העדפת נושים ע"י שלטונות מס

בנסיבות אלו הנתבעים ימציאו לתובע עד ליום 5.11.15 העתק מכל החשבוניות שהוגשו ע"י הנתבעת 1 לשלטונות מס ערך מוסף עבור התקופה הרלוואנטית ואין להסתפק בנספח ז' לכתב ההגנה מטעמם הנתבעים 1-3.

המסמכים ו/או התכתובות ו/או הצעות העבודה ו/או הזמנות עבודה ו/או חשבוניות ו/או קבלות אשר הוחלפו בין מי מהנתבעים לבין "נגריית שירן בע"מ" שבבעלותו ו/או בבעלות משפחתו של הנתבע 4 – לטענת התובע מסמכים כאמור יוכיחו, כי הנתבעת 1 ניהלה עסק פעיל בתקופה הרלוואנטית ואף שולמו כספים לנגרייה תוך העדפת נושים.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובות ובתשובה החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי.

העתק מכל המסמכים, המכתבים, הפניות והבקשות הנוגעות לנתבעת 1 בעקיפין או במישרין אשר נערכו ע"י הנתבעים עצמם ו/או ע"י מי מטעמם לגורמים פורמאליים ובלתי פורמאליים יהיו אשר יהיו וזאת לגבי התקופה הרלוונטית של העסקת התובע ע"י הנתבעת 1 החל מיום 1.3.12 ועד ליום 2.12.12 (להלן – התקופה הרלוונטית) – מדובר בבקשה גורפת ולא ספציפית דיה במסגרתה נדרשים הנתבעים לחשוף מגוון רחב וכולל של מסמכים, שלא ניתן לוודא אילו מהמסמכים שגילויים מבוקש רלוונטי ואילו לא. הבקשה לגילוי רחב כאמור אינה מפורטת בצורה מספיק ממוקדת ודינה להידחות.

העתק מכל המסמכים, ההתכתבויות, המכתבים, הפניות והבקשות שנוגעות לנתבעת 1 בעקיפין או במישרין אשר נתקבלו אצל הנתבעים עצמם ו/או אצל מי מטעמם מגורמים פורמאליים ובלתי פורמאליים יהיו אשר יהיו וזאת לגבי התקופה הרלוונטית – מדובר בבקשה גורפת ולא ספציפית דיה במסגרתה נדרשים הנתבעים לחשוף מגוון רחב וכולל של מסמכים, שלא ניתן לוודא אילו מהמסמכים שגילויים מבוקש רלוונטי ואילו לא. הבקשה לגילוי רחב כאמור אינה מפורטת בצורה מספיק ממוקדת ודינה להידחות.

כל המסמכים הנוגעים במישרין ו/או בעקיפין לנתבעת 1 אשר נערכו בתקופה הרלוונטית לבקשתם ועבור מי מהנתבעים ע"י בא כוחם דאז, עו"ד שמואל רזניק - מדובר בבקשה גורפת ולא ספציפית דיה במסגרתה נדרשים הנתבעים לחשוף מגוון רחב וכולל של מסמכים, שלא ניתן לוודא אילו מהמסמכים שגילויים מבוקש רלוונטי ואילו לא. הבקשה לגילוי רחב כאמור אינה מפורטת בצורה מספיק ממוקדת ואף עלולה לגרום להפרת חסיון עורך דין-לקוח ודינה להידחות.

התובענות שבכותרת והחלטות קודמות בחלוף כ-6 שנים ממועד הגשת טופס תצהיר הביטול לרשויות המס על ידי עו"ד דמארי, הגישו המבקשים (אירג' ונורמן), ביום 23.5.11, את התובענה בה"פ 41572-05-11 – במסגרתה עתרו למתן פסק דין המצהיר על ביטולה של עסקת הרכישה, מושאת יפויי הכח, נוכח הצהרתם לשלטונות המס על ביטולה.

השאלה האם המשיבים הנם בגדר נושים שאינם מובטחים (כטענת עו"ד שוטנפלד), או שמא הנם בעלי עדיפות בהליך הנשייה – לא תדון ואינה אמורה לדון במסגרת הליך זה. המחלוקת בהליך דנא, דבר אין לה, עם הליכי פשיטת הרגל של החייב ואין אנו נדרשים להכריע במסגרת זו, בשאלת מעמדם של המשיבים בזכויות רוהי (נשייה מובטחת, אם לאו) – ככול שתוכר זכותם, באגד הזכויות במקרקעין.

...

משבאתי לכלל מסקנה כי אין "בתצהיר הביטול" הודעה מפורשת על ביטול עסקת הרכישה ואף אם היתה כזו מצד כונס הנכסים (עו"ד דמארי) היא נעדרת כל תוקף – אני מוצא כי אין להפעיל במקרה דנן את דוקטרינת ההשתק השיפוטי.

