצא משלל הנסיבות שהובאו בפניי.

...

הנתבעת ביקשה לחקור את השמאי שערך את חוות הדעת אבל לאור העיתוי המאוחר של הגשת הבקשה, התנגדות התובעים על רקע עיתוי העתירה שלא כדין , והעובדה שבסופו של יום מדובר בשמאי הנתבעת הביאו אותי לכלל מסקנה שיש לדחות הבקשה.

מכל המקובץ עולה שדין טענות התובעים בדבר תקפות הכיסוי הביטוחי להתקבל.

סוף דבר לאור כל המקובץ, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 38,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התובע טוען כי זיקת הביטוח נותרה אצלו, כי העברת הבעלות היתה מסיבה כלכלית של האח מר מוטי כהן, כעולה מהצהרה של מר מוטי כהן לפיה עקב מצבו הכלכלי ביקש שאחיו, מר יעקב כהן ירכוש את הרכב תמורת 35,000 ₪, התשלום כלל 500 ₪ עבור מערכת מולטי מדיה ובוצע בהעברת רכב משומש בשווי 5,000 ₪ לגב' ענבל, וארבעה תשלומים בסך מיצטבר של 10,000 ₪ בין המועדים 1/11/15 עד 10/2/16.

"משמע, הנזק צריך להגרם למבוטח או למוטב, אך אין זאת אומרת, שהנכס צריך להיות בבעלותו של אחד מהם. אכן קיימים מצבים לא מעטים, אשר בהם מבטח אדם נכסים של זולתו, מפני שהוא אחראי להם, ואם יאבדו או יינזקו הוא יהיה חייב לפצות את הבעלים, ולכן ייגרם למבוטח נזק; ייתכנו גם נסיבות, שבהן מבטח אדם נכס, מפני שיש לו עניין בהגעתו בשלום של נכס פלוני, כדי שיוכל לקבלו לבעלותו אחרי הגעתו" (ע"א 188/84 צור חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך חדד, פ"ד מ(3) 1 (1986)).

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהיעדר הצדדים.

...

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי התובע אינו הבעלים בפועל של הרכב, ואין לו כל זיקה ביטוחית לרכב, ורישום הרכב והביטוח על שמו נעשה לנוחות בני המשפחה המעורבים, שטעמיה עדיין לא הובררו.

עובדות נוספות, שנטענו, מחזקות את המסקנה כי התובע רכש את הרכב במתנה עבור אחותו, הבעלות היתה שלה כל העת, והיא זו שקיבלה את הכספים ממכירתו לאחיה, מר יעקב כהן, ולא התובע.

הסיכום הינו כי אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

לאמור עד כה יש להוסיף כי בחינת הנוסח של זכרון הדברים מלמדת כי נרשם כי : "ומתחייב לנסוע כחוק ורק בעלי רישיון מתאים" ללמדך שהמבוטח, מר ישראל שמואל, מוכר הרכב, ידע עדיין שהוא בעל זיקה ישירה לרכב הפוגע שכן מהו ההסבר לכך שהוא דאג כי לזכרון הדברים יתוסף תנאי מפורש בדבר נהיגה כחוק וכי רק לנהגים האוחזים ברישיון נהיגה בר תוקף תנתן הרשות לנהוג ברכב! הדבר מלמד כי חרף מסירת החזקה ברכב הפוגע לידי הקונה, עדיין בעיני רוחו של המוכר, המבוטח, העסקה לא הושלמה שכן זו הייתה מותנית בתשלום מלוא התמורה הכספית, וכן בהעברת הבעלות ברכב.

הואיל והעסקה לא הושלמה עד תום, כי אז ניתן לומר שהבעלות ברכב נותרה בידיו של המוכר, ולפיכך, אין זה מקרה קלסי של טענה להעדר זיקת ביטוח.

כך המלומד שחר ולר, בספרו חוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981, פירוש לחוקי החוזים (תשס"ז) כרך שני, בעמוד 128, כותב: "שהעברת הנכס המבוטח אינה שוללת "אוטומאטית" את זכותו של הנעבר לתגמולי ביטוח, אלא אם כן מוכיחה המבטחת שהיתה נמנעת, מנימוקים סבירים, מלבטח את הבעלים החדש.

...

מכאן, אנו למדים שהגם שהחזקה ברכב הפוגע עברה לקונה מר בן אבו, הרי התמורה לא שולמה בפועל, ובסופו של דבר היא שולמה, לא ע''י הקונה, אלא ע''י הערב וזאת ככל הנראה לאחר קרות התאונה.

ככל שנסכם את דיוננו עד כה ניתן לומר כי העובדה שהמבוטח, המוכר, מצא לנכון להוסיף לזיכרון הדברים תניה מפורשת כי הקונה מתחייב לנסוע כחוק וכי אך נהגים האוחזים רישיונות נהיגה תקפים רשאים לנהוג ברכב הפוגע, נוסף לעובדה כי לא שולמה התמורה בגין הרכב הפוגע, וכן העובדה כי לא בוצעה העברת בעלות, נוסף לכך כי בהחלטה מושכלת ומחושבת מצד המבוטח הוא לא ראה מקום לבטל את הביטוח, הרי כל עובדה ועובדה מעובדות אלה, ובוודאי בהצטרפן יחדיו, מובילות למסקנה כי העסקה לא הושלמה עד תום, הגם שהחזקה ברכב נמסרה לכאורה לידי הקונה מר בן אבו.

סיכומם של דברים: מהכא לתם- מסקנתי היא כי המבטחת כשלה בהוכחת טיעוניה הן במישור הפורמאלי והן במישור המהותי.