הפועל היוצא מהאמור הוא כי עסקת הרכישה המעוגנת בייפויי הכוח שרירה וקיימת, חרף "תצהיר הביטול" שהוגש לרשות מס השבח, לפיכך טענת המבקשים לביטולו של פסק הדין המקורי מחמת השתק שיפוטי – נדחית.

התוצאה סוף דבר, לאור האמור והמקובץ לעיל התוצאה הינה כדלקמן – א. התובענות שבכותרת, על כל הסעדים שבהן – נדחות.

המבקש הגיש בקשת רשות להגן במסגרתה טען כי "המחאות הזכות" חסרות תוקף, נועדו להבריח את הכספים מנושים אחרים של עו"ד ג'אבר וכי לא נותרה זכות להמחאה עקב קזוז חובות אחרים של עו"ד ג'אבר, למבקש ולשלטונות מס הכנסה, מכספי פסה"ד. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 22.10.19 ניתנה למבקש רשות להיתגונן בהסכמת הצדדים, כפוף להפקדת מלוא סכום התביעה.

נטען כי ארבעת העובדות עליהן ביסס המבקש את טענתו בדבר העדפה אסורה של נושים והעדפת מירמה הוכחו על ידו באמצעות ראיות בכתב במידה הנדרשת לצורך הכרעה בהן כטענות סף. דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: החלטת ביניים ניתנת לערעור ברשות עפ"י סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 רק אם יהא בהותרת העירעור על ההחלטה רק במסגרת פסק הדין ולא באופן מיידי משום השפעה "באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". וראה לעניין זה גם רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.2.15) (להלן: "עניין תרכובת ברום").

...

ומן הכלל אל הפרט: במקרה שלפני בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף ויש לדון בטענות לגופו של עניין במסגרת ההליך, ולא כטענות סף. הובהר כי טענות המבקש מצריכות בירור עובדתי ושמיעת ראיות.

לפיכך, אין הצדקה להתערבות ערעורית בשלב זה. זאת ועוד; אין בידי לקבל את טענת המבקש בנוגע לקבלת בקשת הסילוק לכל הפחות, לגבי סך של 137,130 ₪.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בטרם הוכרעה הבקשה, הגיש גאבי שוקחה בקשה להעברת ההליך למסלול של שקום החברה, וטען שעלה בידו לגייס הלוואה מותנית באישור הסדר נושים, באמצעותה יסולקו מלוא חובות החברה.

עוד הציע גאבי כי יישא בעצמו בחובות החברה לשלטונות המס (מס הכנסה ומע"מ).

עם זאת ברור כי העדפת נושה, ללא כל צידוק ולא הסכמה של כלל הנושים או אישור בית המשפט, פוגעת בעקרון השויון ופוגעת בחובת ההגינות המוטלת על כל הצדדים להסדר.

...

ביום 01/08/2021, החלטתי כי על מנת לאתר את ההצעה הטובה ביותר לנושים, יוכל כל אחד מהצדדים להגיש הצעה לרכישת זכויות החברה.

סוף דבר לאור כל האמור אני קובע כי אף אחת משתי ההצעות שנדונו באסיפת הנושים מיום 03/10/2021 לא תאושר.

החייב יהיה מנוע מכיסוי יתרת חובה בחשבון קיים לשם הפעלת העסק, וכן בתשלום כלשהוא לספק ו/או כל נושה אחר בגין חוב שנוצר טרם מועד הגשת הבקשה לפש"ר, שכן פעולה זו משמעותה העדפת נושים והיא אסורה עפ"י הוראות הפקודה.

תשלומים אלו ישולמו על ידי החייב מבלי שיפגע התשלום החודשי בו חוייב החייב במסגרת הליך הפש"ר. החייב ימציא לנאמנת, מדי שנה, דו"ח כספי.

קופת הכנוס של החייב לא תישא בכל הוצאה או עלות ככל שתגרם כתולדה מניהול העסק, ובכלל זה לא תחוב כל אחריות מתוקף כל מחדל או מעשה במערכת ההתנהלות שבין החייב לבין שילטונות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי.

...

לאחר עיון בבקשת החייב מיום 13.7.22 ולאור תגובת הנאמנת מיום 29.9.22, אני נעתר לבקשת החייב לפתיחה וניהול של עסק עצמאי, בכפוף לתנאים הבאים ואשר חלקם פורט בתגובת הנאמנת: פעילות החייב תבוצע על בסיס מזומן וללא נטילת אשראים חדשים.